בלעדי: הקופה הסודית של רשות שדות התעופה: 660 מיליון שקל לא מספיקים
רשות שדות התעופה סיימה את 2007 עם עודף תזרימי של 660 מיליון שקל בקופה, שאמור לשמש לפיתוח. למרות זאת היא עדיין מבקשת לייקר את האגרות שהיא גובה מהנוסעים ומחברות התעופה כדי להוביל תוכנית פיתוח חדשה
רשות שדות התעופה (רש"ת) מבקשת בימים אלה לייקר את מחירי אגרות התעופה, החלות הן על הנוסעים והן על חברות התעופה. אלא של"כלכליסט" נודע כי לרשות עודפים תקציביים גדולים.
הכנסותיה בשנת 2007 הסתכמו ב־1.88 מיליארד שקל, והעודף התקציבי החשבונאי עמד בסוף השנה על 276 מיליון שקל. לאחר הורדת סעיף הפחת מכלל ההוצאות של הרשות, שעמדו בסוף שנת 2007 על 1.63 מיליארד שקל, הסתכם העודף התקציבי התזרימי של הרשות - כלומר העודף בפועל - בכ־660 מיליון שקל. לשם השוואה, בשנת 2006 עמד העודף התקציבי התזרימי של הרשות, ללא סעיף הפחת, על 396 מיליון שקל. עודפיה התקציביים של הרשות מתווספים מדי שנה לקרן מיוחדת, שמטרתה פיתוח שירותים ותחומים אחרים ברשות.
בדברי ההסבר לעדכון האגרות שהגיעו לידי "כלכליסט" מציינת הרשות שבכוונתה להשקיע כ־900 מיליון דולר בחמש השנים הקרובות בתוכניות פיתוח. עוד מציינים ברשות: "ביצוע תוכניות הפיתוח ללא עדכון האגרות יביא להיווצרות גירעון שהרשות אינה יכולה לעמוד בו". גורם בענף התעופה אמר ל"כלכליסט" כי יתרת המזומנים של הרשות גדלה באופן משמעותי בשנים האחרונות בגלל שלמרות בניית הטרמינל החדש, לא הושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות אחרות.
עובדיה אלי, יו"ר רשות שדות התעופה צילום: עמית שעל
הרשות לא נענתה לפניית "כלכליסט" להציג את דו"חותיה הכספיים לשנת 2007, בטענה ש"רש"ת נוהגת על פי חוק. הדו"חות הכספיים מועברים כחוק למשרדי התחבורה והאוצר ולבנקים, בהתאם להסכמי ההלוואות". זאת אף שהרשות היא תאגיד סטטוטורי של המדינה, המפוקח על ידי משרד התחבורה.
העודף התקציבי הגדול של הרשות היה צפוי כבר בספטמבר 2007, שבו גיבשה הרשות את האומדנים לצורך בניית תקציב 2008. כפי שהדברים מופיעים בספר התקציב של הרשות, העודף התקציבי התזרימי הוערך אז ב־369 מיליון שקל, אולם בסופו של דבר היו הוצאות הרשות נמוכות ב־167 מיליון שקל מהתכנון, והכנסותיה היו גבוהות ב־87 מיליון שקל.
העלייה החדה בעודף התקציבי בשנת 2007 מוסברת בעיקר בעלייה האדירה בהיקף הנוסעים באותה שנה - כמיליון נוסעים יותר מהתחזיות המוקדמות של הרשות בסוף שנת 2006. במילים אחרות, הפגיעה בהכנסות הרשות, בשל הירידה החדה בשער החליפין של הדולר בשנה האחרונה, קוזזה בשל הצמיחה הגדולה במספר הנוסעים.
מאות מיליוני שקלים מאגרות
גובה אגרות רשות שדות התעופה נקבע בשנת 1991, ובאפריל 1994 הופחתה אגרת הנוסע מ־15 ל־13 דולר. ברשות טוענים שהאגרות נשחקו מאז ועד היום בשיעור ריאלי של 101.22% לעומת סל התשומות שלה בתקופה זו. לפי התוכנית, האגרה לנוסעים דרך טרמינל 3 (הטרמינל החדש) תעמוד על 21.7 דולר, והאגרה ליוצאים מטרמינל 1 (הטרמינל הישן, המשמש לטיסות לואו קוסט) תעמוד על עשרה דולרים בלבד.
נוסף על כך, יתייקרו גם האגרות שגובה הרשות מחברות התעופה. גורם בחברת אל על, למשל, טוען שההתייקרות תוסיף 21 מיליון דולר לעלויות החברה מדי שנה, וכי כלל ענף התעופה הישראלי צפוי לשלם תוספת עלות של יותר מ־50 מיליון דולר. חברות התעופה הציעו ככל הנראה למשרד התחבורה לייקר את האגרות המוטלות על הנוסעים לרמה של 38 דולר לנוסע, ובמקביל להפחית מהיקף ייקור האגרות שמוטלות עליהן. עוד נטען כי לא מן הנמנע שעלויות אלה יגולגלו בסופו של דבר על הצרכנים.
