"ארוחות משפחתיות יותר מסוכנות מפתיחת משרד עורכי דין”

"לא צריך להחריף את צעדי הסגר הנוכחיים - צריך פשוט לציית להם", זה המסר המרכזי שמבקש להעביר פרופ' ינון אשכנזי, שגיבש את מודל מתמטי עם צוות המומחים הבינתחומי של האוניברסיטה העברית בירושלים. הצוות מייעץ למל"ל, לקבינט הקורונה, לממשלת ישראל, וגם לראש הממשלה בנימין נתניהו.

בדו"ח מיוחד שחיבר הצוות ביום רביעי האחרון, והגיע הן לפרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו והן לנתניהו, עולה כי מספר החולים הקשים צפוי להגיע עד יום שישי הקרוב ל־800 - גבול אי הספיקה של מערכת הבריאות הישראלית. נכון לאתמול המספר עמד על 636.  

פרופ’ ינון אשכנזי מהאוניברסיטה העברית. “לנהל את המשבר נכון” צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

תוספת המתים מקורונה צפויה להיות 1,500 בתרחיש המרכזי, וזאת מה־16 לספטמבר ועד תחילת נובמבר. אך על פי המודל במקרה של ציות לצעדי הסגר - יהיו עוד 1,000 מתים “בלבד”.

במידה והציבור יתעלם מהנחיות הסגר צפויים עוד 2,000 מתים. המסמך הדליק את הנורות האדומות בקרב כמה בכירים ויעמוד במוקד הדיון הבוקר בשאלה האם יש מקום להחריף את הסגר.

אשכנזי הוא פיזיקאי המתמחה בקטסטרופות, אבל כאלה שמתרחשות במתכות. אך לדבריו, המודלים המתמטיים של אותם תהליכים דינאמיים מאוד דומים לאלה של מגיפות. "יש פה בישראל דיסוננס גדול מאוד", הוא אומר. "יש בעיה משולבת של אי אמון ושל חוסר מידע או הטייה. מצד אחד, איכשהו נוצר מצב שאנשים מסתובבים ומכחישים את כל האירוע הזה וממציאים שמשחקים עם מספרים. ברגע שאומרים לך שאין אמת - אז יש בעיה. כשאתה אומר למישהו שאנשים מתים מקורונה ואיש בטלוויזיה שאומר שהם לא מתו - אז יש בעיה”, מסביר אשכנזי בשיחה עם "כלכליסט".

פרויקטור הקורונה רוני גמזו. על פי צוות המומחים תרחיש אופטימי הוא דמיוני צילום מסך: לע"מ

ההקלות לא נראות באופק

לדבריו, כשנמצאים במלחמה בה לא רואים את האויב זו בעיה קשה אחת. “הבעיה השנייה היא שיש פער זמנים, וכאן נכנסת חשיבות מוסד האמון. כי אם אין אמון ויש פער זמנים אתה בבעיה קשה. כשאדם שולח אצבע לאש וחוטף מייד כוויה הוא לוקח את האצבע שלו בחזרה. אבל מה קורה אם שולחים אצבע לאש ורק אחרי שבועיים היתה מופיעה שלפוחית. היינו כולנו נשרפים למוות. פער הזמנים הזה הוא מאפיין מובנה של המגיפה הזו והוא נגד הפסיכולוגיה האנושית", מסביר אשכנזי שמתאר את המצב הנוכחי בו את תוצאות ההדבקה ניתן לראות רק בפיגור של 10 עד 12 יום.

לפי המודל שבנה אשכנזי יחד עם פרופ' דורון גזית, פרופ' רונית קלדרון־מרגלית, פרופ' נדב כץ ופרופ' רן ניר פז - בתרחיש הסביר לא יהיה ניתן להתחיל בהקלות לפני ה־18 לאוקטובר. וזה ממש במקרה הטוב. לפי המודל - התנאי הראשון ההכרחי להתחלת ביצוע ההקלות הוא הורדה של מקדם ההדבקה היומי לסביבת ה־0.9 כאשר היום הוא כמעט 1.05.

