מרכז המחקר של הכנסת על מסקנות ועדת קדמי: "חלקן אינן מטופלות כלל"

האם חוק המזון החדש שמקודם בימים אלה בוועדה משותפת כלכלה-כספים יגשים את מסקנות ועדת קדמי, הוועדה שהוקמה אחרי המחאה החברתית במשימה להוריד את מחירי המזון? התשובה היא לא.  

במסמך של מחלקת המחקר של הכנסת נכתב כי למרות שבמסקנות ועדת קדמי נכתב כי "יש לאמץ מגוון של כלים משולבים לפתרון הבעיה", כאשר חלקם מנוסחים בחוק וחלקם תחת אחריות משרדי ממשלה וגופי שלטון אחרים, המצב כיום בפועל כי חלק מההמלצות של קדמי "אינן מטופלות כלל", כלשון המסמך.

מחלקת המחקר של הכנסת חזרה שוב אל נתוני קדמי – בפרט השוואת מחירי המזון בישראל מול העולם. במסמך מתבצעת השוואה דומה אך מעודכנת יותר של מחירי המזון לפי נתוני הלמ"ס, אל מול קצב עליית מחירי המזון במדינות ה-OECD.

איציק אלרוב ממייסדי מחאת הקוטג' (ארכיון) צילום: אביגיל עוזי

כמו כן, מסמך מחלקת המחקר בוחן סוגיות של מע"מ (המוטל בישראל במלואו על מזון בניגוד לפטור או מס חלקי במדינות OECD רבות) וכן סוגיות אחרות של מיסוי עקיף כמו ארנונה – מיסים הגבוהים יותר בישראל ויכולים להסביר חלק מפערי המחיר. המסקנה היא שפערים אלה יכולים להסביר חלק מהעליות, אך לא את כולן. המסמך חוזר בסופו של דבר על מסקנות קדמי, כי שוק המזון הישראלי סובל ממיעוט שחקנים ומשליטה גדולה מדי של יצרני המזון הגדולים.