ההחלטה על ייקור האגרות אושרה במועצת רשות שדות התעופה בתחילת יוני, וכמה שבועות אחר כך גם בממשלה. כעת מונחות התקנות שאמורות לייקר את האגרות על שולחנה של ועדת הכלכלה. אם תאשר ועדת הכלכלה את ייקור האגרות המתוכנן, הן צפויות להתייקר בשיעור של 51% בממוצע. המשמעות היא תוספת שנתית של 352 מיליון שקל להכנסות הרשות. הרשות תכננה את תקציב 2008 בהנחה שייקור האגרות ייכנס לתוקף בתחילת אוקטובר 2008, כך שהצמיחה בהכנסותיה של הרשות בשנה זו כתוצאה מייקור האגרות יעמוד על 93.8 מיליון שקל.
660 מיליון שקל לא מספיקים צילום: גדי קבלו תוספת ריאלית: שישה שקלים
עם זאת, גורם בכיר במשרד התחבורה אמר ל"כלכליסט" כי לנוכח העודף התקציבי התזרימי הגדול של הרשות, ולנוכח יתרת המזומנים הגדולה שלה, יש לשקול מחדש את עדכון האגרות. לדברי הגורם, בתקופה שבה עליית מחירי הדלקים פוגעת באופן משמעותי בחברות התעופה, ולעומת זאת העלייה במספר הנוסעים מקזזת את הפגיעה בהכנסות הרשות בגלל הירידה בשער הדולר, אין צידוק של ממש לייקור האגרות בשיעור המוצע. הגורם ציין כי ניתן לדחות את ייקור האגרות, לייקרן בשיעור נמוך יותר או הדרגתית.
רשות שדות התעופה מסרה בתגובה: "בתחשיב כלל האגרות, מדובר בתוספת ריאלית ממוצעת לנוסע של שישה שקלים בלבד, לעומת התעריפים בשנים 2002–2006 (בתוספת ריאלית של שישה שקלים המוטלת על חברת התעופה). לרש"ת אין מקורות כספיים זולת הכנסות מאגרות והכנסות ממסחר. הכספים הנגבים ממקורות אלו מיועדים לתפעול שוטף, ולמימון תוכניות הפיתוח הרב־שנתיות של רש"ת. מועצת רש"ת אישרה באחרונה כ־4 מיליארד שקל למימון פיתוח תשתיות, כמו בניית הזרוע הרביעית בטרמינל ופרויקטים בתחום הבטיחות". משרד התחבורה מסר כי הוא מקבל את עמדת רשות שדות התעופה.
ממשרד האוצר נמסר: "עודף ההכנסות על ההוצאות הוא מקור המימון להחזר ההלוואות על טרמינל 3 ולתכניות הפיתוח והבטיחות של משרד התחבורה והרשות. כל שינוי בהצעת שר התחבורה והרשות להעלאת האגרות שהובאה לממשלה ייבחן בהיבט הכלכלי־תקציבי, כאשר תיבחן תוכנית ההשקעות העדכנית של הרשות אל מול יכולתה הפיננסית לממנה".
הנוסעים קיזזו את הדולר
נתוני רשות שדות התעופה מלמדים כי 54% מהכנסות הרשות מקורן בשטחים המסחריים שהיא משכירה (לשירותים, למסחר קמעונאי, למסעדות, למתקני דלק, למתקני מזון, לאחסון מטענים ולשימושים אחרים), 31% מהכנסותיה מקורן באגרות המוטלות על הנוסעים ושירותים הניתנים להם (75% מסכום זה מקורם באגרות המוטלות על הנוסעים היוצאים ובשל הטיפול בכבודה שלהם), וכ־15% מקורם באגרות המוטלות על חברות התעופה והשירותים הניתנים להן.
מהצעת התקציב של הרשות לשנת 2008, שחלקים ממנה נחשפו ב"כלכליסט" לפני שבועיים, ניתן ללמוד כי "בדיקת מבנה ההכנסות של הרשות מצביעה על חשיפה בשיעור של כ־85% לשער החליפין של הדולר, קרי, שינוי של 10% בשער הדולר ישנה את הכנסות הרשות ב־8.5% באותו הכיוון". עם זאת, ההשפעה על כלל תזרים המזומנים של הרשות, כלומר ההכנסות בניכוי ההוצאות, היא נמוכה יותר, 6.5% בלבד על כל שינוי של 10% בשער החליפין של הדולר. זאת כיוון שחלק מההוצאות הן בדולר או צמודות לדולר (כמו החזרי הלוואות).
