המדינה לא מוותרת על פיצול ערוץ 2

שתי זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, יישרו קו בסוף השבוע והביעו עמדה אחידה נגד הצעת החוק לפיצול ערוץ 2 שמובילים שר התקשורת גלעד ארדן ומנכ"ל הרשות השנייה שי באב"ד. ביום חמישי, רגע לפני המועד האחרון הקבוע בחוק, הודיעה גם קשת כי בתנאים הנוכחיים היא מוותרת על האופציה לעבור לערוץ עצמאי בסוף 2015 ומבקשת להישאר שנתיים נוספות בשותפות על אפיק 22 עם רשת. רשת פירסמה הודעה דומה כבר ביום רביעי.

ההודעות של קשת ורשת מסבכות את החיים של ארדן ובאב"ד, אך הם נחושים להמשיך במסלול הפיצול. הצעת החוק לפיצול בכפייה של ערוץ 2 החל מאפריל 2015 עברה את אישור ועדת השרים לחקיקה בתחילת השבוע (כל השרים תמכו בה פרט לשר אחד, אורי אורבך, שנמנע), מה שמבטיח לכאורה את תמיכת הקואליציה לאורך החקיקה. בנוסף ההצעה זוכה לגיבוי גם מראש הממשלה בנימין נתניהו, שמעוניין לפרק את הכוח האדיר שיש לחברת החדשות של ערוץ 2.

אולם גם במשרד התקשורת וגם ברשות השנייה האמינו כמעט עד הרגע האחרון כי יגיעו לדיונים בכנסת על הצעת החוק כלפחות אחת הזכייניות, קשת, מוכנה להסכים בתנאים כאלה או אחרים לפיצול ערוץ 2. כעת כששתי הזכייניות פועלות באותו כיוון, העברת החוק תהיה קשה בהרבה.

שר התקשורת גלעד ארדן צילום: נמרוד גליקמן

אפשר להוסיף לקשת ורשת גם כוח שלישי, חדשות 2, עם המנכ"ל אבי וייס והיו"ר תמי רווה הדומיננטיים, שייאבקו לא לאבד את המעמד המוביל בשוק, הנגזר בין השאר מהנוכחות באפיק 22. הצעת החוק אמנם מדברת על העברת חברת חדשות 2 בשלמותה לקשת או רשת, כאשר הזכיינית השנייה תאלץ להקים חברת חדשות חדשה.

אלא שהזכיינית שתפסיד תנסה, ככל הנראה, לפתות חלק מכוכבי חדשות 2 לעבור לחברת החדשות שתקים, כך שחדשות 2 לא תישאר בסוף התהליך אותה הישות שהיא היום. לרווה ולוויס יש גם טיעון לא רע ביד - חדשות 2 בקונסטלציה הנוכחית, ולמרות הביקורת על היותה לא מספיק נשכנית, היא עדיין גוף תקשורת עצמאי וחסין יחסית מהשפעות פוליטיות. "למה להרוס את זה?", הם צפויים לשאול את חברי הכנסת.

1. מדוע חזרה בה קשת מהחלטתה המקורית לצאת לערוץ עצמאי?

הודעתה של רשת כי היא מעוניינת להישאר בערוץ 2 לא הפתיעה אף אחד. לזכותה של הזכיינית ייאמר כי מהרגע הראשון שהצעת החוק לפיצול ערוץ 2 עלתה על הפרק, ברשת הודיעו נחרצות כי הם מתנגדים לה. בעלי המניות הישראלים של רשת, אודי אנג'ל ומיכאל שטראוס, ספגו בעשור האחרון הפסדים כבדים עקב ההשקעה בחברה והמשקיעה החדשה, חברת ההפקות הבינלאומית אנדמול, נכנסה מתוך הנחה שהזכיינית תישאר לפחות שנתיים נוספות בערוץ 2. שלושת בעלי המניות לא ששו להשקעה הנדרשת לתפיסתם למעבר לערוץ עצמאי - כ־300 מיליון שקל (בעוד העבודה הכלכלית של הרשות השנייה מדברת על השקעה של כ־200 מיליון שקל).

