בלעדי לכלכליסט
מנכ"לים, הייטקיסטים, פרסומאים ושר לשעבר - הישראלים שמחזיקים חשבונות בשוויץ
רשימת הישראלים שהחזיקו בחשבון השקעות זר ב־UBS שוויץ נחשפת. הגם שאין בה כדי ללמד על מעשה לא חוקי כלשהו, היא משקפת את ממדי התופעה של החזקת חשבונות זרים, שאחריהם רשות המסים מנסה להתחקות. UBS: "לקוחותינו מדווחים כנדרש"
ישראל מקוב, מנכ"ל טבע לשעבר; השותפים המנהלים של קרנות ויולה וכרמל, שלמה דברת, אורי בנדורי והראל בית און, חמי פרס ורמי קליש מייסדי קרן פיטנגו, דוד אבנר מנכ"ל פרטנר לשעבר ודירקטור בבנק לאומי וחברתו לדירקטוריון פרופ' גבריאלה שלו, הפרסומאים ראובן אדלר ויורם באומן ושר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין –כולם חלק מרשימה של כ־400 חשבונות של ישראלים המנהלים השקעות במטבע זר באמצעות UBS ישראל.
- פרשת UBS: בעלי רשת קלינקה און יועמדו לדין על העלמת מס בכפוף לשימוע
- פרשת UBS: שני ישראלים נוספים נחקרו ושוחררו בערבות הבוקר
- ישראלים חשפו מרצונם 3.1 מיליארד שקל בחו"ל
משה אשר צילום: עמית שעל
לקוחות כאלה, כך מסר בעדותו מנכ"ל UBS ישראל קובי פיגנבוים לחוקרי רשות המסים, עושים זאת באמצעות שימוש בחשבונות בנק זרים, ובהם UBS שוויץ. UBS ישראל מסר את הרשימה לרשות המסים בעקבות צו בית משפט שהוציאה הרשות במסגרת חקירת החשד שישראלים מנהלים חשבונות סודיים ב־UBS שוויץ.
חשוב לציין, החזקת חשבון השקעות במטבע זר היא לגיטימית ואיננה מעוררת שום קושי חוקי. לכל היותר היא עשויה להיבחן על ידי רשות המסים בהקשרים של תשלום מס. על ההכנסות והרווחים שנצברים צריך עקרונית לדווח לרשות המסים, וזאת במידה ובעלי החשבון הוא אזרח ישראל.
כך, המשמעות של הרשימה שהעביר UBS ישראל היא שרשות המסים יכולה להצליב את המידע שקיבלה על החשבון הזר עם הדיווחים שהעביר לה בעליו – פעולה שהיא מבצעת לעיתים באופן שיגרתי כאשר מתקבל מידע על בעלי חשבונות בחו"ל.
תופעה רחבת היקף
הרשימה הזו מסקרנת כיוון שהיא מלמדת על היקף התופעה של החזקת חשבונות זרים, תופעה שמימדיה נחשפו לאחרונה כחלק מכמה חקירות שניהלה הרשות, נוהל גילוי מרצון של הרשות ומספר רשימות שהגיעו לרשותה, אבל אין בה כשלעצמה ללמד על הסתרת מידע ואי תשלום מס לרשות המסים.
מהרשות נמסר בתגובה: "בידי רשות המסים נמצאות מספר רשימות של תושבי מדינת ישראל המחזיקים חשבונות בחו"ל וביניהן רשימות חשבונות בבנק UBS שוויץ. רשימות אלה נבחנות על ידי גורמים מקצועיים ומטופלות על ידי היחידות הרלבנטיות ברשות".
צילום: עמית שעל, אוראל כהן, אריאל בשור, ראובן שוורץ, מיכה קירשנר, Z.BINOR , עמית מגל, יורם רשף, שח
"הכל מדווח כחוק"
בתגובה לפניית "כלכליסט" מסרו האנשים המופיעים ברשימה כי הכספים מדווחים כחוק וכי הם משלמים בגינם מס. כך, שלמה דוברת, אורי בנדורי, הראל בית און: "החשבונות הזרים הללו מדווחים לרשות המסים בישראל. הם מנוהלים ומשלמים מס לפי חוק".
חמי פרס ורמי קליש: "הכל מדווח כחוק".
אלדד וייס אישר את קיומו של החשבון ואמר כי הוא מדווח כחוק.
יעקב אנגל מסר בתגובה לפניית העיתון כי החשבון הזר מדווח כחוק.
דוד אבנר מסר בתגובה: "אני לא חייב להגיד כלום, אבל אגיד שהחשבון מדווח ומוצהר".