הדבר יקרה במקרה הטוב ב־11 לאוקטובר אך המומחים סבורים כי יש לוודא שלפחות שבוע שלם מקדם זה לא יעלה ויישאר סביב רמה זו. אלא שאם האוכלוסייה תמשיך להתעלם ולא תציית, אז בשלב זה הם אינם רואים את ההקלות באופק. הצוות בנה גם תרחיש אופטימי אבל הם מזהירים כי לפי המצב הנוכחי הוא יותר דמיוני מאשר אופטימי.

“בדרום קוריאה עשו נכון”

"הכי טוב היה אם כולנו היינו יושבים בבתים”, אומר אשכנזי. “אבל לא צריך את זה. אתה יכול להפעיל את המשק בווליום נמוך תוך מניעת התקהלויות, אתה יכול לצאת, לעשות קניות, כל עוד אתה עושה את הדברים בשום שכל. מה שאסור בתכלית האיסור זה לעשות ארוחה משפחתית למשל. זה הכי מסוכן. אני הייתי עד לכמה ארוחות משפחתיות בחג הזה ואנשים לא מבינים איזה שטות הם עשו. זה הרבה יותר גרוע מלפתוח משרד עורכי דין, שאם ניתן לא לפתוח אותו - אז עדיף. אבל אפשר להשאיר מפעל פתוח ועובדים. למעשה מפעלי הרכבים בדרום קוריאה לא נסגרו אפילו לדקה ולא היתה שם הדבקות. כי פשוט עשו את זה נכון. המשק יכול להמשיך לייצר. רק צריך לנהל את זה נכון ובעיקר שהציבור ימנע מאירועי הדבקה כמו אותן ארוחות משפחתיות שמביאים אח מפה, אח אחר משם, הורים ממקום שלישי", טוען אשכנזי.

אשכנזי לא מופתע מהתפתחויות המגיפה שכן הוא מסביר שהגלים השניים של מגיפות תמיד קשים לעומת הגלים הראשונים וכך היה גם עם המגיפה הספרדית ב־1918. מתו הרבה יותר בגל השני מאשר בגל הראשון. "הגרפים של אז נראים די דומים לגרפים של היום”, אומר אשכנזי. “אנשים כאן השלו את עצמם שיש הבדל בינינו לבין מדינות אחרות ויש גם כאלו שטיפחו את המיתוס שאנחנו יותר טובים. המציאות היא שאנו בדיוק כמו כולם. כל אוכלוסייה שהתעלמה מהמגיפה חטפה בראש. אני חושש מאוד שאנו ניפגע בצורה קשה. אבל עדיף עכשיו מאשר בעוד חודשיים כי אז מקדם ההדבקה יהיה הרבה יותר מהיר ואז היינו מקבלים התפרצות עוד יותר כואבת. אחרי הגל הזה, שמתחיל גם באירופה, כולנו נכיר טוב יותר את המגיפה הזו", הוא מדגיש.

כמו רוב המומחים, גם צוות זה מסביר כי הבעיה הקשה היא ההתקהלות בחללים סגורים. בראש ובראשונה החתונות שהיו ביולי, שם אנשים מערים שונות נפגשו במקומות סגורים והתפזרו שוב בחזרה לערים שלהם. בניגוד לרושם שנוצר, אשכנזי מסביר כי פתיחת המשק לא היתה מהירה ולא גרמה להתפרצות השנייה. הפתיחה המדורגת של החנויות, הלימוד בקפסולות היה נכון ולא גרם להתפרצות. אלא שלפי אשכנזי, משהוא קרה באוגוסט בו הישראלים החליטו להמשיך עם החיים כאילו אין מגיפה, ואז הכל התפרץ. לדבריו אין סכנת הדבקה המונית לא בחופים (מקום פתוח ו"השמש שורף הכל") וגם לא בבריכות (מקום פתוח ו"הכלור הורג הכל"), אבל ייתכן כי בהגעה לחופים או במלתחות כן יש סיכוי להדבקה.