ההקלות צריכות להגיע למי שצריך אותן

ברקע הקורונה והסגר מגיעה בימים אלה לישורת האחרונה גם ההכרעה בנושא הקיצוץ בגובה 50% במסגרות כרטיסי האשראי, שהבנקים הפועלים ולאומי מחויבים לפי חוק לעשות ללקוחותיהם עד סוף השנה.

בשבוע שעבר דיווח כלכליסט כי בעקבות המשבר מתווה הקיצוץ צפוי לשינוי קל כך שיעמוד על 45% עד סוף השנה, והשאר הבמשך. בנוסף, רף הקיצוץ במסגרות יועלה מ־5,000 שקל ללקוח לאזור ה־7,500 שקל. מספרים אלו קובעים את גבולות הקיצוץ אולם לבנקים עדיין יינתן החופש להכריע על תמהיל הקיצוץ, קרי אילו לקוחות ייכללו ברשימת המקוצצים ובכמה תקוצץ מסגרת האשראי שלהם.

צילום: Shutterstock

מאחר שקיצוץ המסגרת פירושו פגיעה במוצר שמקבלים לקוחות הבנק, ייתכן שהבנקים יעדיפו שלא לפגוע בלקוחות מהפרימיום שחשוב להם לשמר, וימקדו את הקיצוץ דווקא בשכבות הביניים. ומאחר שהבנקים מקבלים כאן הקלה בהיקף קיצוץ האשראי שעליהם לבצע ללקוחות, חשוב לוודא שההקלה הזו מנותבת

למקום הנכון. כך, החוק היבש אמנם לא מאפשר להתערב לבנקים בתמהיל הקיצוץ, אך בנק ישראל יכול לפרסם מכתב רשמי ולבקש שלא לקצץ במסגרות האשראי של לקוחות שלא הכניסו משכורת לחשבונם מתחילת המשבר. אפשרות אחרת היא לקבוע שלקוחות עם מסגרת של עד 10,000 שקל יספגו קיצוץ של 10% לכל היותר. כן נדרשת התייחסות נפרדת למשקי הבית ולעסקים קטנים, שצורכי מסגרות האשראי שלהם שונים זה מזה.

יש מי שנוח שנוח להם לצייר את המאבק על ההקלה בקיצוץ במסגרות האשראי כקרב של הבנקים הגדולים מול חברות כרטיסי האשראי הקטנות, בשעה שהמטרה האמיתית של המהלך היא למזער פגיעה באוכלוסייה החלשה. אולם כדי שמטרה הזו תושג, המתווה חייב להיות מלווה בהנחיות ברורות של הרגולטור אל הבנקים לגבי סוג הקיצוץ שהוא מצפה מהם לבצע בתקופה זו.