להתענג על התשואות כל עוד אפשר

זהירות. הפרויקט הזה עומד להרוס לכם, לכולנו בעצם, את אחד התחביבים האהובים עלינו - הקיטורים. כמה שאנחנו אוהבים להתלונן ולבכות על מר גורלנו הצפוי, עת נגיע לגיל הפרישה ונעמיק בשנים אל תוך הפנסיה. אך 2013 לא בדיוק מספקת כר נוח לקיטורים הרגילים.

לצפייה בכתבות הפרוייקט:

מקפצה טובה להמשך

כמעט כל גופי ניהול כספי החיסכון ארוך הטווח – מקופות גמל, עבור בקרנות הפנסיה ועד ביטוח מנהלים - מציגים תשואות חלומיות בסיכום השנתי. גם המפסידים לכאורה במירוץ השנתי אחר הביצועים יצרו תשואה של יותר מ־10% למשקיעים שלהם ב־2013. במבט של שלוש שנים לאחור התמונה נותרת ורודה למדי עם תשואות שנושקות או אף עוברות את ה־20% במרבית מנהלי הפנסיה וביטוח המנהלים הגדולים.

גם מי שלא אוהב להתעמק בחישובים והאחוזים לא מדברים אליו במיוחד, מבין שתשואה של 10% ויותר בשנה, משמע רווח של 30 אלף שקל על קרן שנצברו בה 300 אלף שקל. לפני שהצעירים מתרעמים, חשוב להדגיש שגם אם החיסכון הפנסיוני נמצא בתחילת דרכו, אין כמו שנה מצוינת מסוגה של 2013 שתיתן קפיצה ראשונית לכסף. אם גם בשנה הבאה תימשך הגאות בשווקים, החסכונות שלנו יתפחו עוד יותר כי רווחי השנה כבר יהיו בקופה. יש כאן רק קאץ' אחד - כל התשואות והמספרים המרשימים הם לפני ניכוי דמי הניהול. בניגוד לתעשיית קרנות הנאמנות, שבה דמי הניהול הם אחידים לכולם וכתוצאה מכך התשואות שמוצגות הן נטו, הרי שבחיסכון ארוך טווח דמי הניהול הם אישיים, ולכן התשואות שמוצגות בטבלאות הן ברוטו.

אילוסטרציה צילום: shutterstock

האם צריך מנהלי השקעות?

כמובן שבשנה כמו 2013 קל להיות נדיבים ולומר מה הם עוד אחוז או שניים כשמנהלי ההשקעות מציגים הישגים נאים. ואולם דווקא בשנה כזאת עולה השאלה - למה בעצם אנחנו צריכים אותם? הרי גם אם היינו משקיעים לבד בכמה תעודות סל עם איזון נכון בין הסולידי למסוכן יותר, היינו משיגים תוצאות דומות.

השאלה הזאת תרחף מעל ראשיהם של מנהלי ההשקעות ב־2014, והם כבר חוששים מכך. בטקס שנתי כמעט קבוע אנו שומעים את הפזמון המוכר של מקהלת המוסדיים: "השנה היתה נהדרת, אבל בשנה הבאה יידרשו התעמקות והתמקצעות כי השווקים יהיו מאתגרים". העניין הוא שהשווקים הם תמיד מאתגרים, והם כאלה בעיקר משום שאף אחד לא באמת יודע לחזות את כיוונם ולנבא את העתיד. אם השנה הנוכחית אכן תהיה נוחה פחות מ־2013, היא תוכל לשמש מדד אמיתי יותר לכישרונם של מנהלי ההשקעות ולקשר בין הכישרון הזה לדמי הניהול.