מבול הקניונים לא עוצר בבאר שבע ומגיע לתל אביב

אחרי התחרות בעיר באר שבע וריבוי שטחי המסחר בה, צפויה בקרוב העיר תל אביב לחוות חוויה דומה. בתל אביב נבנים בימים אלה פרויקטים מסחריים חדשים ובהם מתחם שרונה שעומד להפתח בשבועות הקרובים וקניון האופנה שבונה גינדי בשוק הסיטונאי. פרויקטים אלה עשויים להשפיע על הפדיונות של קניוני הדגל של שתי קבוצות הנדל"ן הגדולות - קניון עזריאלי תל אביב של קבוצת עזריאלי וקניון רמת אביב של קבוצת מליסרון.

"סביר להניח שמה שמתוכנן בשרונה ובשוק הסיטונאי ישנה את מפת המסחר בתל אביב. אבל בשוק הסיטונאי יקום עוד קניון שיהיו בו מותגים כמו פוקס, זארה, קסטרו, H&M וברשקה, אבל לא בטוח שיהיו שם מותגי על", משבית אבי לוי, מנכ"ל מליסרון, את השמחה של משפחת גינדי שדיווחה כי הקניון שלה יאכלס גם מותגי על יוקרתיים. "לואי ויטון סביר להניח שלא יהיה בעוד מקום בארץ מלבד בקניון רמת אביב וגם לא בטוח שראלף לורן. אבל כנראה שמפת המסחר בתל אביב תשתנה בעוד שנתיים כתוצאה מהפרויקטים הללו, וסביר שתהיה השפעה גם על קניון רמת אביב. אבל אנחנו ממשיכים לבדל אותו עם 30 מותגים שלא נמצאים בשום קניון אחר בארץ מלבדו".

צילום: רוני שימר

"הגרנד קניון היה שובר שוויון משמעותי"

על אף חוסר היציבות שעליו התלוננו השנה רבים מהשחקנים בענף הקניונים, מליסרון ועזריאלי, קבוצות הקניונים המובילות בישראל, רשמו ב־2013 תוצאות נאות (ראו מסגרת). מנכ"ל קבוצת עזריאלי יובל ברונשטיין אמר כי ההכנסות מהקניונים של הקבוצה עלו בצורה מתונה, בעוד ההכנסות בתחום המשרדים עלו בשיעור חד יותר.

לוי לעומתו, טוען כי "שוק המשרדים יותר פגיע, במסחר זה שונה. יש הרגלי קנייה של אנשים שרגילים ללכת לקניונים מסוימים, והשינויים לא דרמטיים, אלא אם כן נכנס למשוואה גורם משנה שוק כמו הגרנד באר שבע שבנינו. זה קניון שובר־שוויון ששינה את מפת המסחר בבאר שבע. אבל כרגע אני לא רואה שמתוכננים דברים שישנו את המפה".

יובל ברונשטיין צילם: אוראל כהן

הגרנד באר שבע אכן שינה את מפת המסחר בעיר והוסיף לשורת ההכנסות של מליסרון, אבל לא כולם נהנו מהקמתו. הקניון שנפתח במאי 2013 מאוכלס ב־90%, אבל סוחרים פרטיים בקניון מלינים על פדיונות נמוכים וחוסר הבנה מצד הנהלת הקניון. בנוסף, הפדיונות בקניונים מתחרים נפגעו בעשרות אחוזים.

לוי מודע לטענות וטוען כי תוך שנתיים לכל היותר, יהפוך הקניון להצלחה גדולה. "ברור לי שבתוך חצי שנה עד שנתיים זה יהיה קניון אזורי גדול שיסחוף את כולם אליו. ציפיתי שזה יקרה יותר מהר, אבל תהליכים כאלה לא קורים ביום אחד".

לוי טוען כי למרות התחרות בענף הקניונים, ריבוי שטחי המסחר והלחץ מצד הסוחרים להוריד דמי שכירות, "במליסרון רשמנו גידול של 3% בפדיונות בקניונים ב־2013 ולא הורדנו שכירויות. להיפך, עלינו בהכנסות משכירות. הירידה במחירי השכירות היא בעיקר בקניונים בעייתיים".

