נתניהו פותח את הארנק לחרדים בדרך לבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו נערך לבחירות בין אם אלה ייערכו בנובמבר 2020 או בתחילת 2021, כך שיוכל לחלק כספים לשותפים הקואליציוניים, כמו גם לאזרחים, לעצמאים ולעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה.

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון הבוקר צפויה ועדת הכספים להמשיך בדיון על דחיית מועד פיזור הכנסת, בעקבות אי אישור תקציב המדינה 2020. אמש, עד לסגירת הגיליון, לא התקבלה החלטת נתניהו בנוגע להקדמת הבחירות. אם תושג הסכמה, למשל לדחיית אישור התקציב עד לדצמבר 2020 או ינואר 2021, תחוקק היום הוועדה חוק שיאפשר לה להגדיל את מסגרת ההוצאה התקציבית השנה ב־13–14 מיליארד שקל.

הצעה אחרת שנשקלת היא להגדיל את מסגרת ההוצאה בחקיקה לפי הגידול הטבעי ב־2019, ועליית המדד, כלומר ב־5 מיליארד שקל עד לסוף השנה. בנוסף, הועלתה הצעה שלפיה יאושר תקציב המדינה לשנת 2020, ובכך התקציב החודשי ההמשכי יגדל כי ייגזר מתקציב 2020, אף שלא אושר בכנסת. במקרה שכזה, משרדי הממשלה יפעלו בשנת 2021 עם תקציב המשכי של 2020 עד שיאושר תקציב לשנה הבאה בכנסת ובממשלה. שר האוצר ישראל כץ יהיה פעיל בוועדת הכספים באישור כל אחד מהמהלכים הללו, שיאפשר הזרמת חמצן למשרדי הממשלה הנאנקים כיום בגלל התקציב החודשי.

אבל לנתניהו חשוב במיוחד לרצות את יו"ר ש"ס אריה דרעי, יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן ויו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) המתנגדים להקדמת הבחירות בטרם אישורו של תקציב מדינה. הסיבה היא שתקציבי הישיבות מיובשים, בגלל הזרמת תקציב חודשי מתחילת 2020 שנמוך מהתקציב בפועל. תקציב הישיבות ל־2019 נקבע בשנת 2018 על 940 מיליון שקל כשבפועל התקציב השנתי הוא כ־1.2 מיליארד שקל בגלל הגידול הטבעי במספר התלמידים.

במפלגות החרדיות אומרים שאם לא יוגדל תקציב הישיבות בהתאם, בטרם הקדמת הבחירות, הרי שמוטב לנתניהו ש"לא יתקשר" אליהן לאחר הבחירות כדי לבקש את המלצתן לנשיא להרכבת הממשלה על ידו. במפלגות החרדיות זועמים מאוד על נתניהו בעקבות זאת, ודרעי אף טרק לפני כמה שבועות שיחת טלפון עם נתניהו והאשימו בהליכה לבחירות.

גפני יגייס את הערבים?

במקביל, בציבור החרדי קיים זעם כלפי נציגי המפלגות החרדיות בשל תקציב הישיבות המדולדל, בגלל מדיניות הסגר של הממשלה בערים ובשכונות חרדיות, וגם בשל ההגבלות על מספר המתפללים בבתי הכנסת.

נתניהו זקוק לחרדים לצורך הקמתה של הקואליציה הבאה, ועל כן הוא הבטיח לחרדים שידאג להם. הגדלת מסגרת התקציב תאפשר לו לתת להם כפי שהבטיח 400 מיליון שקל. בנוסף, נתניהו רוצה להקצות כ־300 מיליון שקל לציונות הדתית: גרעינים תורניים, אולפנות, התנחלויות, ועוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: לע"מ

נתניהו פוזל לעבר הציונות הדתית לצורך תמיכתה בקלפי, לאור הנסיקה בסקרים של יו"ר ימינה נפתלי בנט ל־19–20 מנדטים. רה"מ רוצה לשפוך כספים למגזר הדתי לאומי בין היתר כדי "לשתות" את המנדטים לבנט, כפי שעשה במערכות הבחירות האחרונות. לצורך הקמת ממשלת ימין צרה לאחר הבחירות, הוא זקוק לבנט ואיילת שקד, שנחשבים ללא אהודים בלשון המעטה במעון הרשמי ברחוב בלפור.