לשאלת "כלכליסט" האם נפתח חשבון השקעות ב־UBS שוויץ, אמר בן זוגה של גבריאלה שלו עוזי לוי: "מדובר בחשבון של חברה ישראלית שמנהלת תיק השקעות והכל לגביו מוצהר ומדווח".
ראובן אדלר מסר בתגובה: "פתחתי את החשבון בארץ דרך UBS ישראל והוא מדווח כחוק".
יורם באומן מסר בתגובה: "אין אצלי שקל שלא מדווח וגם החשבון הזה מדווח לחלוטין".
עודד ושולה מודן מסרו בתגובה כי "החשבון מדווח".
"אישתי ואני פתחנו חשבון השקעות מדווח לפי חוק לפני כשנה וחצי בערך", אמר אמנון רובינשטיין בשיחה עם "כלכליסט". "זה נעשה על ידי UBS ישראל וייתכן שנפתח עבורו חשבון בשוויץ. רשות המסים לא פנתה אלי בנושא". ישראל מקוב השיב כי "איני נוהג לדבר על חשבונות בנק אך הכל מדווח".
UBS ישראל מסרה בתגובה: "החברה רואה בחומרה את הפגיעה בפרטיות לקוחותיה, הפועלים ומדווחים כנדרש על פי חוק לכל הרשויות הרלוונטיות. לפרסום בכתבה אין כל ערך חדשותי ומדובר ברכילות גרידא, הבאה על חשבונם של אזרחים שומרי חוק".
הישראלים נוהרים לרשות המסים
9 מיליארד שקל נחשפו בנוהל גילוי מרצון
מאז פרסמה הרשות את נוהל הגילוי מרצון החדש הוגשו, 2,614 בקשות. 1,565 מתוכן הוגשו במסלול האנונימי שמאפשר לבעלי החשבונות לקיים מו"מ עם רשות המסים באמצעות רואה חשבון או עורך דין, מבלי לחשוף את זהותם עד לשלב מתקדם. 628 מהבקשות הן במסלול המקוצר המאפשר הליך מזורז לבעלי חשבונות של עד 2 מיליון שקל.
נוהל גילוי מרצון הוא הליך שבו הנישום חושף את הההון שברשותו, עליו לא דיווח קודם לכן, משלם את המס הנדרש, ובתמורה רשות המסים מתחייבת שלא יינקטו נגדו הליכים פליליים. הליך הגילוי קיים על פי חוק, אך האפשרות לקיים הליך אנונימי והליך מקוצר הם הוראות שעה לשנה אחת – עד ספטמבר הקרוב. ישנן מדינות שמחליטות לאפשר לפונים להליך של גילוי מרצון לשלם מס מופחת עבור הגילוי, אך ברשות החליטו שלא "לתת מתנה" למעלימי המס.
ההון שנחשף במסגרת ההליך עומד נכון להיום על כ־9 מיליארד שקלים – המספרים מעידים על הצלחה. לשם השוואה בנוהל הקודם של רשות המסים מ־2011, שארך פחות משנה, הוגשו 1,350 בקשות בלבד. מאז נכנס הנוהל החדש לתוקף, עוה"ד ורו"ח מספרים על מבול של פניות שמבקשות להסדיר חשבונות של יורשים, של אנשים שביקשו בעבר לפזר סיכונים ולפתוח כמה חשבונות בנק ושל אנשים שפשוט רצו להעלים הכנסות ולהתחמק מתשלום מס.
רשות המסים בישראל הלכה בעקבות המגמה העולמית שהחלה בארה"ב; זו דרשה מכל הבנקים, כולל השוויצרים, לדווח לה על חשבונות של אזרחים אמריקאים שמתנהלים אצלם, מה שגרר דרישות והסכמים דומים מצד שאר המדינות המפותחות. כתוצאה מכך, אנשים מבינים שאין להם ברירה אלא לדווח. אך כעת טוענים המייצגים, כי תקופת הזמן של שנה שניתנה לנוהל לא מספיקה וצריך להאריכו, משום שחלק גדול מהבקשות עדיין בתהליך, ופניות החדשות ממשיכות להגיע.
מנהל רשות המסים משה אשר הודיע בעבר כי הרשות תשקול להאריך את תקופת הנוהל, אך סרב להתחייב על כך. ההערכות הן כי הרשות תחכה לרגע האחרון כדי להאריך את הנוהל, וזאת כדי ליצור לחץ ולהביא כמה שיותר אנשים לדווח. אך הארכת הנוהל תלויה באישור משרד המשפטים ורשות המסים, מה שעלול להקשות על הארכתו.
עמרי מילמן