אבי לוי מנכ"ל מליסרון צילום: עינת לברון

לוי לא אומר זאת במפורש אך דבריו מרמזים על קניוני עזריאלי, הקבוצה המתחרה שהורידה שכר דירה בקניוני עכו, קריית אתא, ואף בקניון הנגב כתוצאה מירידה בפדיונות. "לנו אין כרגע קניונים בעייתיים", אומר לוי, "וגם שכר הדירה של מליסרון לא כזה גבוה שהיינו צריכים להוריד שכירויות. אמנם לא כל הקניונים שלנו מצליחים כמו רמת אביב ופתח תקווה, אבל יש לנו את לב אשדוד שרמת השכירות בו נמוכה ולכן לא היה צורך להוריד אותה. סוחרים תמיד מבקשים להוריד שכירות, אבל כל עוד התפוסה תהיה 100% לא ירדו השכירויות".

חשופים לענף האופנה הסובל מחוסר יציבות

קרוב למחצית מההכנסות של הקניונים נובעות מרשתות וחנויות אופנה. במליסרון מדווחים על כך ש־41% מההכנסות נובעות מענף זה. על אף התחרות המתגברת בענף האופנה (ובמיוחד אופנת הילדים), לוי טוען כי אינו מודאג ממצבם של הסוחרים. "אז אבי מלכה סגר (בעלי רשתות ג'אמפ ו־ml שקרסו ונמכרו – א"י), אבל באו הרבה רשתות שנכנסו לנישה שלו. על כל חנות שלו שנסגרה עמדו שני סוחרים בתור".

נתוני חברת המחקר ריס מלמדים שחוץ מרשתות אופנה גדולות כמו פוקס, רנואר וקסטרו, רשתות בינוניות הציגו קיטון בפדיונות בשנתיים האחרונות. "רואים גידול והתחזקות של רשתות בינלאומיות על חשבון רשתות מהשורה השנייה והשלישית. זה מביא לכך שחנויות מסדר הגודל הזה יצטרכו לצאת מהקניונים או להיסגר", אומר תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. "ראינו תופעה דומה בשנה החולפת עם סגירתן של רשתות בוניטה, וקריסת ml וג'אמפ".

אחת המגמות שאיפיינו את ענף האופנה בשנתיים האחרונות היתה התחזקות שוק הדיסקאונט. מגמה זו נובעת מכך שההוצאה הפנויה של רוב משקי הבית הולכת וקטנה, בעוד המשכורת נשארות קבועות. כך, הצרכן הופך להרבה יותר מחושב, ומחפש פתרונות זולים. כתוצאה ממגמה זו, רשתות אופנה מוזלות, כמו H&M, פוראבר 21, תמנון וזברה, נכנסות עם שטחי מסחר אדירים של מאות ואלפי מ"ר לקניונים על חשבון רשתות אחרות שיצאו מהשוק.

בעבר תמנון וזברה נראו בעיקר במרכזים מסחריים פתוחים ובפאוור סנטרים ובשנה האחרונה התעצמה המגמה של הגדלת שטחי המסחר שלהן בקניונים. לצד זה, ישנה התחזקות של מותגי אופנה ישראלים גדולים כמו פוקס, קסטרו ורנואר. אלה התאימו עצמם לתחרות מצד החברות הבינלאומיות, קבוצת פוקס אף השכילה להוסיף לפורטפוליו מותגים בינלאומיים שהיא קיבלה את הזכיון עליהם ומנהלת מו"מ עם גופים בינלאומיים נוספים שמנסים להיכנס לישראל.

"הרשתות הישראליות עובדות נכון בקניונים"

"הרשתות הישראליות עושות עבודה טובה בקניונים", אומר בן שחר. "רואים בשנתיים האחרונות שהן פעלו להגדלת שטחי המסחר והפכו את החנויות לכאלה שמציעות קולקציה לכל המשפחה. רואים תהליך של התחזקות כוחן של קבוצות קמעונאיות מול בעלי הקניונים, מה שמאלץ את בעלי הקניונים לתת הנחות בשכר דירה".

לדברי בן שחר, מגמה נוספת שנבעה מהתחזקות כוחם של הסוחרים אל מול בעלי הקניונים היא העובדה שחלקם לא חששו לסגור חנויות מפסידות ואף להצהיר על זה בריש גלי. "בעבר רשתות אופנה פתחו חנות בכל מקום רק כדי שהמתחרה שלהן לא יקח את השטח במקומן. היום אסטרטגיית הפריסה של מרבית הרשתות הרבה יותר מחושבת".