"מי שחושב שהמחירים יירדו בעקבות חוק המזון חי באשליה"

"אנשים שחושבים שהמחירים יירדו בעקבות חוק המזון חיים באשליה", כך טוען גלעד זילברברג, הבעלים של מפעל מאיר בייגל. והוא לא לבד. בכירים בענף, קמעונאים ואנשי שוק ההון חושבים שהחוק שייכנס לתוקפו בינואר לא יגביר את התחרות ולא יצליח להשפיע על מאזן הכוחות בין היצרנים הגדולים לקטנים ובין הספקיות הגדולות לבין רשתות השיווק.

חוק המזון הוא התוצר של ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011. חולשתו העיקרית היא שהוא לא נוגע בבעיות המרכזיות של יוקר המחיה, כמו הורדת המע"מ על המזון, מחירי הארנונה, החשמל, הגז, הכשרויות, מחיר חומרי הגלם ויתר התשומות שמועמסות על היצרניות והקמעונאיות ובאופן אוטומטי מגולגלות הלאה על הצרכן.

בנוסף, הצעדים שעליהם המליצה הוועדה במטרה להגביר את התחרות נפגעו, כאשר הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה החליט לסגת מחלקם ולהתיר לספקים הגדולים להמשיך לסדר מדפים ברשתות השיווק ולהשפיע על המבצעים וההנחות ברשתות.

צילום: רונן אקרמן

"החוק לא ישנה כלום במבנה השוק הריכוזי בענף", מתריע זילברברג, "ויכול להיות שהוא אפילו יעשה את האפקט ההפוך, ונמצא עצמנו בעוד כמה שנים בשוק עוד יותר ריכוזי. כל ההתערבויות בחוקי המסחר לא משרתות את הציבור. הן רק ייצרו עודף רגולציה שלא יתרום כלום וייצר פחות חשק להשקעות מצד התעשיינים".

"החוק מסיט את הטיפול בבעיית יוקר המחיה למקום הלא נכון, שזה ענף המזון", טוען רמי לוי, הבעלים של רשת רמי לוי שיווק השקמה, "עובדה שהרווח הגולמי של כל הרשתות ירד, ועדיין המזון יקר בישראל. זה נובע מכך שעלויות התפעול יקרות, ואם לא יורידו לנו את הוצאות התפעול, המחירים לא ישתנו. הרווח התפעולי שלי הוא 3%. לאן אפשר עוד להוריד מחירים?".

לדברי זילברברג, צריך לטפל במחסור באשראי להשקעות בתעשייה ובתמחיר הטורף (מצב שבו חברות גדולות מוכנות להפסיד כסף בקטגוריה מסוימת, אפילו במשך שנה, כדי לחסום כניסה של מתחרה חדש וקטן לשוק).

"הממונה על הגבלים עסקיים הסתכל על ענף המזון בזכוכית מגדלת 'מלוכלכת'", טוען תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. "זה שוק מאוד מאוד תחרותי שמווסת את עצמו לבד, ולכן לא היו צריכים להתערב במקטע הקמעונאות. מחירי המזון הגבוהים אל מול ברלין נובעים בעיקר מהספקים, בחלק מהמקרים לא מאפשרים יבוא חלופות לארץ ובקטגוריות מסוימות השוק ריכוזי. החוק לא ישפיע על השוק כי לא מפרקים את אסם, תנובה או יוניליוור".

לדבריו, מחירי המזון לא יירדו, למעט אולי בשוליים. "זה בוודאי לא יתקן עלייה של 40% במחירים שנרשמה בעשור האחרון".

דורין פלס, אנליסטית המזון של בית ההשקעות IBI

גם דורין פלס, אנליסטית מבית ההשקעות אי.בי.אי, טוענת שחוק המזון לא יעשה שינוי מהותי בשוק. "מי שמצפה להוזלה גורפת של מחירים בעקבות חוק המזון יתבדה. זה לא יקרה מיידית ולא צפוי להשפיע משמעותית על מחירי המזון. יש בחוק הרבה סעיפים שיהיה קשה לאכוף אותם. הדבר הכי משמעותי עבור צרכן זה שיהיה לו מאגר מחירים מכוון שיאפשר לו להשוות בין מחירי המוצרים ברשתות השונות. אבל החשש הוא שזה יחולל תאום מחירים בחסות החוק. השאלה אם המאגר הזה יוביל את המחירים כלפי מטה, כלפי מעלה, או שהם ישארו כמו שהם".

בשלושת ימי המסחר האחרונים, בעיצומו של הרעש התקשורתי סביב מחאת המילקי, ירדו המניות של חברות המזון ושל הקמעונאיות: שופרסל ירדה ב־4.6%, רמי לוי איבד 6.7%, ויקטורי עלתה ב־0.7%, אסם איבדה 2% ואילו שטראוס ירדה ב־1.8%.

בשוק ההון לא זוכרים תגובה דומה של המניות במחאה של קיץ 2011. בעוד המחאה הקודמת פגעה בעיקר ברשתות השיווק, שנאלצו להוריד מחירים והציגו ירידה ברווחים, מחאת המילקי צפויה לפגוע בעיקר ביצרניות. דורין פלס, אנליסטית המזון בבית ההשקעות אי.בי.אי, אומרת כי "השוק מקדים תרופה למכה, ולפני שהמחאה תבוא לידי ביטוי בדו"חות היצרניות, הוא כבר מגלם את ההשפעה במחיר המניה".

בן שחר טוען שקיימת הסתברות גבוהה שלפחות אחת מרשתות השיווק תקרוס, וזילברברג טוען שבשוק יש סימפטומים שאפיינו אותו לפני קריסת קלאבמרקט: "אנחנו כבר שנתיים בשוק מתכווץ מבחינת צריכה, ובמקביל שטחי המסחר רק גדלים".

לעומתם, בכיר בענף המזון שעובד עם מגה אומר כי הוא לא חושש: "קשה לי להאמין שהבעלים של מגה ירשה לעצמו להגיע למצב של קלאבמרקט. אנחנו לא מחמירים את תנאי האשראי או דורשים ממנה הגדלת ביטחונות. זה אומר שאנחנו מאמינים שמאחורי מגה עומד כסף".