אורי שנער: "אמרתי למימן שערוץ 10 צריך לשנות אסטרטגיה"

אורי שנער. לא חושב על אקזיט

ניו יורק עשתה רק טוב לאורי שנער, או כפי שהוא אומר את זה: "כמה נפלא שאני לא צריך לקבל כיום טלפון בשתיים בלילה מאחד הטאלנטים". לפני שנה עבר לגור בתפוח הגדול, וכיום, שלוש שנים לאחר שהקים את חברת הסטארט־אפ שלו אניבום, אורי שנער, הנשיא של חברת קשת לשעבר, מרגיש שהוא בדרך הנכונה. זאת בדיוק הסיבה שאין לו כוונה כרגע לחזור לטלוויזיה. שנער מזים את השמועות בדבר המגעים שלו עם ערוץ 10 ואומר: "אין לי כל כוונה לקבל תפקיד ניהולי זה או אחר בערוץ 10".

ביום חמישי האחרון בשעות הבוקר הגיע שנער לפגישה במשרדו של בעל השליטה בערוץ 10, יוסי מימן, בפגישה נכח גם מנכ"ל הערוץ, יוסי ורשבסקי, והשלושה דנו בעתידו של הערוץ. שנער מתעקש כי "אין לי כל כוונה לחזור לטלוויזיה בישראל". על קברניטי ערוץ 10 הוא מרעיף מחמאות: "צריך להסיר את הכובע בפני בעלי המניות בערוץ 10. אני לא מכיר הרבה בעלי מניות שהיו מוכנים להשקיע כל כך הרבה כסף שנה אחרי שנה ולהמשיך להפסיד. יוסי מימן מפסיד על הערוץ סכום שמתקרב ל־200 מיליון דולר. אלו סכומים בקנה מידה עולמי", אומר שנער.

אולם, לצד הפרגון לשנער יש גם ביקורת. לטענתו, ערוץ 10 במתכונתו הנוכחית אינו מסוגל להתחרות בערוץ 2, והוא צריך לשנות את האסטרטגיה העסקית של הערוץ. "אני חושב שלערוץ 10 במשך תקופה ארוכה לא היתה אסטרטגיה של בידול", הוא טוען.

"הערוץ מתמודד במציאות שיש בה שחקן דומיננטי חזק עם מותג חזק מאוד. כשערוץ 10 קם, הקמתי צוותי תחרות. הבעיה של הערוץ היא שבמשך שנים הוא סבל מחוסר מיקוד של זהות ובידול, כשלעומתו ערוץ 2 עושה את מה שהוא עושה הכי טוב בעולם. אתה לא יכול להיות טייק 2 של ערוץ 2. לערוץ 10 אין יכולות תקציביות והפתרון היחיד הוא לבדל את עצמך מערוץ 2".

טלוויזיה אמריקאית

הטלוויזיה כיום בעיני שנער היא בעיקר לקוח פוטנציאלי, ואם כבר אז טלוויזיה, שתהיה אמריקאית. רשתות דוגמת פוקס, ABC ואחרות קסמו לו. כאשר הוא אומר אנימציה ואניבום, עולה ניצוץ בעיניו. אניבום, החברה שהקים, היא חברה להפקת סרטוני אנימציה. היא מאפשרת לאמני אנימציה מקצוענים וחובבנים מכל העולם ליצור, להפיק ולהפיץ סרטוני אנימציה עבור האינטרנט, הסלולר, הטלוויזיה ותעשיות המשחקים. לפי המודל העסקי, אנימטורים יוכלו להרוויח כסף על בסיס הפופולריות של יצירותיהם, ובימים אלו עובדת החברה על פיתוח כמה סדרות אנימציה המיועדות לשידור בטלוויזיה. אניבום גייסה עד היום 14 מיליון דולר משתי קרנות הון סיכון, אוורגרין הישראלית ו־DFJ האמריקאית, בשיתוף הנציגה שלה בישראל תמיר פישמן. החברה נמצאת כיום בשלב הראשון של הכנסותיה. המקור העיקרי של הכנסותיה הוא הסטודיו הווירטואלי שהקימה. הסטודיו כולל 8,500 אמני אנימציה מעשרות מדינות ברחבי העולם המשמשים כתחליף לאולפני האנימציה הגדולים של דיסני, פיקסאר, ואחרים.

