בלעדי: התמלוגים שמשלמים הערוצים המסחריים יבוטלו עד 2013
ההפחתה, שתיפרס על פני חמש שנים, תחסוך לזכיינים 50 מיליון שקל. מנגד, הוצגה בכנס ראש פינה חזית אחידה נגד רפורמת השידורים ששילב האוצר בחוק ההסדרים
הרשות השנייה ומשרד האוצר הגיעו להסכמה עקרונית שלפיה התמלוגים שמשלמים הערוצים המסחריים יצומצמו בהדרגה, עד שיבוטלו לחלוטין בתוך חמש שנים - כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בהטבה שנתית של כ־50 מיליון שקל לרשת, קשת וערוץ 10 יחד. בשלב הראשון ירד שיעור התמלוגים שמשלמים הזכיינים לרמה זהה לתמלוגים שמשלמות HOT ו־yes, כלומר מ־4% מההכנסות ב־2007 ל־2% ב־2008 ול־1.5% ב־2009. באוצר וברשות השנייה מתכננים לבטל סופית את התמלוגים ב־2013.
מנשה סמירה צילום: אלכס קולומויסקי הפחתת התמלוגים היא חלק מתוכנית החירום שמגבשת הרשות השנייה כדי לעזור לזכיינים להתמודד עם הירידה הצפויה בפרסום בשנים הקרובות. ברשות ניסו לקדם מהלך זה כבר כמה שנים, אך עד כה ללא הצלחה. בשבוע שעבר נפגשו מנכ"ל הרשות מנשה סמירה ואנשי האוצר, ודנו בהפחתת התמלוגים. באוצר ציינו כי הם שוקלים את המהלך בחיוב, אם כי סירבו לומר אם הצדדים הגיעו לכדי סיכום סופי. עוד ציינו באוצר כי המהלך יישקל על רקע השלכותיו התקציביות, כלומר איבוד הכנסות של כ־250 מיליון שקל בחמש שנים.
גורם המקורב לנושא ציין כי משרד האוצר נעתר להפחית את שיעור התמלוגים כבר לפני שנתיים, אך החליט לא לעשות כן בשל הסמיכות למועד מכרז הזיכיון המחודש לערוץ 2. הגורם ציין כי בשל האווירה המשברית במשק, האוצר יכול לבצע את המהלך כיום בלי למשוך ביקורת ציבורית רבה מדי.
במסגרת תוכנית החירום, הרשות השנייה מתכננת גם לקצר את זמן הביניים בין העלייה לאוויר של שירותי הטלוויזיה הדיגיטליים (DTT) ובין סגירה סופית של תשתית השידורים האנלוגית - מה שעתיד לחסוך לזכייני ערוץ 2 אגרת תדרים בהיקף של כ־20 מיליון שקל בשנה.
"המכרז שמנהלת הרשות עומד בלוחות הזמנים", אמר סמירה בפסטיבל הטלוויזיה והקולנוע, שנערך בסוף השבוע בראש פינה. "השידור הדיגיטלי יעלה לאוויר בתוך שישה עד שבעה חודשים. אם המערכת תיקלט היטב על ידי הציבור, נקצר את תקופת החפיפה עם הרשת האנלוגית כדי לחסוך עלויות כבר מ־2010".
מוקדי: "ברגולציה אנחנו הכי מחמירים"
כנס ראש פינה הושפע השנה משני גורמים עיקריים: המשבר הכלכלי מחד גיסא, והתרחבות מספר שחקני המדיה מאידך גיסא. קהל המתכנסים כלל נציגים רבים מחברות תקשורת, כגון סלקום ופרטנר, שאמורות להשיק בשנה הקרובה שירותי טלוויזיה רב־ערוציים מבוססי אינטרנט. כן בלטו בנוכחותם נציגים של פורטלי האינטרנט הגדולים, כגון וואלה ונענע 10, שהחלו בשנה וחצי האחרונות להציב את אסטרטגית הווידיאו בחזית.
על רקע הקשיים הצפויים התגלתה חזית אחידה נגד הרפורמה בשידורים ששילב האוצר בחוק ההסדרים של 2009; הטענה המרכזית היתה כי הכוונה לאפשר פרסומות לכבלים ולחייב אותם בחבילת בסיס נשלפה מהמותן, ללא עבודת בדיקה מעמיקה וללא התייעצות עם כל הגורמים שיושפעו ממנה. "מעולם לא היתה רפורמה שעוררה התנגדות כזו מקצה לקצה", אמר סמירה. "כדאי לחשוב על הסדרת השוק בצורה רחבה, ולא בצורה הסקטוריאלית שגובשה ברפורמה".
חברות הכבלים ביקשו לקבל פרסומות ללא מחויבות לחבילת ערוצים צרה. "צריך פרסומת עכשיו", אמר רון אילון, מנכ"ל yes. "בשוק הטלוויזיה לא קיימים רווחים. הזכיינים, המפיקים, ספקי הטלוויזיה הרב־ערוצית והיוצרים, כולם חיים מאפס מרווחים. יש חוסר הבנה בשלטון לגבי היכולת של המערכת לסחוב את הרפורמה".