בנוסף מנכ"ל רשת אבי צבי סבר לאורך כל הדרך כי ערוץ 10 ישרוד את המשבר וימשיך לפעול גם ב־2015. בהינתן שכמעט כל העבודות הכלכליות טוענות כי היקף שוק הפרסום בטלוויזיה, מסתכם בכ־1.1 מיליארד שקל בשנה ואינו יכול לפרנס שלושה ערוצים מסחריים - ברשת סברו כי יציאה לערוץ עצמאי תהיה התאבדות. "תנו לנו עוד שנתיים להתחזק בערוץ 2 ואז לצאת לעצמאות", ביקשה הזכיינית למן התחילה. זו הסיבה שברשת מיהרו להכחיש כל מו"מ למיזוג עם ערוץ 10, שעלול להעיד כי הם משתפים פעולה עם פירוק ערוץ 2 ומוותרים על חברת החדשות.

לעומת זאת דירקטוריון קשת דווקא החליט ביולי האחרון על מעבר לערוץ עצמאי במהלך 2015 ויו"ר החברה דרורית ורטהיים אף הודיעה על כך לארדן. אלא שבמכתב ששלחה אליו ביום חמישי, כבר נשמעה ורטהיים אחרת בהתייחסה לאי־הוודאות הרגולטורית שמקשה על מעבר לערוץ שמשדר שבעה ימים בשבוע. קשת ניהלה בחודשים האחרונים דיאלוג מול ארדן על החובות שיוטלו עליה לאחר המעבר לרישיון, והעבירה לו רשימה של בקשות להקלות רגולטוריות כמו ביטול דמי זיכיון והגדלת שיעור ההפקות שתוכל לבצע בעצמה (ולא באמצעות מפיקים חיצוניים) ליותר מ־35%.

בקשת סברו במידה רבה של היגיון כי פיצול ערוץ 2 הוא בלתי נמנע לאור סגירת ערוץ 10 הצפויה, ולכן העדיפו להתחיל ולהתכונן מוקדם ככל האפשר למעבר לאפיק חדש. מבקרי הזכיינית יוסיפו שהיא אף ניסתה להחיש את פטירתו של ערוץ 10 בעצם ההכרזה על יציאה לערוץ עצמאי. אלא שבשבועות האחרונים באב"ד וארדן, שנראו בתחילה כמי שנחושים להביא לסיומה את הטלנובלה של ערוץ 10 שנזקק להקלות מהמדינה בכל שנה־שנתיים, שינו כיוון. שניהם עדיין סבורים כי אסור לוותר לערוץ על חובותיו למדינה, אך באותה נשימה הם מקדמים שינויים שאמורים לסייע לו לשרוד.

ארדן ובאב"ד מתכוונים להכניס להצעת החוק לפיצול ערוץ 2 סעיף הנוגע להפחתת ההשקעה המינימלית הדרושה בתוכן, מ־280 מיליון שקל בשנה כיום ל־110–120 מיליון שקל. בנוסף מתכוונים השניים להפחית את גובה הערבויות שידרשו בעלי המניות בערוץ 10 להפקיד לצורך קבלת רישיון, מיותר מ־160 מיליון שקל כפי שהם נדרשים כיום לכרבע מהסכום. שני התיקונים אמורים לסייע לערוץ לגייס משקיע ולשרוד.

שי באב"ד מנכ"ל הרשות השנייה

ברשות השנייה מסבירים את התיקונים במסקנות העולות מעבודת השוואה בינלאומית שבוצעה עבורם. בעבודה נמצא בין השאר כי הרגולציה על הערוצים המסחריים בישראל מחמירה במיוחד וכי אין עוד מקום בעולם שבו נקבע בחוק מינימום ההשקעה בתוכן הנדרש מהערוצים. לאור זה והרצון לאפשר כניסת שחקנים חדשים, הוחלט על התיקונים.

תיקונים אלו היו בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל" עבור קשת. כיצד ייתכן שהרגולטור מקדם את פיצול ערוץ 2 במקביל לניסיונות לסייע לערוץ 10, כשידוע לו היטב שאין מקום לשלושה שחקנים בשוק? שואלים בקשת. בנוסף סבורים בקשת שלא קיבלו תשובה לשאלתם מדוע לא יוכלו להמשיך ולהחזיק במשותף בחדשות 2 עם רשת למשך שלוש שנים נוספות, במצב שבו חדשות 10 ממשיכה להתקיים ולשדר.

