העוצמה החרדית תלויה בבלוק - וביבי חשוב להם יותר מהמנדטים

כמה מנדטים יקבלו המפלגות החרדיות בבחירות הקרובות? למפלגות זה פחות חשוב, אם כבר זה משנה למועמדים המתנדנדים על סף כניסה לכנסת, וגם הם לא באמת בסכנה בגלל הנטייה של החרדים לדרוש כתנאי להסכם הקואליציוני העברת חוק נורבגי, שיאפשר לעוד כמה מועמדים להיכנס לכנסת.

אם בבחירות קודמות מה שהיה חשוב למפלגות החרדיות היה ניצחון בלוק הימין, הפעם הצורך הוא הרבה יותר ספציפי. מה שבאמת חשוב למפלגות החרדיות זה שבנימין נתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה. זה לא שגדעון סער או יאיר לפיד לא ירצו אותן בממשלה, ודאי שירצו. זה גם לא שהם לא ייתנו להן כמעט כל מה שהן מקבלות היום. אלא בממשלה כזו הן יהיו במעמד של שותפות ולא בעלות הבית.

כתבות קודמות בסדרת המצביע הישראלי 2021:

• הימין הממלכתי בליכוד נעלם בממלכת נתניהו
• הבייס הדתי לאומי בשל לעידן שאחרי נתניהו 
  

את העוצמה החרדית אפשר היה לראות כאשר לאורך כל משבר הקורונה הם טרפדו רמזור שהיה חוסך אולי לפחות סגר אחד. סביר שראש ממשלה אחר היה מבהיר שיש גבול לסחטנות. אבל נתניהו הוא בן ערובה של החרדים עד לסיום משפטו, ולכן הוא חשוב להם כל כך.

למספר המנדטים החרדי יש מעט מאוד חשיבות. בכנסת ה־20 בין 2015 ל-2019 היו להם רק 13 מנדטים. למרות זאת, זו היתה כנסת חלומות עבורם שבה היו חזקים מתמיד. תקציב הישיבות נסק לשיאים חדשים, כל גזרות לפיד בוטלו ודרעי חזר למשרד הפנים. זה הוכיח שכוחם של החרדים צמוד לכמה צריכים אותם ולא לכמה מנדטים יש להם.

התלוש כתעמולה

אם בבחירות 2015 קיבלו החרדים 13 מנדטים, הרי שבשלושת הסיבובים האחרונים עלו ל־16. הסקרים מנבאים להם בינתיים 15 אבל לסקרים יש נטייה להמעיט בכוחם, ולכן התוצאה הריאלית היא 17-16. בכך הם חזרו בעצם לכוח שהיה להם בעשור הקודם – 16 מנדטים בבחירות 2003 ו-2009.

אלא שהרכב המצביעים השתנה. עם פטירתו של הרב עובדיה יוסף איבדה ש"ס קולות מסורתיים רבים וצנחה מ-11 מנדטים ל-7. מאז הגידול הטבעי כיסה על חלק מהנזק הזה, וזו הסיבה שיהדות התורה וש"ס כמעט השתוו בגודלן. בסיבובים האחרונים ש"ס עמדה על 9-8 מנדטים. זה אומר שדרעי מצליח להחזיר חלק מהלא חרדים, בייחוד בעזרת האמירה שקול לש"ס הוא קול לנתניהו.

מה שיכול לסייע לש"ס מאוד בבחירות האלו זה התקציב שהשיג דרעי משר האוצר ישראל כץ לחלוקת תלושי מזון בשווי 700 מיליון שקל. חלוקת הפעימה הראשונה התעכבה מסיבות משפטיות ולכן החלה ממש בימים האחרונים. משקי הבית יכולים לקבל בין 300 שקל לקשיש בודד עד ל-2,400 למשפחה מרובת ילדים. ש"ס עושה שימוש נרחב בכספים האלה בתעמולת הבחירות שלה.

אריה דרעי ויעקב ליצמן. הרכב המצביעים השתנה צילום: עמית שעל, שאול גולן

"נאמנות של בטון יצוק"

עד כמה הקול החרדי שבוי אפשר ללמוד מניתוח תוצאות הבחירות בערים החרדיות שהכין פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. שיעור ההצבעה בערים החרדיות נע בשלושת סיבובי הבחירות בין 83% ל־84%. שיעור המצביעים ליהדות התורה נע בין 62.3% ל־62.5%. קניג מגדיר זאת "נאמנות של בטון יצוק".

מה כן השתנה בבחירות בערים החרדיות? עוצמה יהודית קיבלה בסיבוב השני 2.6% ונפלה ל־0.5% בשלישי. ש"ס עלתה על חשבונה מ־30% ל־31.5%. בכל מערכת בחירות יש מפלגה תורנית שמואשמת בכך שקולות חרדיים, ובייחוד קולות של חסידי חב"ד, יברחו אליה. למה דווקא חב"ד? כי הרבי מלובביץ' המנוח הורה לחסידיו להצביע ל"מפלגה החרדית ביותר", מה שמשאיר להם חופש הצבעה מסוים. כיוון שהאיסור לשאת ולתת על שטחי ארץ ישראל כל כך חשוב לחסידי חב"ד, רבים מהם רואים בעוצמה יהודית את המפלגה החרדית ביותר.

זה מעלה את השאלה כמה חרדים יצביעו בבחירות האלו למפלגה בעלת השם הכל כך בעייתי עבורם "הציונות הדתית" הודות לתמיכה שלהם בבן גביר ובגלל האהדה הרבה לסמוטריץ'. התשובה היא - בכל מקרה לא יותר מכמה אלפים. נכון, השאלה הזאת יכולה להיות בעלת חשיבות דרמטית לציונות הדתית בקרב עם אחוז החסימה. אבל אין לשאלה הזו כמעט שום חשיבות מבחינת השפעת המפלגות החרדיות, שכן כאמור זה לא חשוב כמה מנדטים יש להן אלא רק האם נתניהו ימשיך לשלוט.