200 יצואנים ישראלים כבר פועלים באמירויות. איך זה עובד?
הענפים הבולטים בהם פועלים ישראלים במדינה המפרצית הם ציוד רפואי, טלקומוניקציה והגנת המולדת; אולם בשל היעדר קשרים רשמיים נכון לעכשיו, הפעילות מתאפשרת דרך חברות הרשומות במדינות שלישיות בלבד; להערכת התאחדות התעשיינים, כינון היחסים הרשמיים יפתור את הבעיות ויביא להרחבת הקשרים המסחריים; אך למי שחושב שמדובר בתקציבים בלתי מוגבלים, אומר גל אלון מהסטארט-אפ "תובנות" הפועל בדובאי כי "לא הרגשנו שאנחנו עומדים מול הר של כסף"
בין ישראל לאיחוד האמירויות עדיין אין יחסים רשמיים, אך בפועל ישנה פעילות כלכלית "מוסווית" לא קטנה בין חברות משתי המדינות. להערכת התאחדות התעשיינים, מספר החברות היצואניות לאמירויות השונות עומד על כ-200 בענפי התעשייה השונים, כאשר הענפים הבולטים הם בתחום הציוד רפואי, הטלקומוניקציה והגנת המולדת.
- הרווח של האמירויות בעקבות ההסכם: נשק מתקדם מארה"ב
- "חברות התעופה של איחוד האמירויות יהיו הנהנות העיקריות מהסכם השלום עם ישראל"
- כינון היחסים עם האמירויות: הזדמנויות עסקיות ופוטנציאל מסחרי גדול
אותו סחר נעשה באמצעות חברות בנות המוקמות במדינות שלישיות (בד"כ באירופה או ארה"ב) מה שהופך את היכולת לגבש תמונה מלאה של המצב למורכבת יותר שכן אין נתונים מפורטים לגבי היקף הסחר והייצוא. מדובר במוצרים מוגמרים, כאלו שלא דורשים תחזוק שוטף (שלא ניתן לבצעו לאור היעדר היחסים הישירים נכון לעכשיו בין המדינות) או כאלו שניתן לתחזק באופן עצמאי לאחר שנמכרו.
בהתאחדות התעשיינים סבורים כי כעת, לאחר שהקשר יהיה ישיר בהתאם להכרזה על הכוונה לייסד יחסים רשמיים בין המדינות, הדבר יקל גם על ייצוא של מוצרים נוספים (למשל כאלה שכן דורשים תחזוקה) וגם נגיש יותר לחברות שפעילות דרך חברת בת במדינה שלישית סיבכה עבורם את הדברים.
נשיא התאחדות התעשיינים,רון תומר אמר ל"כלכליסט" כי אנחנו בטוחים כי הסכם זה ירחיב את הקשרים המסחריים הלא רשמיים שהתקיימו עד היום עם איחוד האמירויות ויאפשר לייצא לשם מוצרים חדשים כמו תרופות, שעד כה לא היה ניתן לייצא, שכן חייבים לציין בהם את שם מדינת הייצור - ישראל".
הסטראט-אפ שמייעץ לממשל בדובאי
מלבד חברות בענפי התעשייה השונים, גם סטראט-אפים שונים עובדים כבר היום עם האמירויות השונות. כך למשל "תובנות", סטראט-אפ ישראלי שעובד כבר חצי שנה עם דובאי, מבלי לחשוף זאת. החברה הישראלית מפעילה את פלטפורמת שיתוף הציבור של האמירות.
בשיחה עם "כלכליסט" מייסד תובנות, גל אלון, אומר כי נציגי הממשל בדובאי "נחשפו אלינו דרך פרסום של אוניברסיטת ניו יורק, ופנו אלינו בדרך הרגילה - דרך אתר האינטרנט. מיד, דרך כתובת המייל הבנו שמדובר בממשל בדובאי. הפנייה הגיעה לצוות הגרמני, שיושב בברלין. והם עשו את עבודת המכירה. הם לא שאלו על ישראל, והגרמנים לא סיפרו. אולם הנציגים מדובאי הדגישו כי חשוב שהחשבונית תצא מחברה אמריקאית. חשבונית ישראלית אפילו לא עלתה על הפרק".
לדברי אלון, "צריך לומר שהיה להם ברור שמדובר ישראלית, זה פשוט לא דובר. חלק מהדוגמאות באתר האינטרנט שלנו הם של משרדי ממשלה ישראליים כמו החינוך, הבריאות, האנרגיה. גם לקוחות כמו עיריית תל אביב או עיריית ירושלים לא מאפשרים למי שבוחן את האתר לפספס זאת"
למעשה תובנות עבדה עד היום עם ארבע ממשלות (מלבד ישראל גם גרמניה, אוסטריה וארה"ב) ודובאי הייתה החמישית. גם בתקופה האחרונה, כאשר בוחנים בדובאי להרחיב את הפעילות לכל משרדי הממשלה, עצם הקשר לישראל מוגדר כדבר שאין להזכיר אותו. לדברי אלון "היה מפגש סקייפ של הצוות הגרמני עם נציגי הממשל בדובאי. התחושה הייתה מוזרה. אתה מדבר עברית, אתה בתוך תל אביב, מבין שמולך אנשים ממדינה ערבית רחוקה. אגב את התהליך מולנו הובילה אשה, כך שלמרות שתמיד עולה שאלה של יחס לנשים, לא נתקלנו באתגר".
כאמור תובנות היא חברה שעוסקת בשיתוף הציבור בנוגע לסוגיות שונות. אלון מציין כי אנשי הממשל בדובאי "הם מקצועיים. הכי הופתעתי מכך זה שהנושא שהם בחרו לדבר עליו זה שיפור איכות השירות במרכז לגישור במשפחה וגירושין. אני לא חושב שהייתה לנו שאלה כזו מרשות ציבורית בישראל. עדיין יש לנו את התפיסה שדובאי זו מדינה שמרנית, אבל אפילו בישראל לא ראיתי אף משרד שמדגיש אותו".
המחשבה על סחר עם איחוד האמירויות קוסמת לעסקים בישראל בין היתר לאור העושר שנקשר עם שמן של אותן אמירויות, אולם לדברי אלון, "המחירים שהצגנו להם הם כמו המחירים שהצגנו למדינות אחרות. לא הרגשנו שאנחנו עומדים מול הר של כסף. יכול להיות שעמדנו ולא ניצלנו את זה".