האינדיקטורים חושפים: כלכלת ישראל בבלימת חירום

החשש הגדול שהעלו מומחים בתחילת משבר הקורונה היה שאם המשבר יתמשך תיווצר בישראל תופעה קשה של אבטלה כרונית. המשבר אכן מתמשך ומסמך שפרסמה אתמול הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג מפרט שורת נתונים שמעידים שאבטלה כרונית הולכת ונוצרת. ביניהם: עלייה בזמן חיפוש העבודה הממוצע והעובדה שרק 17% ממי שהיו באוגוסט בחל"ת מעריכים שיחזרו למעסיק הקודם.

צריך לזכור שנפגעי המשבר הזה באים בעיקר מקרב השכבות החלשות. המשמעות היא שאחרי שהמשבר יגמר ייוותרו מאות אלפי אנשים, בעיקר מהמעמד הבינוני הנמוך והמעמד הנמוך, ללא עבודה ויתדרדרו לעוני מרוד וחיים על קצבאות שאינן מספיקות לקיום בכבוד. חשוב לזכור בהקשר הזה שאבטלה אינה מצב סטטי. ככל ששוקעים בה יותר, קשה יותר לצאת ממנה. זה קורה גם בגלל שאתה לא מתקדם עם דרישות השוק וגם בגלל שקיעה אפשרית בדיכאון ואובדן הביטחון העצמי.

המחקר של הכלכלנית הראשית מנתח את מצב שוק התעסוקה בחודש אוגוסט. בנושאים רבים ניתוח של אוגוסט יכול להיחשב עכשיו, אחרי הכניסה לסגר השני כלא מעודכנים. למשל נתוני האבטלה של אוגוסט נראים מאוד לא רלבנטיים אחרי שמתחילת הסגר בראש השנה עד אתמול נרשמו בשירות התעסוקה 207 אלף איש. אבל דווקא כשבודקים אבטלה כרונית מובטלי אוגוסט הרבה יותר מעניינים. אלה האנשים שבחלקם הגדול מחוסרי עבודה כבר ממרץ. בספטמבר, לעומת זאת, נפלטו לחל"ת הרבה מאוד עובדים שיחזרו עם סוף הסגר לעבודה.

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד אוצר צילום: אלכס קולומויסקי

אחד הנתונים המדאיגים במחקר הוא הערכות המובטלים עצמם. רק 17% ממי שהיו בחל"ת באוגוסט העריכו שיחזרו למעסיק הקודם שלהם ו־83% לא ידעו להשיב. זו ירידה משמעותית לעומת 37% שחשבו שיחזרו למעסיק במאי. המחקר קובע כי הנתון מחזק את האפשרות להיווצרותה של אבטלה ממושכת. הממצא גם מעלה את האפשרות שלפחות חלק מהשימוש בחל"ת במשק הוא פיקטיבי ומשמש בעצם לדחיית הוצאות פיטורין והליכי פיטורין.

מהמחקר עולה גם שבחודש אוגוסט היו 8.3 מובטלים על כל משרה פנויה במשק, פי 5.7 מאשר בפברואר האחרון לפני המשבר. אז היו 1.4 מובטלים על כל משרה פנויה. ממצא זה, קובעים באוצר, ממחיש את העובדה שעיקר הבעיה בשוק העבודה נובע מביקוש נמוך למשרות. הוא גורם לעלייה בזמן חיפוש העבודה הממוצע ויוצר אף הוא סכנה לאבטלה כרונית. משך הזמן הממוצע לחיפוש עבודה למובטל עלה מ־15 שבועות ביוני ל־18 שבועות באוגוסט. הנתון הזה קשה במיוחד משום שביולי ובאוגוסט המשיכו להצטרף עשרות אלפי מבוטלים חדשים שהורידו את הממוצע. זה לא מנע את העלייה.

מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה ד"ר גל זהר אומר שהחשש הוא של מעבר מאבטלה זמנית של קרונה לאבטלה קבועה. לדבריו, רואים בנתוני האבטלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שזה כבר קורה. שיעור הבלתי מועסקים, כלומר מובטלים שאינם בחל"ת, עלה מ־4% במאי, חודש היציאה מהסגר הראשון, ל־5.4% באוגוסט. המשמעות היא שיש עלייה מתמדת במספר המובטלים המנותקים ממקום העבודה.

לדברי זהר, ביולי 2021 כשייגמרו דמי האבטלה, נראה מעבר גדול של אנשים לקצבאות הבטחת הכנסה ונכות, כלומר לחיים מהכנסה שהיא נמוכה בהרבה מינימום. צריך להיות ברור. זו לא פגיעה רק בהם. זו פגיעה קשה בתוצר הלאומי וכמובן תוספת הוצאות לתקציב המדינה. כלומר למדינה יש עניין מובהק שכמה שיותר מובטלים יחזרו לשוק העבודה.

זהר מונה שלוש קבוצות שצפויות להיפגע במיוחד מאבטלה קבועה. אחת מהן היא בעלי השכלה נמוכה ומיומנויות נמוכות. זהר מסביר שמשבר הקורנה זרז את המעבר לשוק העבודה העתידי, תהליך שההנחה היתה שיימשך עוד 10 עד 20 שנה. "מי שלא ידע להתאים את עצמו לשוק העבודה החדש ובמיוחוד לרכוש מיומנויות טכנולוגיות, יישאר בחוץ". הוא אומר. בהקשר הזה ליכולת לבצע את העבודה מהבית יש חשיבות גדולה במיוחד. החשיבות תפחת כשימצא חיסון. אבל כיוון שהתברר שהמעסיקים לא חייבים להחזיק כל כך הרבה נדל"ן, היא לא בהכרח תעלם.

הקבוצה השנייה הם הצעירים בעלי המיומנויות הנמוכות שעלולים לדבריו להפוך לדור אבוד, כמו חלק מהצעירים באירופה אחרי משבר 2008. לדבריו, אם צעירים בני 30-20 יישארו מחוץ לשוק העבודה כמה שנים או יתפשרו על עבודה לא מכניסה, זה עלול להשפיע על כל מהלך הקריירה שלהם. הוא אומר שנחוצה הכשרה מקצועית מיוחדת לצעירים ובינתיים לא בוצעו התאמות כאלו בישראל. הקבוצה השלישית הם המבוגרים. "במשברים יש נטייה להוציא את המבוגרים משוק העבודה", אומר זהר, "ומי שיוצא יהיה לו קשה לחזור ולהשתלב. האבטלה שלהם תהפוך למבנית".

שוב ושוב עולה השאלה למה במקום לשלם לאנשים כדי שיעבדו מדינת ישראל בחרה במודל של לשלם למאות אלפי אנשים כדי שיהיו מובטלים. את הבעיה של התדרדרות לאבטלה כרונית מונעים המודלים הגרמני והקנדי ששניהם יוצרים מצב שאנשים ממשיכים לעבוד לפחות חלקית אצל המעסיק. יכול להיות שזה לא היה מועיל בענפי התיירות או הבידור המושבתים כמעט כליל, אבל בענפים אחרים זה בהחלט היה יכול להמשיך העסקה.

כשיחקרו את מחדל הקורונה, חוסר המעש המתמשך בנושא השבת המובטלים לעבודה יהיה ללא ספק סעיף מרכזי.