מרידור באזהרה לממשלה: "אמינות זה דבר שנהרס די מהר"; תרחיש קשה של הכלכלנית הראשית

"ניישם את המדיניות שמחליטים עליה ולא נפסיק להשמיע את עמדתנו גם אם לא אוהבים לשמוע אותה", כך אמר היום (ה') הממונה על התקציבים שאול מרידור במסגרת דיון של מכון אהרן בבית ספר טיומקין לכלכלה, במרכז הבינתחומי הרצליה. זאת על רקע הביקורת החריפה שהושמעה אתמול מצד האגף על התוכנית שהציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ לחלק מענקים של בין 2,000-3,000 שקל למשפחות ו-750 שקל ליחידים בסך כולל של 6 מיליארד שקל, וההתקפה מצד גורמים בליכוד בעקבות ביקורת זו. במקביל הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, מסרה בדיון תרחיש קשה לכלכלה בעקבות נזקי הקורונה: היא מעריכה כי הגירעון השנה עלול להגיע בתרחיש קיצון לשיעור של 14.2%, והתכווצות הכלכלה – עד ל-7.2%. יחס החוב תוצר עלול, לדבריה, להגיע ל-98% תוך שלוש שנים.

לדברי מרידור, "אם יש משהו אחד שאני חושב שמהווה אתגר מורכב עבורנו זו היכולת להסביר את החשיבות של שמירה על מסגרות. אני מסכים עם האמירה שזו העת להרחבה פיסקאלית, אבל גם לגביה צריך לשים מסגרת ולעמוד בה. החשש שלי הוא שאין מסגרות ונוציא כסף לא מיועד ולא מכוון למטרה מסוימת, כשהעלויות מאוד גבוהות, ראינו דברים מהסוג הזה ואלו דברים שלדעתנו לא נכונים. זה משבר ארוך, שלא יעזוב אותנו עוד חודש. ידענו שהמשבר קשה, אבל אולי חשבנו אחרי הגל הראשון שנוכל לנהל את הכלכלה יחד עם הקורונה ואנחנו מבינים שהמצב מורכב יותר. אסור לנו בעת זו לירות יותר מדי כדורים". 

שאול מרידור צילום: יריב כץ

בנוגע לתקציב המדינה התקוע, לאור ההתעקשות של נתניהו להפר את ההסכם הקואליציוני ולאשר תקציב חד שנתי והסירוב של ראש הממשלה החליפי בני גנץ לעשות זאת, אמר מרידור כי "אנחנו נמצאים יותר מדי זמן בלי תקציב ובלי חוק הסדר. הצורך שלנו בכך שהדרג הפוליטי יקבל החלטה על מועד התקציב הוא קריטי".

עוד הוסיף כי לאור כך שהיחס בין החוב לתוצר עלול לזנק השנה למעל 75%, הדבר "צריך להדליק נורה. אני משוכנע שהממשלה תעשה עוד תוכניות בשנה הקרובה, צריך לוודא שיורים את הכדורים בצורה מדויקת, לכיוונים שאנחנו רוצים ולהיזהר מהוצאת תקציבים מיותרים שתגביל אותנו בהמשך".

"הממשלה מעבירה חוק ובערב מכריזה אחרת"

מרידור המשיך ברמיזות שלו לממשלה ואמר "אמינות זה דבר שנבנה לאורך זמן ונהרס די מהר. הממשלה מעבירה בכנסת חוק על מסגרת מסוימת (התוכנית הכלכלית החדשה עד ליוני 2021 - ע"מ) ובערב מכריזה על מסגרת אחרת (עוד 6 מיליארד שקל למענקים - ע"מ) - אנחנו כממשלה צריכים להכריז על תוכניות שרואות את כל השיקולים, ולא כאלה שרודפות אחת אחרי השנייה, ולנסות ולסדר את זה בצורה קצת יותר מסודרת. מסתכלים עלינו גם בארץ וגם בעולם, וזה קריטי".

לדברי מרידור, "כממשלה, גם במחיר של לקיחת סיכונים, אנחנו צריכים להיות קוהרנטיים, לא להגיד פאב לא ומלסעדה כן. אני למדתי במשבר כמה הממשלה לא מבינה מה זה ענף, אין לה יכולת לייחד סוג כזה או אחר".

במהלך הדיון מרבית המשתתפים, כלכלנים בכירים באקדמיה ובמגזר הפרטי והציבורי הביעו ביקורת חריפה כנגד ההחלטה של נתניהו וכץ מאתמול לחלק מענקים לכלל הציבור - זאת מלבד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון.

שירה גרינברג הכלכלנית הראשית משרד האוצר צילום: דוברות האוצר

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג הציגה בדיון את התחזיות המעודכנות שלה בנוגע לצמיחת המשק בשנים הקרובות שמציגות תמונה עגומה. לפי הערכות של אגף הכלכלנית הראשית, בתרחיש הנוכחי המשק יתכווץ השנה ב-5.9%, ובתרחיש מחמיר יותר של התאוששות המשק שיעור ההתכווצות יעמוד על 7.2%. התחזית הקודמת של משרד האוצר דיברה על התכווצות התוצר 5.5%, ושל 6.5% בתרחיש של התאוששות איטית. ב-2021 בתרחיש הנוכחי הצמיחה תעמוד על 5.7% ובתרחיש המחמיר על 2.2% בלבד.

