הסרת הפיקוח מהקוטג' עלתה לציבור 760 מיליון שקל

המועצה לצרכנות מתבססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המצביעים על התייקרות של 30%-40% של הקוטג' מינואר 2007 עד ינואר 2011. זאת לעומת התייקרות של כ-10% בלבד במוצרים שנשארו בפיקוח.

הפגנה נגד מחירי הקוטג' (ארכיון) צילום: אוראל כהן

לאור זאת, המועצה יצאה בקריאה להחזיר מיידית לפיקוח את מחיריהם של מוצרי החלב שהפיקוח הוסר מהם.

הפיקוח על הקוטג' הוסר ב-2006. על פי נתונים שפורסמו ב"כלכליסט", מאז הסרת הפיקוח ועד תחילת המחאה החברתית עלה מחיר הקוטג' של תנובה ב-37.1% והקוטג' של שטראוס התייקר באותה התקופה ב-41.9%. לעומת זאת, מחיר ביצים ארוזות הנמצאות תחת פיקוח עלה ב-16.3% ומחיר הלחם האחיד ב-12.3%.

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2012 קבע כי "יחידת הפיקוח וועדת המחירים (במשרד התמ"ת) אינן מתחשבות בציבור הצרכנים. תלונות צרכנים על מחירים לא מוצדקים לכאורה של מוצרי מזון שאינם בפיקוח אינן מרוכזות או נרשמות במאגר מידע כלשהו ואינן מובאות בחשבון בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להחלת פיקוח".

כמו כן, כתב מבקר המדינה כי "ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות".

המבקר חשף כי מיולי 2006 ועד יוני 2009 הוסר פיקוח מ-10 מוצרי חלב, אף שלא התקיימה תחרות מספקת על ייצורם. התוצאה הבלתי נמנעת היתה עליית מחיר לצרכן. המבקר הסביר כי בין משרד החקלאות למשרד אוצר נרקם "דיל", לפיו האוצר לא יכשיל את חוק תכנון משק החלב שקידם שר החקלאות דאז שלום שמחון, ובתמורה משרד החקלאות לא יתנגד להוצאות המוצרים מפיקוח.

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, אמר כי היא "דורשת לבצע מיידית מספר צעדים שיורידו מחירים בטווח הקצר, לפחות עד למועד שהצעדים המתוכננים ארוכי הטווח יורגשו במבחן המדף. החלטות אומללות שהתקבלו בהליכים בלתי תקינים, הן שגרמו לעליית מחירים דרמטית של המוצרים שהוסרו מפיקוח. אם לא ינקטו הצעדים המיידיים כדרישת המועצה לצרכנות ולא יאומץ דו"ח מבקר המדינה, ימשיך הציבור לשלם מכיסו מיליוני שקלים".

נועת "ישראל יקרה לנו", ממובילות מחאת הקוטג' בקיץ 2011, מסרה כי "הממשלה לא אמורה לומר לציבור אילו מוצרי מזון הוא אמור לצרוך בעזרת המוצרים בפיקוח, אלא שתפקידה הוא לדאוג להסדרה כוללת של כשל השוק".

לטענת התנועה, "דו"ח מבקר המדינה ודו"ח ועדת קדמי לבחינת שוק המזון מצביעים על כשלים מבניים ביכולתה של המדינה לפקח על מחירי מזון מסוימים, אך גם הרחבת סל המוצרים בפיקוח לא יפתור בעיה מבנית זו. אנו מאמינים כי הגברת הפיקוח על המחירים הינו פתרון פופוליסטי שמהווה פתח למונופולים הגדולים".

כמו כן, בתנועה אמרו כי "הצרכנים, שהם כלל האזרחים, החקלאים ויצרני המזון הקטנים - כולם סובלים מהריכוזיות וחוסר התחרות של שוק המזון הישראלי. השוק הישראלי נשלט בידי כתשע חברות גדולות המחזיקות בידיהן את רוב שיווק, ייצור ויבוא המזון בישראל. כמעט בכל מדף בסופר הישראלי תמצא דואופול אשר שולט בכל הקטגוריה. הגיע הזמן לטפל בבעיה הכללית ולא לתת לנו עוד פלסטרים באמצעות 'פיקוח' או 'מבצעים' על רשימה מצומצמת של מוצרי מזון בודדים".