האיום של גוגל ופייסבוק: לאמץ את המודל האוסטרלי
עד למהלכים שאותם נקטה ממשלת אוסטרליה, לא נעשה מספיק כדי לטפל באיום הגדול של שתי הענקיות. עמידתה של אוסטרליה מול הענקיות, גם במחיר חרם ברוטלי מצד פייסבוק, צריכה לשמש מודל לחיקוי
הזינוק במספר המנויים המשלמים של ענקית התוכן נטפליקס בשנה החולפת, בחסות מגפת הקורונה, סימן ניצחון נוסף של יצרני תוכן מקוריים על מפיצים פיראטיים ברשת. בתחילת המילניום הפיראטיות חגגה – בסרטים, סדרות, מוזיקה ומשחקים – אולם כיום בעולם המערבי, המלחמה נוצחה. יוצרי התוכן אמנם נאלצים לחלוק את הכנסותיהם עם מפלצות הסטרימינג החדשות, אבל הם ניצחו. השינוי הזה לא היה יכול לקרות בלי עזרת המחוקקים, שהוציאו את הפיראטיות מחוץ לחוק ועזרו לציבור להבין שבשביל תוכן איכותי צריך לשלם.
- החזית האוסטרלית של מארק צוקרברג עלולה לפרק אותו מנשקו
- כך ישפיע המהלך הבריוני של פייסבוק על מדינות חלשות בכל העולם
- ראש ממשלת אוסטרליה: "פייסבוק חזרה לשולחן הדיונים"
אבל מה קורה כשמפיץ התוכן לא עונה להגדרה של "פיראט" אלא נמנה עם שתיים מהחברות הגדולות ביותר בעולם כיום? מודל ההכנסות של שוק התקשורת, המבוסס ברובו על פרסום, קורס כבר שנים תחת כובד משקלן של גוגל ופייסבוק. שתי ענקיות הטכנולוגיה מפיצות תוכן חדשותי בחינם, תוך שהן לוקחות נתח הולך וגדל מהכנסות הפרסום, ומותירות את היוצרים - את גופי התקשורת - עם פירורים.
מימין מנכ”ל גוגל סונדאר פיצ’אי ומנכ”ל פייסבוק מארק צוקרברג צילומים: רויטרס, אי.פי
מי שמשלם את המחיר הכבד באמת אינם עיתונאים, אלא הציבור הרחב, שמקבל פחות תחקירים, ניתוחי עומק וירידה לפרטים. כשזה קורה, לבעלי אינטרס עם כיסים עמוקים קל יותר לשלוט בשיח ולהסיט אותו למקומות שמשרתים אותם ולהזין את הציבור בחומר מוטה ולא מהימן.
זו בעיה גלובלית, אבל עד למהלכים שאותם נקטה ממשלת אוסטרליה מול גוגל ופייסבוק, לא נעשה מספיק כדי לטפל בה, חרף האיום הברור שהיא מציבה לדמוקרטיה. עמידתה של ממשלת אוסטרליה מול הענקיות, גם במחיר של חרם ברוטלי מצד פייסבוק, צריכה לשמש מודל לחיקוי. גם בישראל, שבה פוליטיקאים נהנים לחבוט מדי יום בתקשורת, היה ראוי שיימצא המחוקק או הרגולטור שיסיט את מבטו מהאינטרס האישי הצר, יבין את עומק הבעיה ויפעל לתיקונה.
