הסדר החוב של לפיד

הסדר חוב. זה מה ששר האוצר יאיר לפיד רוצה ממעמד הביניים. במה הוא שונה מטייקון כזה או אחר שאומר: "גבירותיי ורבותיי, יש לי בעיה. הגירעון שלי גדול מדי, אין לי איך להחזיר לכם כרגע ולכן אני מבקש מכם עוד זמן"?

אצל לפיד המשימה היתה לעמוד בהבטחות של המדינה לאזרחיה כמו למשל מס הכנסה בשיעור מסוים, מע"מ בשיעור של 17% ושירותי בריאות וחינוך. זה מה שהוא מכר בבחירות האחרונות. אצל הטייקונים זו הריבית והקרן של איגרות החוב. נכון, לפיד לא היה כאן בשנים שבהן נוצר הגירעון, אבל הוא הבטיח שאצלו זה יהיה אחרת. שאת הסדר החוב של המדינה הוא לא יעשה מול מעמד הביניים אלא מול סקטורים אחרים: מתנחלים, חרדים ומיני מועדפים אחרים. ובכן, ההצהרות האחרונות שלו מוכיחות ששר האוצר הנוכחי לא מתכוון לדלג על הקטע הקבוע של לקחת עוד ממעמד הביניים ולקשט בכמה מסי עשירים כדי שיהיה במה לנפנף מחר בבוקר מול קהל הבוחרים.

יאיר לפיד בכנס "כלכליסט". טרום הבחירות צילום: אוראל כהן

אם לפיד בטוח שזה זמני, אז שיחתום על זה

יכול להיות שאין ברירה. שבאמת, אבל באמת, אין מאיפה לקחת, אלא רק מהאדם העובד. זה כמובן לא מסתדר עם האג'נדה של לפיד. לכן הוא מרגיש שאי אפשר רק להכריז על הגזירות וגמרנו. צריך להשאיר לאדם העובד תקווה. אז נגיד לו שזה לשנתיים. עוד קצת וזה עובר. ביחד. נחזיק ידיים. נסבול כי אין ברירה אחרת. אחר כך יהיה כאן גן עדן כלכלי. דבש.

אם לפיד כל כך בטוח שבעוד שנתיים התוספת של האחוז וחצי במס ההכנסה תתאייד, אם הוא סומך את ידיו על כך שבעוד שנתיים נחזור לשלם מע"מ של 17%, ואם הוא כל כך בטוח שקצבאות הילדים יחזרו לממדיהן, אולי כדאי פשוט שיחתום כאן, כאן וכאן. מדוע לא להכניס סעיף רוורסבילי לחוקים החדשים, שבאמצעותו ניתן יהיה להבטיח שמנגנון ה"רק שנתיים" יעבוד? זה כנראה לא יקרה מהטעם הפשוט שמי, לעזאזל, יודע מה יהיה כאן עוד שנתיים. זה טירוף להבטיח דבר כזה - אז למה בכלל להבטיח הבטחות שכאלו?

לפיד מהמר ממש כמו הטייקונים

כדאי לזכור שכל הטוב הזה נופל בחלקנו, כשברקע שוקי ההון נמצאים בשיאים של כל הזמנים. אבל מה יקרה כשהמדדים המרכזיים בבורסות המרכזיות בעולם יחלו לצנוח, מה יקרה כשהמשבר בגוש היורו יחריף, ומה יקרה כשמישהו יגלה שארה"ב חיה על צינור הנשמה מלאכותי? וגם אם המצב יישאר כפי שהוא כיום בכלכלה העולמית, איך יהיה כאן טוב יותר?

להגיד חכו רק שנתיים ותראו שיהיה טוב, זה להמר - ממש כמו הטייקונים. אם זה הולך, שר האוצר ואזרחי ישראל ייהנו מהפירות. אם זה ייכשל, אילוזיית השנתיים של לפיד תתפוצץ ברחוב. כבר עכשיו אפשר לחוש בגחלים הלוחשות. בישראל של 2013 האדם העובד לא יכול להתקדם לשום מקום: הוא לא מסוגל לסגור את המינוס, הוא משתגע מתשלומי המים והחשמל (שרק אתמול עלו שוב), והוא צועד לעבר עתיד פנסיוני מעורפל מאוד. כל אלו יתפרצו. אם לא עכשיו, אז בעוד שנתיים.

ולסיום, כדאי לחזור לציטוטים של יאיר לפיד מינואר: "היום שוב העלו לנו את המסים. ממשלת נתניהו ממשיכה לדרוס את מעמד הביניים. הם בוחרים להכניס את ידם פעם אחר פעם לכיסו של הציבור שעובד, משרת וסוחב את כל המדינה על הגב. אנחנו כאן בשביל להילחם עבור מעמד הביניים, ולא ניתן לממשלה להמשיך להתנכל לכם".