לדבריה, המשק עומד לחוות "אובדן תוצר משמעותי. וזו החשיבות הגדולה של צעדים תומכי צמיחה, כדי שנוכל כמה שיותר לצמצם את הפערים בין התחזיות מלפני עידן הקורונה (צמיחה של   3%- ע"מ)". עוד עולה מהנתונים שגרינברג הציגה כי הגירעון השנה יעמוד על 13.1% לפי התרחיש המרכזי של האוצר (בעוד שלפני פרסום התוכניות האחרונות התחזית היתה כי הגירעון יעמוד על כ-11%). בתרחיש של התאוששות איטית הגירעון השנה יוכל לעלות גם ל-14.2%.

בתרחיש המרכזי כעת גם בשנים הבאות הגירעון לא יתקרב ליעדים של עד 3% אליהם מכוונת בכל שנה הממשלה. לפי התרחיש המרכזי הגירעון יעמוד בשנה הבאה על 9.4% ובשנה לאחר מכן על 6% ובתרחיש של התאוששות איטית יעמוד שנה הבאה על שיעור של 12.5% ובשנה לאחר מכן על שיעור של 8.9%. בהתאם היחס בין החוב לתוצר צפוי לגדול ל-75.8% בתרחיש המרכזי ולטפס בהדרגה עד ל-85.1% עד 2023. לפי תרחיש של התאוששות איטית יעלה היחס בין החוב לתוצר השנה ל-77.9% ובהדרגה בשלוש השנים הבאות עד ל-98%.

פלוג: הצעד של נתניהו וכץ - מאכזב

נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, המשמשת כסגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה בדיון כי הצעד החדש של נתניהו וכץ "היה מפתיע ומאכזב. עלות של 6 מיליארד שקל שמצטרפת ל-2 מיליארד שקל של השי שניתן בפסח, בסכומים אדירים ללא קריטריונים. אני חושבת שזה גם לא צודק וגם לא יעיל. לא צודק כי ניתן לחלק באוכלוסיה שלא נפגע כלל, ולא יעיל כי הנטייה של אותה אוכלוסיה לצרוך הוא קטן. אז לא תהיה לזה משמעות".

קרנית פלוג

פרופ' עומר מואב תקף בדיון את כץ ואמר כי "הוא מועל בתפקידו, עצם העובדה שמתקבלות החלטות כלכליות שבמובהק הדרג המקצועי באוצר אמור לקחת בהן חלק מבלי לערב אותו יוצר תוצאה עגומה. אני לא חולק על הטענה שצריך או אפשר להגדיל את הגירעון למטרות טובות וניתן להקצות תקציב להשקעה שתאפשר לקצור את הפירות בעתיד. אולם בדרג קבלת ההחלטות שומעים את 'זה בסדר להגדיל את הגירעון' וזה מספיק להם. המנגון שבנו לפיצוי עסקים יוצר מצב מעוות, בוודאי כאשר עסק נפגע קרוב ל-40% וכדאי לו לצמצם עוד קצת פעילות עסקית. בתנאים מסוימים לעסק שלא נפגע בכלל כדאי לפטר עובדים ולקבל סיוע מהממשלה. השילוב בין המנגנון שמעודד לצמצם פעילות לצד המנגנון שמעודד אבטלה לפחות יוצר עקביות של העמקת המיתון משני הצדדים".

עוד הוסיף מואב כי "הממשלה מתגאה בכך שהיחס בין החוב תוצר לא גבוה למרות הגירעון אבל הסיבה היא צמיחת האוכלוסייה שמביאה לצמיחה כללית של התוצר. אך לכך יש מחיר, ממשלת ישראל מנצלת את הגידול באוכלוסיה כדי להגדיל את החוב, אך מזניחה את העתיד ואת דור העתיד בכך שלא עושה השקעות. אפילו אם הריבית היא אפס, חוב צריך להחזיר. זה נטל שאנחנו מטילים על עצמנו ועל הילדים והנכדים שלנו בתום המשבר. יש לזה מחיר".

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן בית ספר טיומקין וראש מכון אהרן סיכם את הדיון ואמר כי "משבר זו הזדמנות טובה להשקיע, במה שיישאר ביום שאחרי. אם נשקיע במורים ותלמידים, ונכשיר אותם במקום לזרוק להם 750 שקל התועלת תצמח. צריך להשקיע בחינוך לא רק כיתות, להכשיר מורים, וגם בתחבורה ציבורית.

"אולי זה לוקח הרבה זמן אך יש דברים שאפשר לטפל בהם. הבעיה המרכזית היא שאם לא ישקיעו עכשיו 29 מיליארד שקל לשנה (לפי תוכנית 2030 שבנה לממשלה - ע"מ), לדעתי כשנצא מהקורונה, מתי שלא נצא, לא נחזור ל-3% צמיחה. לצערי אני לא חושב שזה מה שעושים לאור ההחלטה שהתקבלה אתמול". עוד הוסיף כי "הדבר הכי גרוע בממשלה ההזו שכל נושא התעסוקה מפוזר בין 10 משרדים וכל משרד לא רוצה שמשרד אחר יעשה מה שהוא רוצה לעשות".