בצד החרדים והמוסדות של הציונות הדתית שנתניהו מבקש להעביר להם כספים, רבבות בעלי עסקים קטנים ובינוניים, עצמאים, שכירים, משפחות חד הוריות, ומסעדנים, מורי דרך, בעלי מלונות, חברות הסעה, בעלי חדרי כושר ואולמות אירועים, עובדים בענף התיאטראות והבידור: אומנים, שחקנים, מפיקים, עובדי במה ותפאורה, עוד לא יודעים כיצד לגמור את החודש. תוכניות הסיוע שאישרה הממשלה ובהן תשלומי דמי אבטלה עד יוני 2021, לא מעניקות להם פתרון מלא למצבם הכספי.

האפשרות השנייה שעומדת על הפרק היא פיזור הכנסת מחר בלילה והליכה לבחירות שייערכו ב־17 בנובמבר. בדיונים פנימיים כץ מזהיר שלא יהיה ניתן להגדיל את המסגרת התקציבית לפעילותם של משרדי הממשלה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", גפני מתכוון לשלב סעיף בחוק להגדלת תקציב החינוך ב־4.2 מיליארד שקל (נוסף להחלטת כץ בשבוע שעבר להוסיף כ־2 מיליארד שקל לחינוך ובכלל זה גם לשירות הלאומי) המגדיל את תקציב הישיבות ב־400 מיליון שקל. במקרה כזה, יוגדלו גם התקציבים למוסדות הציונות הדתית.

החוק הזה מונח על שולחנה של ועדת הכספים ומיועד להיות מאושר מחר (בטרם פיזור הכנסת אם זה יהיה המסלול) להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמנם מתנגד להכניס את הסעיף לחוק, אבל החרדים יתעקשו על כך.

נשאלת השאלה האם כחול לבן תתמוך בהגדלת התקציבים בחקיקה הן בוועדת הכספים והן במליאה כי אם ממילא הולכים לבחירות הם ירצו להקשות על נתניהו ויחסיו עם החרדים. אם כחול לבן תתנגד לכך, אזי הליכוד תפעל לגייס רוב בכנסת באמצעות ימינה, דרך ארץ (שלפי הערכות תתמודד בבחירות הקרובות ברשימת ימין משותפת עם ימינה) או בהיעדרות של הח"כים הערביים.

לגפני ולח"כים הערביים יש שיתוף פעולה פורה והוא דאג במשך שנים לכך שגם הם יקבלו תקציבים, ומנע בכנסת ה־20 את אישורו של "חוק המואזין" שהגביל את העוצמה והפעילות של המואזינים.

כץ למען לוי־אבקסיס

החלטת הממשלה מיולי 2020 לסייע לקשישים מעוררת קרב פוליטי. שלושה שרים הונחו לטפל בתוכנית לקשישים – השרה לשוויון חברתי מירב כהן, שר העבודה איציק שמולי והשרה לחיזוק ולקידום קהילתי אורלי לוי־אבקסיס. בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תוכניתו של כץ לביצוע פרויקטים בהיקף של 8.4 מיליארד שקל שיסייעו להרחבת הפעילות הכלכלית במשק ולסיוע בעקבות הקורונה. בין היתר כוללת התוכנית העברת 95 מיליון שקל למשרד הרווחה, ו־50 מיליון שקל למשרד לשיוויון חברתי לצורך הסיוע לקשישים. משרדה של לוי־אבקסיס היה היחידי מבין השלושה שלא קיבל הקצבה לנושא. בעקבות דרישת לוי־אבקסיס, ל"כלכליסט" נודע ששר האוצר כץ, שייפגש איתה ביום רביעי הקרוב, נחלץ לעזרתה ובכוונתו להקצות משאבים גם למשרדה. מהמשרד לקשרי קהילה נמסר כי "על מנת להוציא לפועל את התוכנית שלנו נדרש לאשר תקציב מתאים. הנושא נמצא על שולחנו של שר האוצר לטובת הקצאת תקציב לתוכנית".