"הקמתי את אניבום לפני שלוש שנים וקראתי לה אניבום כי גיליתי שיש שני 'בומים' שהרגשתי שאני חייב להיות חלק מהם. הראשון היה ההתפתחות הדיגיטלית המהירה בעולם, והשני היה פריצת האנימציה לכל מקום. בשנים האחרונות אנימציה היא כבר לא רק לילדים. חמשת שוברי הקופות הגדולים ביותר בעשור האחרון היו סרטי אנימציה. עד 'הסימפסונים' אף אחד לא העלה על דעתו שסדרת אינמציה יכולה להיות בפריים טיים. כיום כל הפריים טיים של פוקס ביום ראשון הוא רק אנימציה".

החלום: "סאות'פארק"

שיתוף הפעולה בין האמנים השונים ברחבי העולם יכול לפי שנער לחסוך כ־30% מהפקת הסרטים שעלותם כיום מוערכת ב־100–150 מיליון דולר לסרט. מקור נוסף של הכנסות שעליו בונה בעיקר שנער את עתידה של אניבום הוא הרצון ליצור באמצעות האתר את 'סאות'פארק' הבאה.

יש לך סדרה כמו 'סאות'פארק' בקנה?

"אני באניבום עדיין מחפש את הסאות'פארק הבא. יש לנו 25 סדרות שחתמנו על הסכם עם מפיקיהן. שלוש עד חמש מהן יכולות להיות להיטים, אין אחת שאני יכול לומר בוודאות שתהיה כזו. לצד החיפוש אנחנו עושים כמה פרויקטים מעניינים עם ענקיות דוגמת פוקס. הצענו להם לחפש את הסימפסונים הבאים במקום אחר ולא מתחת לפנס. פנינו לכל האנימטורים והצענו להם להפיק עבור פוקס סרט אנימציה קצר על כל חג שהוא רוצה. הזוכה בתחרות מקבל חצי שעה בפריים טיים של פוקס עם אפשרות לפיתוח סדרה. היו כ־600 פניות, ופוקס בחרה לפני שבועיים 25 שעולים לחצי גמר מכ־30 מדינות".

כיצד אתה חושב שייראה האקזיט של אניבום?

"אני לא חושב על אקזיט, אני חושב רק על בנייה של החברה והפיכתה לחברה הטובה ביותר בתחומה", אומר שנער. הוא אמנם כולו שקוע בבניית המותג אניבום, אך ברור מאליו שהצעה נדיבה מפיקסאר או מדיסני שיחליטו שגם להן נמאס מהוצאות הענק על הפקת סרטיהן לא תיתקל בסירוב. עוד הרבה לפני ששנער הקים חברת אנימציה, הוא התפרסם כמי שניהל את הטלוויזיה של המדינה בתור נשיא קשת לפני כחמש שנים. התקשורת חיבקה אותו, וראתה בו מי שעומד מאחורי ההצלחה של ערוץ 2. "כשהוא מסייר בבניין, מסתחבק עם הנקרים בדרכו, הוא מקרין סמכותיות אבהית. הצלחת הכפופים לו היא הצלחתו, והיא תולדת הסמכויות שהוא יודע להאציל, הכישרון שהוא יודע לאתר ולטפח והאמון שהוא יודע לתת", החמיא לשנער הכתב רוגל אלפר בכתבת פרופיל.

האידיליה הזו התנפצה בספטמבר, כשמי שנחשב לבן טיפוחיו של שנער, מנכ"ל קשת אבי ניר, יצא כנגדו. שנער שקידם את ניר לתפקיד המנכ"ל, הוביל תהליך שבסופו הודח שנער, שהיה ממייסדי קשת, ובמקומו מונה ניר לסמכות הניהולית העליונה בקשת. הסכסוך בין השניים החל לאחר שניר טען כי שנער לקח לעצמו את כל הקרדיט להצלחת קשת, אף שניר הוא "המוח" המרכזי מאחורי ההצלחה.

