ניתוח כלכליסט
הקניות לחג לא יהיו זולות יותר בשנה הבאה
לפני חצי שנה, בדיונים לקראת אישור חוק המזון בוועדת הכלכלה, עמד הממונה על הגבלים דיויד גילה על דעתו כי אסור לתת לספקים להכתיב מבצעים בחנויות וכי הרשתות יכולות להתמודד עם סידור המדפים בעצמן. כעת הוא עצמו ביטל את האפקטיביות של האיסורים הללו
בשבוע שעבר פרסמה רשות ההגבלים העסקיים שתי טיוטות לקראת כניסתו לתוקף של חוק המזון בינואר הקרוב. החוק נולד בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011, שהוציאה אלפי ישראלים לרחובות במחאה על יוקר המחיה בישראל, והיה אמור לערוך רגולציה בשוק המזון במטרה לצמצם את הוצאות משקי הבית בסופרמרקטים. עם זאת שלוש שנים אחרי המחאה נראה שהרגולטורים כבר ויתרו אפילו על מראית העין, שלפיה החוק באמת יגביל את כוחן של חברות המזון השולטות בשוק ומדי שנה גורפות רווחים של מאות מיליוני שקלים כל אחת.
- "חלקים מחוק המזון שנוסו בעולם נכשלו"
- לקראת חוק המזון: הממונה על ההגבלים מקל על הספקים הגדולים
- רשות ההגבלים: "50% מהסופרמרקטים נמצאים באזורים הנשלטים ע"י אותה רשת"
הטיוטות שפורסמו להערות הציבור עוסקות במתן הרשאה לספק להתערב בקביעת מבצעי הנחות לצרכן ובאישור המשך סידור מוצרים בחנויות על ידי הספקים, בתנאי שמחצית ממכירות החנות או הרשת שבה מתבצע הסידור היא ממוצרי ספקים קטנים. עם פרסומן נשמעה אנחת רווחה רמה מכיוון הספקים והקמעונאים הגדולים. התדהמה בשוק נובעת מכך שדווקא הממונה על הגבלים דיויד גילה, שהיה שותף מלא להובלת החוק ולאורך דיוני ההכנה שלו בכנסת הביע התנגדות למתן אפשרות לספקים גדולים להתערב במבצעי הנחות, הוא זה שמשיב להם כעת חלק בלתי מבוטל מכוחם שהוגבל בחוק.
גילה אמנם ציין מראש שהוא יבחן מקרים נקודתיים ויפטור את מי שימצא לנכון מאיסורים מסוימים, אולם בפועל נראה שברשות ההגבלים בחרו לפטור באופן גורף התנהגויות שהחוק היה אמור להפסיק.
צילום: עומר מסינגר מגימיקים לפטורים
חוק המזון אושר בחודש מרץ האחרון בהתבסס על המלצות ועדת קדמי. ההמלצות כללו שלושה פרקים עיקריים: הראשון בנושא שקיפות מחירים, שבמסגרתו יחויבו הרשתות לפרסם באינטרנט את מחירי כל מוצריהן בכל הסניפים, נדחה בשלב זה בכמה חודשים. השני הוא טיוטת המתודולוגיה לקביעת אזורי התחרות, שבמסגרתה תוגבל יכולתן של רשתות לפתוח סניפים נוספים באזורים שבהם היא כבר פעילה באופן מהותי, והוא כבר פורסם וממתין להערות הציבור. הפרק השלישי, הנידון כעת, הוא פרק יחסי הספק־קמעונאי, ולפיו נקבע בין היתר כי רק מחצית משטחי המדף בחנויות תוקצה לספקים גדולים והשאר לקטנים, כי ספק לא יוכל לקבוע מחיר מומלץ לצרכן וכי רשת לא תקבל בונוסים על מכירת מוצריו.
