חוק המזון תקוע: הציבור מתבקש לצרוך פחות עד תום הפגרה

שנתיים וחצי אחרי שהוקמה ועדת קדמי להפחתת מחירי המזון, תדון הבוקר ועדת הכלכלה של הכנסת בסעיף השביעי מתוך 50 סעיפים בסך הכל שכולל חוק מזון.

הוועדה תקיים אמנם דיון מרתוני שיימשך לאורך כל שעות היום במטרה להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית בקצב מהיר מבעבר, אולם ניתן להעריך כי השלמת החוק בוועדה המתכנסת לצורך דיון בו פעם בשבוע, לא תסתיים עד ליציאת הכנסת לפגרה בעוד חודש.

המשמעות: הצרכנים שכבר מצמצמים את רכישת מוצרי המזון בשנה החולפת וביתר שאת בחודשים האחרונים, יאלצו להמשיך לרכוש פחות מזון עד לשובם של חברי הכנסת מהפגרה באמצע מאי.

הפגנה בירושלים נגד יוקר המחיה צילום: אוהד צויגנברג

מצמצמים את הקניות

למרות הזמן שחלף מאז יצאו לרחובות מאות אלפי ישראלים בקיץ 2011 במחאה על יוקר המחיה, בחברות המזון עדיין חוששים מהתפרצות חוזרת של המחאה. בדוחות הכספיים לסיכום 2013 שפירסמה שופרסל בשבוע שעבר ציינה החברה כי "במהלך 2013 פחתו גילויי המחאה, אך אותותיה עדיין ניכרים בתחום קמעונאות המזון. התעוררות מחודשת של המחאה עלולה להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות של החברה, וזאת עקב הלחץ הצרכני הרב המופעל על החברה להוזלת המוצרים הנמכרים על ידה והתחרות הגוברת מצד רשתות הדיסקאונט".

ניתן להעריך כי מקור החשש מהתפרצות חוזרת של המחאה, כרוך בצמצום המתמשך והמתעצם בצריכה של מוצרים חיוניים ובהם מזון, משקאות, מוצרי טיפוח וחומרי ניקוי. על פי נתוני נילסן לסיכום 2013, הצרכנים צמצמו בשנה זו את כמות המוצרים שרכשו ב־1%. המכירות הכספיות של הרשתות, לעומת זאת, עלו באותה שנה ב־2.3%.

מהניתוח של נילסן עלה כי קנייה ממוצעת עלתה ב־2013 ב־1.6% ביחס ל־2012, אך כמות המוצרים שהצרכן רכש צנחה ב־2.3%. נוסף על כך, הצרכנים בחרו להגיע פחות לחנויות מזון וצמצמו את מספר הביקורים שלהם ב־0.5%.

ברקע שינוי הרגלי הצריכה עמדו נתונים מדאיגים שלפיהם 76% מהמוצרים שנרכשו בשנה החולפת התייקרו. שיעור ההתייקרות הממוצע עמד על 3%, אולם מרבית המוצרים המובילים התייקרו ב־6%, ובהם מוצרים חיוניים כמו מוצרי חלב.

נתונים אודות מכירות שוק המזון בינואר ובשלושת השבועות הראשונים של פברואר, מצביעים על המשך מגמת צמצום הצריכה. מנתוני נילסן עולה כי בשלושת השבועות הראשונים של פברואר חלה ירידה של 6.4% בכמות המורים שנרכשו ברשתות השיווק המאורגנות הכוללות את שופרסל, מגה וקו־אופ ישראל. במקביל חלה ירידה פחותה של 5% במכירות הכספיות של הרשתות, בזכות עליות המחירים שבוצעו בתחילת 2013.

הרשתות הפרטיות הכוללות את רמי לוי, חצי חינם, ויקטורי, יינות ביתן, מחסני השוק ועוד, המאופיינות בנאמנות לקוחות ותדמית של רשתות מוזלות, נפגעו פחות ורשמו ירידה כמותית של 1.9% לצד עלייה כספית של 0.4%.

פרופ' אורן קפלן, דיקן בית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל, מעריך כי הירידה בהיקף הצריכה צפויה להחריף בשנתיים הקרובות. "על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה על צריכה פרטית של כלל האוכלוסיה זינקה מ־141 מיליארד שקל בתקופת המחאה ברבעון השלישי של 2011 ל־157 מיליארד שקל ברבעון השלישי של 2013, אף שההכנסות של האזרחים לא עלו באותה תקופה. לציבור לוקח זמן להבין שחסר לו כסף בכיס, וכנראה שעכשיו ההבנה הזאת הגיעה והיא מתבטאת בצמצום הצריכה".

לדברי קפלן, נתון מדאיג נוסף נוגע לנתוני הלמ"ס על ייבוא מוצרי צריכה. היקף היבוא, במונחים כספיים, ירד מ־18 מיליארד שקל ב־2011 ל־5.5 מיליארד שקל בלבד ב־2013. "השקל חזק והמחירים בחו"ל לא עלו, אבל היבוא ירד בצורה משמעותית, כי הישראלים הבינו שאין להם כסף לקניות".

קפלן מתבסס גם על תחזית בנק ישראל לשנתיים הקרובות, שלפיה הצריכה הפרטית תרד באופן משמעותי. לדבריו, ניתן לראות כי המדיניות הממשלתית מחלחלת להתנהגות האזרחים: "יש כאן תנועת מלקחיים. מצד אחד הממשלה מצמצמת את ההוצאה, ומצד שני הצרכנים מגיבים בירידה בצריכה. זה מצב תקין לתקופה של הידוק חגורה, אבל קיים חשש שהצמצום הזה יהפוך למיתון".

פרופ' קפלן. "לציבור לקח זמן להבין שחסר לו כסף בכיס" צילום: יובל חן

ייאבקו בגילוי מחירים

הממשלה מצידה מצפה כי חוק המזון יביא לשינוי במחירי מוצרי הצריכה ולהפסקת מגמת צמצום הצריכה, אך הכנת חוק המזון שמתכבת עלולה לדחות את מימוש כוונה זו.

בין הנושאים שוועדת הכלכלה עדיין לא נדרשה אליהם בעניין חוק המזון נמצאת הגבלת הפעילות באיזורים מעוטי תחרות. במסגרת החוק אמור להיקבע סעיף הקובע כי קמעונאי שמחזיק 30% מהשוק באיזור מסוים, לא יוכל לפתוח בו סניפים נוספים.

נושא נוסף שטרם הוסדר נוגע לדרישה מרשתות השיווק לפרסם את מחיריהן בכל הסניפים בארץ. הרשתות צפויות למחות נגד דרישה, ולנסות להימנע מחשיפת נתונים שיציגו את פערי המחיר הקיימים באותה רשת בין סניפים באזורים שונים.