משקי הבית מחכים למשה כחלון
שוק האשראי מקפח את הצרכנים הקטנים. הקמת מאגר נתוני אשראי היא צעד ראשון ליצירת תחרות
נתחיל דווקא מהשורה התחתונה, כי היא ברורה וצועקת: רק תחרות אמיתית על מחירי האשראי תביא לכך שהבנקים לא יסתכלו על האשראי שניתן למשקי הבית והעסקים הקטנים כמקום בו הם יכולים למצוא פיצוי על אובדן ההכנסות ממרווח הריבית על פיקדונות.
לא צריך לדבר על תיאוריות כלכליות או לספר סיפורים על כיצד תחרות תביא להוזלה של מחירי האשראי — מספיק להסתכל על ניסיון העבר ולראות איך זה עבד במגזר העסקי.
לגופים העסקיים הגדולים יש כיום אלטרנטיבה שמשקי הבית או העסקים הקטנים לא זוכים לה — הם יכולים לגייס אשראי באופן מהיר וזול גם לא באמצעות הבנקים, והכסף הגדול של הגופים המוסדיים (חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות אשראי חוץ‑בנקאי וכו'), שמהווים אלטרנטיבה לבנקים, פתח למעשה את שוק האשראי העסקי לתחרות. כתוצאה מכך, מחירי האשראי ירדו (יש שיגידו שהם אף ירדו יותר מדי) וגופים חוץ‑בנקאיים מחזיקים כיום 53% מתיק האשראי העסקי הכולל במשק, כאשר חלקם של הבנקים הולך ומתכווץ.
- בנק ישראל: ההחלטה להותיר את הריבית על 0.1% - התקבלה פה אחד
- "גם בגרמניה הריבית נמוכה, אבל חוץ מישראלים בברלין אין שם התנפלות על נדל"ן"
- ההכנסה הפנויה של משקי הבית גדלה והיא עשויה לסמן תפנית במגמת האינפלציה
צריכים לפתוח את שוק האשראי לתחרות
והנה במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים לא רק שתיק האשראי עולה, אלא שגם מרווחי הריבית עולים. גובה הריבית אמור בסופו של דבר לשקף סיכון, אך במציאות הבנקאית הנוכחית, הבנקים משתמשים בו גם ככלי לפיצוי על אובדן הכנסות מעמלות ומפיקדונות.
הפרקטיקה הזו מחייבת את הרגולטורים לקדם באגרסיביות ואסרטיביות את מאגר נתוני האשראי — מאגר שיוכל לפרוץ את מונופול המידע שיש לבנקים על הלקוחות הקטנים ולפתוח את השוק לתחרות, גם עבור אפיקים חוץ בנקאיים.
צוות בין‑משרדי בהובלה של המועצה הלאומית לכלכלה שוקד בימים אלו על המלצות לקידום מאגר נתוני אשראי. מחקר רחב היקף של הבנק העולמי קבע כי מאגר כזה, שמרכז ומציג מידע מקיף על היסטוריית האשראי של הלקוחות, ייטיב עם הצרכנים וישפר את היציבות הפיננסית של המשק.
"מאגר מידע שקוף ופתוח מיטיב עם לקוחות הבנק על ידי יצירת שוק אשראי תחרותי יותר. מאגר כזה מפחית את א‑סימטריית המידע שקיימת בין הלווים למלווים ומוריד את היכולת של גוף האשראי הקיים לנצל את המידע שברשותו", נכתב במחקר. הנקודה המעניינת היא שכותבי המחקר מציינים כי מאגר שכזה לא יקום מעצמו בשל אינטרסים של בנקים גדולים בשוק לא תחרותי, שמעוניינים לשמור את המידע אצלם, ולכן המדינה צריכה להתערב בנושא.
כחלון ייצטרך להיאבק כדי לשנות את המצב
בישראל, במציאות בה הבנקים שולטים ביד רמה במרחבי האשראי הקמעונאי, פרסום ההמלצות של הוועדה יהיה רק יריית הפתיחה למאבק ארוך ומתיש.
כוח השוק שמפעילים הבנקים כלפי הלקוחות הקטנים יחייב את שר האוצר העתידי, משה כחלון, שחרט על דגלו את קידום התחרות, לגייס את כל הכוח שמדינה יכולה לתת לו כדי לתקן את כשל השוק שממנו סובלים בסופו של דבר בעיקר האזרחים הקטנים.