גדי לסין: "הטענה שחברות המזון מרוויחות יותר בישראל אינה נכונה"
מנכ"ל שטראוס אמר בכנס של התאחדות תעשיינים כי "יוקר המחיה בארץ חשוב לכולנו. כאשר המחירים גבוהים, המכירות והרווחים של החברות יורדים"
לסין הוסיף ואמר כי "הפתרון המרכזי אותו הצענו לשר האוצר ולשר התמ"ת הוא נושא המע"מ על המזון. המע"מ הממוצע במדינות המפותחות הוא כ-8% על מזון. אני קורא לראש הממשלה פחות לשאול שאלות ויותר לתת פתרונות. החלטה של הורדת מע"מ על מזון תהפוך את ישראל לאחת המדינות הזולות בישראל בתחום המזון. אפשר לחסוך כסף ולחסוך ועדות. הצענו את זה לאוצר ולצערנו עד עכשיו לא קרה דבר".
"בשנה האחרונה היו הרבה דו"חות וכותרות על מחירי המזון בישראל", ציין לסין. "קיימנו לא מעט ישיבות ושאלנו איך מסבירים לעם שהמחירים בארץ לא יותר יקרים מאשר בעולם. איך מתמודדים עם אמירות שהמזון בארץ יקר ב-30% מאשר בעולם כאשר לראשי החברות יש מסד נתונים שמראה שאלה נתונים לא מדויקים. המחירים של המזון והמשקאות בישראל בין 2008 ל-2011 עלו פחות ממדד המחירים לצרכן. כשאמרנו את הנתון הזה ללא הפסקה והבאנו סימוכין מהלמ"ס, כולל ציטטות של החוקרים הראשיים בלמ"ס, סירבו לפרסם את הנתונים".
גדי לסין. "המחירים בארץ לא יקרים יותר" צילום: אוראל כהן מחזור המכירות השנתי של תעשיית המזון עומד על כ-62 מיליארד שקל. בשנה האחרונה גדל מחזור המכירות ב-8%. תעשיית המזון מפרנסת 60 אלף משפחות המהוות 17% מהתעשיינים בישראל, בכ-200 מפעלים. לדברי לסין, בשנה האחרונה, בפעם הראשונה זה 7 שנים, יש קפאון בתוספת מועסקים בתחום המזון והמשקאות בישראל. "בשנת 2008 קראתי בשם התאחדות התעשיינים לא לפטר אנשים, ולא פיטרנו אנשים. בשנה האחרונה אנו באתגר יותר מורכב מהמיתון של שנת 2008 כי יש סימני האטה והאווירה לא פשוטה עבור התעשיינים". לסין כיוון בדבריו למחאת הצרכנים והקושי של הספקים להעלות מחירים לצרכן בימים אלה בשל המחאה נגד יוקר המחיה ובשל התנגדות רשתות השיווק.
לסין הוסיף ואמר, כי "בניגוד לכל התחזיות בשנת 2011 ו-2012 אנו בשיא נוסף של כל הזמנים בעלויות חומרי הגלם. למרות המיתון העולמי אנו נמצאים במחירים גבוהים של חומרי הגלם", אמר, והוסיף כי "החקלאים בישראל לא מקבלים את התמיכה הנדרשת".
בהקשר לעלויות חומרי הגלם ציין לסין כי בדומה לצרכנים שנאנקים תחת נטל המסים, כך גם המפעלים התעשייתיים סובלים מהם. "לנהל מפעל זה כמו לנהל משק בית. העלויות רובצות על המפעלים והתעשיינים, ולא צריך ועדות ארוכות כדי להבין שהתעשיה עומדת בלחץ בלתי אפשרי של עלויות ייצור", אמר לסין.
צבי אקשטיין צילום: נמרוד גליקמן
צבי אקשטיין, דיקאן ביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה ונגיד בנק ישראל לשעבר, אמר בכנס כי "ההסתכלות על המחירים היא הסתכלות בעייתית. מ-2008 עלו מחירי המזון בישראל כמו מחירי מדד המחירים לצרכן ופחות או יותר כמו מחירי המדינות המתפתחות. יש טענה שמחירי המזון זינקו למעלה, אבל לא ירדו יחסית למחירי הסחורות. זו הטענה המרכזית על התעשייה. אין ספק שבמידה מסוימת המצב הכלכלי של הצרכן בין 2008 ל-2011 היה טוב יותר ממצבם של צרכנים ברוב המדינות המתפתחות. בין היתר בגלל יציבות וחוסנו של המשק הישראלי. במידה מסוימת זה אפשר גם לתעשייה זו לשמור על מחירים מעט יותר גבוהים. יחד עם זאת, הבעיה האמיתית היא ברשתות השיווק. ברשתות השיווק יש ירידה בריכוזיות, אבל אין לנו מידע שאומר שהמרווחים שם אכן ירדו גם כן בשנים האלה, וייתכן שחלק מהעלייה במחירים היא גם עליה במרווחים של הרשתות".
לדבריו, ב-10 השנים הבאות נראה יותר ויותר הורדת מכסים כי הדבר תואם את הגישה של המשק הישראלי. "צריכים לעשות את התהליך הזה בצורה מדודה עם פגיעה מינימלית בתעשייה, אבל הבעיה העיקרית היא שרמת החדשנות של מוצרי מזון בישראל היא נמוכה מהמקובל במדינות בארופה ובארה"ב. וזה צריך להיות מוקד התעשייה".
"המלצות ועדת קדמי בעייתיות ומסוכנות"
צבי אורן, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר בכנס כי "המלצותיה של ועדת קדמי (שבדקה את שוק המזון) הן בעייתיות ומסוכנות. הניסיון של ועדת קדמי להגביר את התערבות הממשלה בתוך תעשיית המזון לא ישים ולא אפשרי".
אורן אמר כי התאחדות התעשיינים מסכימה עם המסקנות של הוועדה, אך לא עם ההמלצות: "אכן היתה עלייה במחירי המזון, אך הרווחיות של תעשיית המזון לא עלתה בשנים אלו. הדרך היחידה והמהירה להוריד את מחירי המזון הינה להוריד את המע"מ על מוצרי המזון, ולהשוות אותו למדינות ה-OECD".