יורם מוקדי, סמנכ"ל אסטרטגיה ורגולציה ב־HOT, הצטרף לדברים: "האוצר לקח את תעשייה הכי מדממת בישראל, ואמר 'בוא נגמור אותה סופית'", קבל מוקדי. "ברגולציה אנחנו תמיד הכי מחמירים. הגיע הזמן שנפנה לרגולטורים בעולם כדי ללמוד מהם".
יוחנן צנגן, מנכ"ל רשת, אמר: "לפני שבע שנים חזו באוצר ששוק הפרסום בטלוויזיה יעמוד היום על 400 מיליון דולר בשנה. למעשה אנו עומדים על כ־300 מיליון דולר בלבד. ערוץ 2 ו־10 לא יכולים להתקיים בשוק הפרסום הקיים, לא כל שכן אם הכבלים והלוויין ינגסו בנתח זה".
על החלטת משרד האוצר הגן חיים פרננדס, המשנה לראש אגף התקציבים. "הרפורמה חשובה מאוד", הסביר פרננדס, "היא תיתן לצרכן את היכולת לשלם עבור מה שהוא צורך בלבד, ולכן תחזק אותו מול החברות. הרחבת התחרות בשוק הפרסום, באמצעות הכנסת הכבלים והלוויין, היא חשובה לא פחות: כרגע פועלים בשוק שני שחקנים בלבד, ולכן מחירי הפרסום גבוהים ביחס לעולם. בסוף זה מתגלגל לצרכן".
בלב המחלוקת: תוכניות הריאליטי
קונפליקט הריאליטי צילום: אייל נבו עוד נושא שריכז עניין רב היה רמת השידורים המידרדרת של הערוצים המסחריים, נוכח גל תוכניות הריאליטי השוטף אותם בשנה האחרונה. "אנחנו טלוויזיה מסחרית, ואנו צריכים רייטינג כדי שאנשים יראו את הפרסומות שלנו", הגיב לביקורת אבי ניר, מנכ"ל קשת. "הז'אנר חשוב פחות מהתוכן. גם בריאליטי יש תכנים מסוימים שהם דרמה ופריפריה. אנחנו משקיעים כיום הרבה יותר כסף בהפקות מקומיות ממה שהתחייבנו במכרז".
גם צנגן הצטרף לדברים: "ריאליטי הוא סוג של בידור, שבלעדיו אי אפשר לקיים כלכלית ערוץ טלוויזיה", קבע. "גם בקשת וגם ברשת יש הרבה תוכניות אחרות. שם המשחק הוא מינון. נוכח המצב הכלכלי והרפורמות לא נוכל לעמוד במחויבויות התוכן שלנו. אם יפחיתו תמלוגים וזיכיון, נעשה טלוויזיה טובה יותר".
הזכיינים התלוננו גם על רמת הפיקוח העמוקה ועל הכסף הרב המופנה למימון הרשות השנייה. "אין בעולם רמת פיקוח כזאת, ואין בעולם רשויות פיקוח עם תקציבים כאלו", אמר ניר. "אנחנו משלמים למדינה תמלוגים, דמי זיכיון, 'ביד' ומס חברות. סכומים אלו צריכים ללכת ליצירה, ולא לפיקוח".
סמירה דחה את הטענות: "קחו אחריות על לוח השידורים שלכם", אמר לזכיינים. "מילת הקסם היא תמהיל: אנו דורשים תמהיל ראוי ואיזון נכון יותר בין ריאליטי לשאר התוכן. הרגולציה על הערוצים המסחריים היא גם שאלה של תרבות, ולא רק של כסף. לערוצים יש השפעה על תרבות, ואת זה צריך להכניס בשיקולים".
לקראת סוף הפאנל המרכזי עלה לבמה רם בלינקוב, מנכ"ל HOT עד לפני כשנתיים, וכיום ראש אגף התקציבים באוצר. בלינקוב נשאל כיצד שינה את עמדתו ועבר לתמוך ברפורמת החבילה הצרה, שהתנגד לה כאשר היה מנכ"ל HOT. "היום יש לי 7.5 מיליון בעלי מניות; אני חייב לפעול לטובתם", אמר. "אם שוק הכבלים היה תחרותי, לא היה צורך בהתערבות, אבל מדובר בשוק דואופולי". ביחס לשוק הסלולר אמר בלינקוב כי מדובר ב"ענף עם כשל שוק בלתי סביר. חייבים להגביר תחרות שם, ואנחנו עושים מאמצים להביא לכך. כניסתם של מפעילי הסלולר לשווקים נוספים (טלוויזיה רב־ערוצית - א"ט) היא בעייתית, כי הם מנצלים רווח מונופוליסטי לכניסה לשווקים תחרותיים".