צריך BBC ישראלי

בעקבות ההדחה המתוקשרת תבע שנער את קשת וחשף את הסכסוך שהוביל לפיטוריו על ידי הדירקטוריון. הסכסוך המתוקשר הסתיים בפשרה, שבמסגרתה שילמה קשת לשנער פיצויים המוערכים ב־8–10 מיליון שקל. היום, הוא במקום אחר. "אני מנותק מהטלוויזיה הישראלית, ואין לי כל כוונה לקחת שם תפקיד ביצועי. כיום אניבום מעניינת אותי. אני לא מעורב במה שקורה בקשת ורשת", הוא טוען. אך גם הוא יודע כי קשת מנצחת את רשת בכל מדד אפשרי של הצלחה. שנער, בתור הנשיא לשעבר, לא מצטנע ואומר: "ערוץ 2 תמיד היה קשת". לדבריו, "ב־15 השנים האחרונות הפערים בין קשת, רשת וטלעד, בכל הרמות, היו עצומים. הפערים האלו לפעמים טושטשו בגלל המותג 'ערוץ 2', אבל היסטורית - כשאמרו ערוץ 2 התכוונו לקשת. ערוץ 2 לא יכול היה לבנות את המותג בלי קשת, אבל יכול היה בלי רשת וטלעד". בכירים בערוץ 10 כבר דיברו על כך שהערוץ צפוי לבדל את עצמו כערוץ של תחקירים ותוכניות דוקומנטריות. "מהלך שכזה יהיה טעות", טוען שנער. "אין מקום לערוץ שעושה רק דבר אחד - תחקירים. זה יכול לתפקד רק כערוץ לוויין. לפי דעתי, במדינת ישראל של היום יש חלל מאוד גדול עבור אוכלוסיות הולכות וגדולות שאין להן מענה אמיתי. אין BBC בישראל כמו באנגליה. אם יינתן מענה משלים, יש פוטנציאל לערוץ מאוד מעניין, ולשם ערוץ 10 צריך ללכת".

האם אתה בעד השינוי המרכזי של הרפורמה בשוק הטלוויזיה, המעבר מזיכיונות לרישיונות?

"במכרז האחרון שהובלתי בקשת לפני ארבע שנים, כשהצגתי לבעלי המניות את ההצעה שלי למכרז, הבנתי שזה המכרז האחרון שאני אשתתף בו. הרעיון שגוף מוציא מכרז על משאב מוגבל היה נכון לשנות השבעים ולא להיום - כשאין הגבלה על מספר הערוצים. תפיסת הזיכיונות היא תפיסה ישנה וזה היה ברור שזו לא שאלה של זמן, אלא שאלה פוליטית מתי יעברו לשיטת הרישיונות. אין מצב שבמאה ה־21 לא יהיה מקום לעוד ערוצים".

בתור נשיא קשת אמרת כי "אנחנו לא מתחרים על טלוויזיה, אלא על הזמן הפנוי של אנשים". בעידן האינטרנט והסלולר, כשבלחיצת כפתור אתה יכול לראות כמעט את כל התוכניות בארץ ובעולם, עד כמה הטלוויזיה תמשיך להיות שחקן דומיננטי באורח החיים שלנו?

"הגבולות בין המדיה מיטשטשים. היום אנשים לא צורכים טלוויזיה אלא הם צורכים תוכן. לכן מותגים כמו ערוץ 2 ייחלשו. לכן הטלוויזיה תצטרך לשנות את פניה". לדבריו, "הסכנה הכי גדולה לטלוויזיה הם הממירים המקליטים. כדי להתאים את עצמה למציאות המשתנה, הטלוויזיה תצטרך להתמקד בשני דברים: שידורים חיים, כמו ספורט, חדשות וריאליטי, וכל השאר יהיה ספריית VOD אחת גדולה. אף אחד לא יגיד לי לראות את הסדרה בשעה הספציפית".

כנשיא קשת זכית להשפעה גדולה בשוק הטלוויזיה. אתה מתגעגע מדי פעם לימי קשת?

שנער מחייך, "לא חסרה לי הפעילות בשוק הזה. אני מאוד נהנה מהחיים שלי היום. לא הייתי מחליף את העשור בראשות קשת בשום דבר, אבל אז חייתי בסוג של אטרף. אחרי הסיפור עם קשת באו אליי אנשים ואמרו לי: 'היית נשיא קשת, לאן עוד יש לך להתפתח?'. זו בדיוק החוכמה - להמציא את עצמך כל פעם מחדש".