ירוקים ומרוויחים: הזווית הסביבתית בדו"חות הכספיים של חברות המזון
מהדרין מפחיתה את עלויות הריסוס של תפוזים באמצעות גילוי מוקדם של מזיקים, אסם מרוויחה ממיחזור ושטראוס מפחיתה את צריכת החשמל באמצעות תאורת שמש. כלכליסט פשפש בדו"חות הכספיים של חברות המזון ובחן איך הן מצליחות להרוויח משמירה על הסביבה
אחד הפרקים המרתקים בדו"חות הכספיים של חברות המזון לשנת 2012 לא היה דו"ח הרווח וההפסד או תזרים המזומנים שלהן, אלא דווקא פרק איכות הסביבה. שם בחרה כל חברה לפרט מה היא עושה למען הסביבה של כולנו, עד כמה היא מזהמת אותה ואיך היא מתמודדת עם זה.
חברות מזון מסוימות בחרו לפרט את החלק הזה של הדו"ח, אך היו גם לא מעט יצרניות שבחרו לפרט מעט מאוד (ראו מסגרת). עיון בדו"חות של החברות שבחרו לפרט כיצד הן משקיעות בסביבה מגלה כי בלא מעט מקרים ההשקעה הירוקה מגדילה את ההכנסות של החברות ותורמת לשורת הרווח שלהן.
גדי לסין מנכ"ל שטראוס
מהדרין - חוסכים בחומרי הדברה
חברת מהדרין, שמפעילה מטעים רבים של פירות הדר, אבוקדו ועוד, אימצה מדיניות סביבתית ברורה. לרוב כאשר חברה מאמצת מדיניות סביבתית היא מוסיפה הערה על כך בדו"חות ולא ממש מפרטת את הההשלכות או את התוצאות המדידות של אותה מדיניות. אלא שבמהדרין נוהגים אחרת ומספקים דוגמה להוספה של מידע רב על פעילות סביבתית בדו"חות הפיננסיים.
כחברה חקלאית היתה מהדרין חשופה זה זמן רב לצורך להפחית את צריכת המים, ונראה כי המים היו החלוץ בחשיבה הסביבתית בה. בשנים האחרונות לא חל מהפך אדיר בצריכת המים בגידולים של מהדרין, אך כאשר בוחנים את המצב בחברה ב־2012 לעומת 1999 השינוי מתחדד. ב־1999 רק 18% מצריכת המים של מהדרין היתה ממים מושבים (מים מטופלים שאינם ראויים לשתייה), ואילו ב־2012 עלה שיעור זה ל־77%.
בתי האריזה של החברה מפרידים פסולת, ועל מנת להפחית צריכת חשמל התקינו באחד מבתי האריזה מערכת לייצור חשמל סולארי. החברה מעריכה כי ב־2012 היא הצליחה להקטין את כמות גזי החממה הנפלטים מפעילותה ב־7%–28%.
כמו כן, במטעים שלה מנסה החברה לעבור להדברה ביולוגית. היא רוכשת ומתקינה תיבות קינון לבזים ולתנשמות, הטורפות מזיקים כמו נברנים, מייתרות את הצורך בהדברה כימית וכך חוסכות לא מעט הוצאות. החברה מעסיקה עשרה עובדים שתפקידם לאתר מבעוד מועד מחלות בגידולים ולהקטין את היקף ההדברה. נוסף על כך, מהדרין הכפילה ב־2012 את כמות המלכודות ההמוניות שלה ללכידת זבוב הים התיכון ופיזרה זבובים מעוקרים כדי לפגוע בהתרבות הזבובים ללא חומרי הדברה. במקביל זרעה מהדרין ב־2012 שיבולת שועל על שטח של 6,200 דונם על מנת למנוע סחף קרקע שפוגע ביבולים.
הפירות והירקות של החברה מסופקים לרשתות הגדולות ומגיעים כמעט לכל בית ישראל. כשמהדרין מרססת פחות, היא לא רק מפחיתה עלויות עבור עצמה, אלא גם משפרת את מצב מי התהום, וייתכן שמסייעת לספיגה נמוכה יותר של חומרי הדברה בקרב אזרחי ישראל שאוכלים את המוצרים שלה. מדובר בדוגמה מאלפת לאיך פעילות של חברה אחת יכולה להשפיע על כולנו וגם לתרום לעצמה.
