מועצת החלב: פתיחת הענף ליבוא תוביל לפיטורים ולעליית מחירים

על רקע הרוחות המנשבות מכיוון הוועדה לצינון משק החלב ולפיהן ענף החלב ייפתח ליבוא, החליטה מועצת החלב להשיב מלחמה. מנתונים שהעבירה המועצה לידי "כלכליסט" וממחקר של פרופ' יקיר פלסנר, מהמחלקה לכלכלה חקלאית ומינהל באוניברסיטה העברית בירושלים, עולה תמונה מדאיגה.

על

כמו כן, פתיחת היבוא תביא להערכת מועצת החלב לאובדן של 4,000 משרות, רובן בפריפריה. כיום מתפרנסים מענף הרפת כ־2,500 ישראלים באופן ישיר וכ־1,500 באופן עקיף. במקטע התעשייתי מתפרנסים מענף החלב כ־8,000 מועסקים.

לא יעזור לצרכן, רע לרפתן

"ספק אם התרת יבוא תביא תועלת משמעותית לצרכן, ולרפת היא בוודאי תגרום נזק", כך עולה ממחקר של פרופ' פלסנר. לדבריו, אם יאשרו יבוא, לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור, משום שמי שייצא מענף הרפת לא ישוב אליו".

על פי הנתונים שמציג פלסנר, ברבעון הראשון של 2011, משקלם של חלב ומוצריו בסל הצריכה הממוצע עמד על 2.3%, חלב ניגר לבדו עמד על 0.5% מהסל ואילו לבן, יוגורט ומעדני חלב היוו 0.6%.

לדברי פלסנר, אם נניח שאת כל המוצרים למעט חלב ניגר ניתן לייצר מאבקת חלב, כי אז מדובר במוצרים שמשקלם בסל הצרכן מסתכם ב־1.8%. אפילו אם נניח שיבוא אבקת חלב יוביל להוזלה של 20%, שרחוקה מלהיות ריאלית לדעת פלסנר, מדובר בחיסכון של 0.36% מכל הוצאות הצריכה. כלומר, הצרכן הממוצע בקושי ירגיש בהבדל.

המחלבות ייאלצו להוזיל

טיעון נוסף שמעלה פלסנר הוא שסביר להניח כי מי שייבא את אבקות החלב וייצר את המוצרים מחלב משוחזר יהיו המחלבות הקיימות — לכן התחרות כלל לא תגבר. ההשקעות הדרושות להקמת מחלבה הן כאלו שאין יזם שיעלה בדעתו להקים מחלבה אך ורק כדי לייצר את מקטע המוצרים הללו. לדעת פלסנר, "הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות הוא שהמחלבות יתחלקו בהוזלה על תשומות הייצור".