הוגשו המלצות דו"ח ששינסקי 2; לפיד: "שנים הציבור לא קיבל מה שמגיע לו"
הוועדה ממליצה להטיל מס רווחי יתר בשיעור מקסימלי של 42% ותמלוג אחיד של 5% על משאבי הטבע. אם יאושרו ההמלצות, שרוככו לעומת דו"ח הביניים, יגדלו הכנסות המדינה ב-400 מיליון ש' בשנה, לעומת צפי ל-500 מיליון ש'; ביקורת פנימית בוועדה על עיתוי הגשת הדו"ח: "כנראה שששינסקי ממהר לחזור לארה"ב"; כיל: "כיל נאלצה לבטל השקעות בנגב בהיקף של 6 מיליארד שקל"
הוועדה לבחינת חלקו של הציבור במשאבי הטבע בראשות פרופסור איתן ששינסקי, הגישה היום (ב') את מסקנותיה הסופיות לשר האוצר, יאיר לפיד.
הוועדה, שמכונה ששינסקי 2, בחנה את משטר המיסוי על חברות המחצבים, המים והכרייה שפועלות בשטח ישראל, כאשר מסקנותיה צפויות להשפיע על חברה אחת - כיל מקבוצת החברה לישראל, שכורה משאבי טבע בים המלח ובנגב מתוקף זיכיון. במשרד האוצר צופים שאם יאושרו ההמלצות הסופיות, שעברו ריכוך לעומת דו"ח הביניים, יגדלו הכנסות המדינה בכ-400 מיליון שקלים בשנה. זאת לעומת צפי של כ-500 מיליון שקל בדו"ח הביניים.
- יוג'ין קנדל: "היו חישובים שגויים בדו"ח הראשוני של ששינסקי"
- ועדת ששינסקי 3 כבר בדרך
- המסקנות הסופיות של ששינסקי 2: כיל תשלם מס מופחת בשנים קשות
ההמלצה המרכזית של הוועדה היא להטיל מס רווחי יתר בשיעור מקסימלי של 42% ותמלוג אחיד של 5% על כל משאבי הטבע, וזאת החל מ-2017. מס רווחי היתר יוטל אחרי תשואה על ההון של 14% שתישאר בידי החברה. בדו"ח הביניים ההמלצה עמדה על 11% תשואה על ההון.
הוועדה ממליצה שגביית מס רווחי היתר מכיל תהיה דיפרנציאלית. על פי המנגנון המוצע חלקה הכולל של המדינה ברווחי כיל (תמלוגים + מס חברות + מס רווחי יתר) יקטן בשנים שבהן הרווחיות שלה תהיה נמוכה, ויגדל בשנים שהיא תהיה גבוהה. המשמעות בפועל היא שבין תשואה של 14%-20% על ההון יגבה מכיל מס רווחי יתר של 25%-42%. בתשואה
הגבוהה מ-20% יגבה המס המקסימלי – 42%.
"שנים הציבור לא קיבל מה שמגיע לו", אמר היום לפיד עם הגשת המסקנות הסופיות. "בין 2006 ל-2012 בעלי המניות של כיל קיבלו 500 מיליון דולר. הציבור לעומת זאת קיבל 60 מיליון דולר. זה נגמר. עיני לא צרה, אבל הפערים לא סבירים. לא יכול להיות שהם ייהנו מרווח חסר פרופורציות ממשאבי טבע".
"אנחנו לא רוצים לפגוע במפעלים ובמקומות התעסוקה, ואנחנו צריכים שהמשק ימשיך להיות אטרקטיבי למשקיעים, אבל התפקיד שלנו הוא ליצור פה משחק הוגן שבו הכסף לא נשאר אצל בעלי הון מעטים, אלא מגיע גם לציבור. זה מה שהוועדה התבקשה לעשות, זה מה שהוועדה עשתה. למי שיש טענות על התוצאה, שישאל את עצמו מה היה קודם. התשובה היא שום דבר. הוועדה יצרה את האיזון הנכון. משאבי הטבע הם של הציבור והציבור צריך להנות מהם", הוסיף לפיד.
מס מופחת על תרכובות ברום
בדו"ח הסופי נקבע בנוסף שמוצרי ההמשך של כיל - חומרים שהם תוצרי כרייה (למשל תרכובות ברום) ולא חומר הכרייה עצמו (ברום אלמנטרי) - לא יוחרגו מחוק עידוד השקעות הון. באופן זה כיל תשלם מס בשיעור של 9% בלבד על מוצרי ההמשך כגון תרכובות ברום. לעומת זאת, תוצרי הכרייה עצמם - כגון הברום האלמנטרי - ימשיכו להיות מוחרגים מחוק עידוד השקעות הון ותחול עליהם תקרת מס חברות מלאה - 26.5%. מדובר ב"סוכריית מס" ששווה לכיל על פי הערכות עשרות מיליוני שקלים בשנה.
יאיר לפיד ופרופ' איתן ששינסקי במסיבת העיתונאים היום צילום: בשמת איבי
שינוי משמעותי נוסף במסקנות הסופיות לעומת דו"ח הביניים הוא קביעת "מנגנון ודאות" לגבי הזיכיון של כיל בים המלח. כלומר באילו תנאים המדינה תקבל את זיכיון הכרייה של כיל כשהוא יסתיים בשנת 2030, אם יוחלט שלא להאריך אותו. מי שיכריע בנושא היא החשבת הכללית, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שתקבע עד מרץ 2015 איך המדינה אמורה לקבל את המשאב חזרה. כלומר האם היא קונה אותו מכיל תוך כיסוי השקעותיה בציוד לאורך הדרך והכרה בהעסקת עובדים בנגב לאורך זמן. "מנגנון הוודאות" אמור להוציא את העוקץ מהאיום של כיל להפסיק להשקיע בישראל.