גיא בינשטוק מנכ"ל מהדרין צילום: יובל חן
אסם - מצליחים להרוויח גם מפסולת
אסם מציינת כי גם עקב סטנדרטים של נסטלה, בעלת השליטה בחברה, היא הטילה על עצמה תקינה מחמירה יותר בנושא השפכים מהמפעלים שלה וערכה בדיקות ב־2012 כדי לראות שהיא עומדת בה. הבדיקות העלו כי לא כל המפעלים עומדים בסטנדרטים, אבל לפחות באסם פועלים כדי לשפר את המצב. כך אותרו במהלך השנה מעט חריגות בשפכים של מפעל בית השיטה, מפעל החברה ביקנעם, מפעלי סלטי צבר ובונז'ור בקריית גת וכן מפעל החברה בשדרות.
בניגוד לחברות רבות אחרות, אסם מציבה לעצמה יעדים לשיפור צריכת משאבי הטבע שלה. ב־2012 הצליחה החברה להפחית את צריכת המים שלה ב־1.3% בחישוב לטונה מוצר ולהפחית את צריכת האנרגיה שלה ב־2.3% בחישוב לטונה מוצר. כמו כן הוכיחה אסם כיצד האינטרס הסביבתי מתיישב עם האינטרס הכלכלי: ב־2012 היא מיחזרה 68% מהפסולת שנוצרה באתרי הייצור, חסכה בכך 1.8 מיליון שקל בעלויות הטמנת פסולת וכן קיבלה 1.6 מיליון שקל מגורמי מיחזור.
איציק צאיג מנכ"ל אסם צילום: יוסי צבקר
בכל נושא השפכים מציינת אסם כי ברוב מפעלי הקבוצה, שנעשה בהם בעבר שימוש בסודה קאוסטית לטיפול בשפכים,
הוחלף חומר זה בפוטש, שבניגוד לסודה הקאוסטית אינו מכיל נתרן וכלוריד. ההסבה נעשתה ברוב המפעלים אף שפוטש יקר יותר מסודה קאוסטית. נוסף על כך, הורדת כמות הנתרן בשפכים מעלה את הסבירות כי השפכים יוכלו לשמש להשקיה.
עוד צעד שנקטו בקבוצה כדי להקטין את ריכוזי הנתרן בשפכים הוא התקנה של מערכות אוסמוזה הפוכה בחלק מאתרי הייצור על מנת שאלה יחליפו מרככי מים. אסם מציינת כי גם כאשר אותרו חריגות ברמות השפכים במפעלים לא דובר בשפכים מסוכנים כמו אלה המכילים מתכות כבדות או חומרים רעילים.
במקביל מדווחת אסם כי היא מחליפה את מערכות הקירור שלה מגז פריאון, שעדיין בשימוש בחלק מהאתרים, לכאלה המופעלות בגז ידידותי לסביבה, וכן החלה בפיילוט להעברת מפעל סלטי צבר לשימוש בגז טבעי. אם הפיילוט יצליח מבטיחים באסם להעביר את כל המפעלים לשימוש בגז טבעי וכך להפחית את זיהום האוויר.
שטראוס - ממחזרים חומרי גלם בקפה
בשטראוס כותבים כי מפעל הקפה של החברה בצפת השלים מערך שמסנן מוצקי קפה ומחזירם כחומר גלם להליך הייצור. במקביל הכניסה החברה לשימוש בסרביה מתקן ששורף פסולת קפה וכך מפחית דרמטית את צריכת האנרגיה של המפעל. מנגד, במפעל מחלבות אביב בנתיבות נרשמו חריגות בשפכים, מפעל שטראוס מים בקיבוץ נתיב הל"ה מתקן ליקויים שהתגלו בטיפול בחומרים מסוכנים, ומפעלי החברה בברזיל עדיין מנסים לשפר את פעילותם כדי להגיע לסטנדרטים של המפעלים האחרים.
שטראוס לא עמדה ביעדים להפחתה של צריכת החשמל ב־2012 (היא הציבה לעצמה יעד חיסכון של 15% בפליטות גזי חממה בין 2008 ל־2015 והשיגה עד כה הפחתה של 12%), אבל הקטינה ב־3% את צריכת המים לטונה מוצר ב־2012; היעד של החברה הוא הפחתה של 20% עד שנת 2015.
עוד עולה מהדיווח הסביבתי בדו"חות שטראוס כי מפעל החטיפים השקיע במהלך 2012 במתקן חדשני לטיהור שפכים, ומפעל הקפה בצפת הכניס בתחילת 2013 מערכת חדשה לנטרול ריחות. בכל הקשור לצריכת חשמל מציינת שטראוס: "הקבוצה פועלת להגברת החיסכון בחשמל במפעליה באמצעות פרויקטים תפעוליים שונים כגון תוכניות לחיסכון בחשמל, שימוש בנורות חסכניות, שימוש בתאורת שמש, מעבר לשימוש בגז בתהליכי ייצור, ניצול אנרגיה המתקבלת בתהליך אחד לחימום ולתפעול תהליך אחר, התייעלות של מערכות קירור ובידוד צנרת".