נושא קביעת המבצעים על ידי הספקים נידון כבר בכמה ישיבות של ועדת הכלכלה, מכיוון שהספקים ניסו בכל דרך לשכנע את חבריה לאפשר להם ליזום מבצעים. לאוזן בלתי מקצועית טיעוניהם נשמעו היגיוניים, שכן מבצעי הנחות מורידים את המחירים לצרכן וזאת הרי מהות החוק. אלא שהיה זה גילה שהסביר למה התנהלות זאת דווקא פוגעת בתחרויות — גילה הסביר לוועדה ולנציגי הספקים שהשתתפו בדיון בפברואר האחרון כי קביעת מבצע לצרכן נועדה לדחוק את היצרנים הקטנים.
באותו דיון הוא נתן הסבר מפורט מדוע אסור לתת סייגים לנושא מעורבות ספקים במבצעים: "הישועה לשוק הזה לא תבוא כרגע מתחרות מחירים בין ספקים, אלא מתחרות בין הרשתות שמתחילה מלמטה. המבצעים במירכאות שאנחנו רואים, לצערי, הם לא מבצעים עמוקים. הם מאוד נקודתיים, הרבה מאוד פעמים הם מבצעים גימיקיים, והם לא מורידים את המחירים בצורה משמעותית. החשש שלנו הוא שאם נעשה איזשהו סייג שמאפשר מבצעים, אז ישתמשו ביכולת הלכה למעשה כדי להכתיב מבצע ובעצם להתערב במחיר המינימום של המוצר". עמדתו של גילה קיבלה חיזוק גם מחבר הוועדה ח"כ מיקי רוזנטל שהוסיף: "אל תעשו מבצעים. תורידו מחירים כל השנה ואל תעשו מבצעים חד־פעמיים שרק מבלבלים".
עם זאת, בחצי השנה שחלפה הפגינו היצרנים והקמעונאים חששות כבדים באשר להשלכות איסור זה, והצליחו ככל הנראה לשכנע את גילה לשנות את דעתו.
סדרנות לכולם
במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה גילה כבר הביע חשש מכך שהעברת הסדרנות לידי הרשתות עלולה להביא לעליות מחירים, אך הוסיף כי "אנו חושבים שקמעונאי גדול יוכל להתמודד עם הדרישה הזו". כעת כאמור נראה שהוא שינה את דעתו גם בנושא הזה.
לדברי גילה, הפטור ניתן מתוך הבנה שיש בו להיטיב עם הצרכן, שכן איסור הסדרנות בחוק גורף מחשש שספקים גדולים שמסדרים יסלקו מהמדפים מוצרי ספקים קטנים שאין להם סדרנים, והפטור מנוסח כך שרק קמעונאי שמוכר הרבה מוצרי ספקים קטנים יהיה פטור מההנחיה בחוק — כי להרבה קמעונאים העברת הסדרנות לרשת כרוכה בעלויות כבדות. עם זאת, יש לציין שהפטור מתייחס לכלל המכירות של רשת ולא למכירות של קטגוריות מוצרים, והרשתות יכולות לנצל זאת, שכן המכירות שלהן בקצבייה, במחלקת הפירות והירקות, בבית המאפה ובמעדנייה נספרות גם הן בחישוב הזכאות לפטור, ורבים מהמוצרים בהן נרכשים על ידי הרשת מספקים קטנים.
קשה להשתחרר כעת מהתחושה כי מה שהיה הוא שיהיה, וכי שוק המזון הישראלי לא יציג בעוד שנה או שנתיים ירידת מחירים לצרכן. הממונה על הגבלים ניסה והצליח שלא להיכנס לנושא הסבוך של קטגוריות מוצרים, כך שיוכל להגביל ספקים בתוך קטגוריה שבה הם שולטים. בהיעדר צעד זה נאלץ השוק להתמודד עם חקיקה המתייחסת לשטח המדף, שאותו אף גורם לא יודע איך מודדים. החוק ביקש להפסיק את התשלומים הגלובליים שהספקים שילמו לקמעונאים תחת הגדרות שונות דוגמת "דמי הסבת סניפים", בונוסים ועוד, אך הרשתות הקמעונאיות לא מסוגלות להתקיים ללא תמיכת ספקי המזון. הספקים והקמעונאים יודעים ואומרים בפה מלא כי גם אחרי החוק יעברו אותם סכומים שהועברו בשנה שעברה.