בגלל הכבישים: לא יוטל מס מיוחד על חצץ וגיר
בדו"ח הסופי ישנה המלצה נוספת הקשורה למחצבי החצץ והגיר שבהן עושות שימוש חברות כרייה כגון אבן וסיד, רדימיקס והנסון וכן חברת נשר המייצרת מלט. הועדה ממליצה להקים תת ועדה שתבחן את פעולת המחצבות בפן הסביבתי כדי להחליט אם יש צורך בהטלת מס על נזקים סביבתיים. זאת בהמשך להמלצת הביניים שלא להגדיל את התמלוגים או להטיל מס מיוחד על חומרי חציבה (4.2 שקל לטון).
הועדה גורסת שהגדלת חלקה של המדינה על משאבים אלה מבלי שהתחום נפתח לתחרות ונפתרת בעיית הריכוזיות בו, תגרום לגלגול העלויות על הצרכנים – בעיקר המדינה עצמה שרוכשת חומרי חציבה לסלילת כבישים במיליארדי שקלים מדי שנה. בתחום הגברת התחרות אמורה לטפל ועדה בראשות רם בלינקוב, שצפויה לפרסם את מסקנותיה בקרוב.
מי שאמור להוביל את פעולת תת הוועדה הוא משרד להגנת הסביבה, שיקבע את השפעת פעילות כל מחצבה ביחס לריכוזי אוכלוסיה. אם במסקנות הביניים של ועדת ששינסקי 2 התייחסו רק לשתיים משלושה פרמטרים של החציבה - נדירות המשאב והערך האלטרנטיבי של הקרקע – תת הוועדה החדשה תבחן גם השפעות חיצונית (זיהום רעש וכו'). הרעיון הוא שאם תמצא מחצבה שקרובה לריכוזי אוכלוסיה ועבודתה תשפיע על האוכלוסייה - בתחלואה, באבק, ברעש וכו' - יטילו עליה מס סביבה. הועדה תקבע את גובה המס, תוך שיתוף משרדי האוצר, התחבורה, מינהל מקרקעי ישראל והאנרגיה, וזאת תוך רבעון לכל היותר.
"כנראה שפרופ' ששינסקי ממהר לחזור לארה"ב"
"כנראה שפרופ' ששינסקי ממהר לחזור לארה"ב, אחרת אין לנו הסבר לגבי החיפזון בהוצאת הדו"ח. גם לבקשה לכנס דיון סיכום כדי לשמוע את החברים בועדה הוא סירב, ובמקום זה התקיים סבב מיילים בין החברים. זה יותר מתמוה", כך התבטאו היום חברים בועדת ששינסקי, שיצאו נגד יו"ר הוועדה והאופן הפזיז שבו הובאו המסקנות לידי השר יאיר לפיד, לדבריהם.
"רק אתמול חזרו משרדי הממשלה לעבודה מחופשה מרוכזת. מה הלחץ לסגור הכל ביום אחד? למה אי אפשר היה לקיים דיון מסודר לשמוע מה הדו"ח הסופי ומה ההתייחסות להערות שהתקבלו? הפרנסה של אלפי עובדים בנגב לא מספיק חשובה? אמרו אותם חברים.
יצויין כי ארבעה חברים הגישו דעת מיעוט לדו"ח, מה שמצביע על מחלוקות לא קטנות בתוך הוועדה. מדובר בחשבת הכללית מיכל עבאדי, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, מנכ"לית משרד האנרגיה אורנה הוזמן-בכור ונציג נוסף של משרד האנרגיה יוסי וירצבורגר.
עד לשעה זו לא התקבלה תגובת פרופ' ששינסקי לביקורת זו.
מכיל נמסר בתגובה להגשת המסקנות: "המלצות הוועדה מטילות על כיל את המיסוי הגבוה בעולם – תוצאתו הבלתי נמנעת היא מכה קשה לפעילות כיל בישראל, לאלפי המשפחות בנגב המתפרנסות ממפעלי החברה ולכלכלת הנגב כולה. כיל נאלצה לבטל השקעות בנגב בשיעור של 2.5 מיליארד שקל ושוב נאלצת לשקול ביטול השקעות נוספות בנגב בהיקף של 3.5 מיליארד שקל ובסה"כ 6 מיליארד שקל".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "לא רק שוועדת ששינסקי לא מחזירה לציבור את מה שמגיע לו, היא אף מורידה את גובה התמלוגים ומאפשרת לכיל ליהנות מהמשך ניצול ים המלח. כל ניסיון של שר האוצר להציג את מסקנות ועדת ששינסקי כהישג ציבורי ועמידה בפני הלחצים של כי"ל הוא ספין עלוב שאינו עומד במבחן המציאות".
משה חדד, יו"ר ועד עובדי רותם אמפרט נגב, מסר בתגובה: "אני מקווה שהממשלה תבחן ביסודיות את המשמעויות של מסקנות הוועדה על התעסוקה בנגב. באזור ללא אפשרויות תעסוקה, פיטורי עובד ממפעלי כיל בעקבות מסקנות הוועדה, גוזרים עליו ועל משפחתו עוני ואובדן התקווה".
