מודאגים גם מהאקלים: 89% מהישראלים - הממשלה צריכה לשפר את המוכנות למשבר

רוב מכריע של הישראלים (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור המוכנות של המשק הישראלי להתמודדות עם משבר האקלים – כך לפי סקר בנושא שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בימים אלו, כשמרבית המדינות בעולם מגבשות חבילות תמריצים והתאוששות להתמודדות עם המשבר הכלכלי המתפתח, כלכלנים ומומחים קוראים לבסס את חבילות אלו על יסודות בני-קיימא, ולנצל את המשבר על מנת למנף תחומים כמו אנרגיה מתחדשת על חשבון דלקי מאובנים. בישראל טרם נעשו מאמצים ראויים לציון בהקשר זה, וגם בכל הנוגע ליעדים השוטפים של המדינה לצמצום פליטות גזי חממה המצב לא מזהיר.

גל חום בבית שאן צילום: גיל נחושתן

ואולם, לפי הסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בקרב 757 איש המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית העובדים במשק (וכוללים נשאלים הן מהמגזר היהודי והן מהמגזר הערבי), מרבית הישראלים סבורים שהממשלה צריכה לנקוט בצעדים משמעותיים הרבה יותר בנושא. 89% מהנשאלים השיבו בחיוב לשאלה "האם לדעתך על ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק הישראלי למשבר האקלים?", ורק 6% השיבו בשלילה (הנותרים ענו שאינם יודעים).

מבין אלו שהשיבו בחיוב, 24% אמרו שעל הממשלה לעשות זאת בעיקר כדי לשפר את יכולת התחרותיות של המדינה, 21% על מנת לשפר את תשתיות התחבורה, 19% בעבור הוזלת עלויות אנרגיה, 19% בעבור בנייה ירוקה ו-18% כדי לשפר את המרחב הציבורי בערים.

חלק ניכר מהנשאלים, 39%, אמרו גם שמשבר הקורונה הגביר את דאגתם מסכנות משבר האקלים (45% השיבו שלא הגביר, ו-16% שאינם יודעים), כאשר העלייה בדאגה נמצאת ביחס הפוך לעלייה ברמת ההשכלה - 34% מהאקדמאים יותר מודאגים, 40% מבעלי הכשרה טכנולוגית ו-44% מהיתר. בחלוקה לפי גילאים, הקבוצה שבה נרשם השיעור הגדול ביותר של עלייה בדאגה היא הצעירה ביותר (47% מבני 18 עד 24) ואחריה הקבוצה המבוגרת ביותר (43% מבני 65 ומעלה).

מנגד, רק 28% מהציבור סבור שמשבר הקורונה קשור למשבר האקלים, בעוד ש-42% סבורים שאין קשר בין השניים. גם אם קשה לבסס קשר ישיר בין מגיפה זו למשבר האקלים, מדענים מתריעים זה זמן מה שאחת ההשלכות האפשריות של משבר האקלים היא עלייה בסיכון להתפרצות מגיפות חדשות.

"אין ספק שמשבר הקורונה העלה את מודעות הציבור לצורך הדחוף לשיפור מוכנות המשק בישראל למשבר האקלים", אמרה הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בהודעה לעיתונות. "בניגוד לנגיף הקורונה, משבר האקלים לא יהיה משבר חולף והוא כאן כדי להישאר, כאשר הנפגעים העיקריים ממנו יהיו האוכלוסיות החלשות. מקבלי ההחלטות בישראל חייבים לאמץ תוכנית לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים, שתניב גם יצירת צמיחה ותעסוקה, זאת בין היתר באמצעות השקעות ירוקות בתשתיות".