תוכנית ההתנתקות של רשות השידור החדשה

אחד הנושאים המרכזיים שעמדו על סדר יומה של הוועדה הפרלמנטרית שמונתה להכין את ההצעה לסגירת רשות השידור לקריאה שנייה ושלישית, היה ניתוק הזיקה הפוליטית בין גוף השידור החדש שיוקם לדרג הפוליטי.

לא במקרה, נושא זה תפס נתח מרכזי בדיונים: עד היום היתה לממשלה השפעה אדירה על רשות השידור, והיא זו שאישרה הן את מינוי יו"ר הרשות והן את מינוי המנכ"ל. כך קרה שלתפקיד נבחרו לאורך השנים שורה של אישים שהצטיינו יותר בחיבור לדרג הפוליטי מאשר בכישורי הניהול וביכולותיהם העיתונאיות, מה שדרדר את מצבה של הרשות.

דיוני הוועדה בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) התאפיינו בקצב מרתוני ובאינטנסיביות גבוהה. במהלך הדיונים בוצעו תיקונים משמעותיים שהפחיתו את השפעת הדרג הפוליטי על הגוף החדש. גם מתנגדיו של יוזם הצעת החוק גלעד ארדן יודו כי החוק יוצר מציאות טובה בהרבה מאשר המצב הקיים היום, שבו לממשלה היתה שליטה ישירה על השידור הציבורי. אולם יש כאלה שיטענו שהחוק אינו הולך רחוק מספיק, ומממש את ההתחייבות של שר האוצר יאיר לפיד ליצור "חומה סינית" מלאה בין הפוליטיקה לשידור הציבורי.

נשיא העליון ישפיע

לפי נוסח הצעת החוק המקורית שהגיע לוועדה, השר הממונה על רשות השידור (כיום ארדן) ימנה בהתייעצות עם שר המשפטים את יו"ר ועדת האיתור (האחראי על מינוי חברי הוועדה), שיהיה שופט מחוזי או עליון בדימוס. על חברי ועדת האיתור הוטל משימה חשובה: להמליץ לשר אילו חברים ימונו למועצת הרשות החדשה. המועצה עצמה היא זו שלה ניתנה הסמכות למנות את בעל התפקיד החשוב ביותר בארגון: מנכ"ל הרשות.

במהלך הדיונים קיבל ארדן את עמדתה של יו"ר הוועדה אלהרר, והסכים להכניס בנוסח הסעיף שינוי שלפיו מינוי יו"ר ועדת האיתור ייעשה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, שאינו אישיות פוליטית, במקום עם שר המשפטים. השינוי בוצע בעקבות דברים שאמרה בוועדה נשיאת מועצת העיתונות בדימוס דליה דורנר, שהצביעה על כך שכיום ישנם 332 שופטים בדימוס, ובפועל השר יכול לבחור שופט שישקף את דעותיו ויבחר אנשים התואמים את טעמו. דורנר הציעה נוסח מרחיק לכת יותר שנדחה בוועדה, שלפיו שופט בית המשפט העליון ימנה את יו"ר ועדת האיתור. אפשרות נוספת שהעלו העיתונאים ונדחתה היא שרק שופט עליון יוכל לעמוד בראש ועדת האיתור.

המנכ"ל יהיה עצמאי

הישג נוסף שנרשם בתחום הרחקת הפוליטיקאים מהשידור הציבורי היה בכך שהוסר הסעיף המאפשר לשר הממונה לפטר את מנכ"ל הרשות החדשה, אם הוא סבור שאינו ממלא את תפקידו. ארדן הסכים לביטול הסעיף, בתנאי שמועצת הרשות תוכל לפטר את המנכ"ל ברוב רגיל ולא ברוב מיוחד.

השבוע גם החליטה המועצה לעגן את עצמאות מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי שיוקם על ידי כך שקבעה כי הוא ימונה ויפוטר על ידי המנכ"ל רק באישור מועצת הרשות. בניגוד לדעתו של ארדן ובדחיפתה של אלהרר, נקבע כי מנהל חטיבת החדשות ישמש כעורך הראשי של גוף השידור בכל הנוגע לאקטואליה ולא המנכ"ל, שיהיה העורך הראשי בתכנים אחרים.

שר התקשורת גלעד ארדן צילום: נמרוד גליקמן

אולם אתמול הפתיע ארדן בכך שהודיע על הוראות מעבר חדשות לעניין מינוי המנכ"ל הראשון לגוף השידור החדש, אשר עוררו עליו לא מעט ביקורת. ארדן קבע כי כדי לזרז תהליכים, המנכ"ל הראשון של השידור הציבורי ימונה ישירות על ידי ועדת איתור מורחבת בת חמישה חברים, מבלי שלפני כן ימונה לצורך כך דירקטוריון. בכך בעצם מוסרת חוליה בשרשרת שמטרתה לנתק את הדרג הפוליטי מהשידור הציבורי. מאוחר יותר הסכים ארדן כי המנכ"ל הראשון יהיה זמני, ויכהן רק עד שתמונה המועצה. נוסף על כך, הוא יוכל למנות עד 20 עובדים בלבד.

סעיף נוסף שנידון אתמול מגביל את עלות שכר העובדים ברשות החדשה ל־35% מתקציבה. המתנגדים לסעיף הצביעו על כך שהוא מאפשר לשר האוצר להתערב באופן ישיר בהתנהלות ברשות. אם לתפיסת שר האוצר לא עמד המנכ"ל בהגבלת שכר העובדים, הוא יוכל להתערב בענייני התאגיד ולמנוע למשל קליטה של עובדים חדשים או התקשרות עם נותני שירותים. עצם ההגבלה הנוקשה על ניהול התקציב, טענו המבקרים, מגבילה את סמכויות הדרג הניהולי ברשות. דרישה נוספת שהעלו עיתונאי רשות השידור, ולא התקבלה, היתה כי בדומה למצב היום, יזכו עיתונאי הגוף החדש להגנה כשל עובדי מדינה, מה שיקשה על פיטורם.