הממשלה ממשיכה להפקיר את האבטלה

מי שחשב שהסגר עצר מגמה של התאוששות של שוק התעסוקה התבדה. מתברר שהמצב הרבה יותר גרוע והאבטלה הלכה וגדלה כל הקיץ. בחודש יולי היתה עלייה של קרוב ל־100% במספר המובטלים החדשים. בחודש אוגוסט מספר המובטלים החדשים היה גבוה פי 2.5 ממספר החוזרים לעבוד. כך עולה מדו”ח “דופק שוק העבודה” של שירות התעסוקה ליולי ואוגוסט.

הנתונים האלה הם עוד עדות לכישלון מדיניות החל”ת ולכישלון של מענק עידוד התעסוקה כפתרון יחיד להחזרת המובטלים לשוק העבודה.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

הדו”ח מבטא את מה שהולך ומתברר — למדינת ישראל אין שום מדיניות של מאבק באבטלה. היא מדברת על תוכנית של הכשרה מקצועית המונית אבל לא עושה שום דבר בעניין. היא לא פתחה שום תוכנית של דמי אבטלה חלקיים. שירות התעסוקה מזהיר: “החל”ת עלולה לקבע אבטלה”.

אבטלה אינה בעיה שניתן לדחות. ככל שאדם מובטל זמן רב יותר, קשה לו יותר לחזור לשוק העבודה. רוב מובטלי הקורונה נמצאים מחוץ לשוק העבודה כבר חצי שנה. זה מצב הרה אסון. הסגר החדש כמובן מחמיר את הבעיה. הוא לא רק יוסיף מובטלים. במהלך הסגר וגם במהלך היציאה ממנו אין כמעט אפשרות למצוא עבודה.

עוד תופעה מדאיגה מאוד שנרשמה ביולי ואוגוסט: שיעור הצעירים הגיע ליותר מ־50% מהמובטלים החדשים. מתחילת המשבר קיים חשש גדול לגבי יצירת תופעה חמורה של אבטלה כרונית של צעירים. ככל שהמשבר מתארך, הסיכויים לכך הולכים וגדלים. הדרך שבה נכנס אדם לשוק העבודה משפיעה על כל הקריירה שלו, ועשרות אלפי צעירים נכנסים ברגל שמאל.

בתוך שנה סביר שבעיית הבריאות של הקורונה תיפתר והמשק יפתח בצמיחה מהירה. אבל עבור מאות אלפי מבוטלים זה יהיה מאוחר מדי. הם יתקשו מאוד לצאת ממעגל האבטלה והתוצאות של המשבר ילוו אותם שנים. קשה להחליט אם מחדל הטיפול הכושל של הממשלה באבטלה נובע מאוזלת יד מוחלטת או מחוסר אכפתיות. סביר שתורמת לו רבות העובדה שהמובטלים מגיעים ברובם מקבוצות מוחלשות: ערבים, חרדים ועניים.