בלעדי לכלכליסט
ישראלים חשפו מרצונם 3.1 מיליארד שקל בחו"ל
החקירה נגד בעלי חשבונות בבנק UBS וחשיפת שמות בעלי החשבונות ב־HSBC בשוויץ מתגלות כאפקטיביות במיוחד; לפי נתוני רשות המסים, מספר הישראלים שביקשו לגלות מרצון את הונם המוחזק בחו"ל זינק ל־886; מתוכם 553 בחרו במסלול גילוי אנונימי, המיועד למי שחושש מחקירה
רשות המסים ממשיכה לקלוט מדווחים שמגלים מרצון על חשבונותיהם: על פי נתוני רשות המסים עד כה הגישו לה 886 בקשות להליך של גילוי מרצון, מתוכן 553 בקשות להליך אנונימי ו־163 להליך רגיל (אליו אנשים שרוצים הליך מהיר יותר ואינם חוששים כי הרשות תהיה מעוניינת לפתוח נגדם בהליך פלילי פונים). עוד 170 איש פנו לנוהל מקוצר המתאפשר לבעלי חשבון של 2 מיליון שקל שההכנסה החייבת ממנו לא עולה על חצי מיליון שקל לדווח ולשלם מס במהירות יחסית.
- הבנקים השוויצריים מפחדים לאבד את הישראלים העשירים
- השוויצרים ידרשו גם מקרנות הנאמנות להחתים לקוחות ישראלים על אישורי דיווח לרשויות המס
- שלוחת HSBC בשוויץ ניהלה עשרות אלפי חשבונות חשאיים בניגוד לחוק
במפגש שנערך בסוף ינואר, מספר שבועות לפני שנחשפה רשימת בעלי החשבונות מהסניף השוויצרי של HSBC ב־2007, חשף סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המסים רון חכם כי עד כה היו 620 בקשות שהיקף ההון 2.5 מיליארד שקל.
מאז, כפי שניתן לראות, צמח מספרן של הבקשות ב־266 והיקף ההון בכ־600 מיליון שקל.
על פי הודעתם של מרבית אלו שהונם נחשף בפרשת HSBC הכספים דווחו כבר לרשות המסים ומס בגינם שולם, ועל פי הערכות גורמים בתחום זה באמת המצב. עם זאת, ההערכות הן כי מהרשימה שנחשפה על ידי אורי בלאו מארגון העיתונאים העולמי ICIJ, לפחות חלק מתוך מתוך 6,654 ישראלים היו קשורים לחשבונות שהיקפם נאמד בכ־10 מיליארד דולר.
אמנם הרשות עצמה לא השיגה את הרשימה, אך כמו אותו עובד שגנב את הרשימה והבין כי המידע בכל מקרה עתיד לצוף בשנים הקרובות ולכן כדאי לו למכור במהרה, כך גם מבינים בעלי החשבונות הזרים כי במוקדם או במאוחר־ רשויות המס יעלו עליהם, בעיקר הודות להסכמים הבינלאומיים שנרקמים בחודשים האחרונים ויביאו להעברת מידע מסיבית בין רשויות המס בעולם, בעקבות חקיקת ה־FATCA של ה־IRS, רשות המסים האמריקאית.
החודשים האחרונים הם אולי החודשים הטובים ביותר של רשות המסים מבחינת המלחמה בהון השחור. לא מבחינת הגדלת הכנסות המדינה, אלא מבחינת חשיפת ההון הלא מדווח.
החשבונות שנחשפו עד כה בפרשת הבנק HSBC הם של אנשי עסקים וחברות כמו חברת האחזקות מבטח־שמיר שהחזיקה בכ־3 מיליון דולר וסמי סגול שהחזיק בכ־250 אלף דולר. עוד נחשף כי גם ארז טל החזיק בכ־7 מיליון דולר.
הנוהל, הכולל את הפן האנונימי, אמור להסתיים בספטמבר נכון לעכשיו, וכרגע רשות המסים לא מתכננת להאריכו.