2. מה יקרה לערוץ 10?

ארדן ובאב"ד לא מודים בזה אבל גם הם לקו במידה מסוימת במה שאפשר לכנות "תסמונת הצלת ערוץ 10", כמו אינספור רגולטורים לפניהם. גם הם הבינו שאינם רוצים להיות קשורים בשום אופן לסגירת הערוץ, ובעיקר חברת החדשות המוערכת שלו. לכן שניהם הולכים כרגע בשני מסלולים: מחד פועלים לפצל את ערוץ 2, ומאידך מנסים להסיר חסמים שיאפשרו כניסת שחקנים חדשים לשוק ויסייעו לערוץ 10 למצוא משקיע. שני המסלולים נראים סותרים כיוון שגם העבודות הכלכליות שמונחות על שולחנות משרד התקשורת והרשות השנייה, חוזות קטסטרופה כלכלית במצב שיפעלו בישראל שלושה ערוצים מסחריים או יותר.

מצבו של ערוץ 10 נראה לכאורה טוב בהרבה מאשר לפני שנה, אז מעטים הימרו כי ישרוד את 2014 ללא בעלי מניות שמזרימים לו כסף. אך הדגש על המילה "לכאורה" הוא משמעותי בהקשר זה. ערוץ 10 הוא חברה פרטית שאינה מדווחת על התוצאות הכספיות והמהלכים העסקיים שלה, וברוב המקרים אלו משוחררים באופן סלקטיבי על ידי הערוץ.

לפי דיווחי הערוץ, הוא סיים את הרבעון השלישי ברווח נדיר המיוחס לתוכנית ההתייעלות שהוביל המנכ"ל יוסי ורשבסקי ולאסטרטגיה שלו של התמקדות בחדשות, אקטואליה ותוכניות דוקומנטריות על חשבון בידור וריאליטי יקרים. אלא שגם אם הערוץ אכן רשם רווח תפעולי, הוא עשה זאת גם כיוון שהמשיך לא לשלם את דמי הזיכיון למדינה והפחית את ההשקעות שלו בדרמה אל מתחת לרף המינימלי הקבוע בחוק.

מנכ"לי קשת, רשת וערוץ 10 - אבי ניר אבי צבי יוסי ורשבסקי צילום: עמית שעל, ינאי יחיאל, אביגיל עוזי

בערוץ מדווחים על שני משקיעים פוטנציאליים הנמצאים במגעים רציניים עימם: אשת העסקים ההולנדית־יהודיה נינה סטרומס (שעשויה להשקיע בערוץ עם חברת הטלוויזיה הבינלאומית פרימנטל) ומשקיע ישראלי ששמו נשמר בסוד.

הגעתה של סטרומס לישראל לפגישה עם ראשי ערוץ 10 ועם ארדן בשבוע שעבר, ייתכן שתרמה להחלטה של קשת לוותר על יציאה לערוץ עצמאי בשלב זה. סטרומס ניהלה מגעים מתקדמים לכניסה לרשת, אך בסופו של דבר היתה זו אנדמול שנכנסה להשקעה, וכעת היא מגלה עניין בהשקעה בערוץ 10.

אלא שלוח הזמנים של ערוץ 10 הולך ומתקצר, כאשר תוך פחות מחודשיים פוקע הזיכיון שלו. במשרד התקשורת וברשות השנייה נמנעו עד כה מלקבל החלטות משמעותיות בהקשר זה, כמו עד איזה תאריך יכול הערוץ להציג משקיע, ומה יקרה אם רגע לפני תום הזיכיון, ב־31 בדצמבר, ידווח הערוץ על מגעים מתקדמים לכניסת משקיע? תהליך הבדיקה והאישור של משקיע לערוץ מסחרי, במיוחד כשמדובר במשקיע זר, אורך מספר חודשים, לכן סביר מאוד שהערוץ יזדקק להארכת זיכיון כדי לאפשר לרשות השנייה לקבוע אם הוא זכאי לקבל רישיון ל־15 שנה.

3. האם אפשר לפצל את ערוץ 2 בניגוד לרצונן של קשת ורשת?

חוק פיצול ערוץ 2 נולד מתוך החשש שערוץ 10 לא ישרוד, ואז יוותר ערוץ מסחרי אחד בישראל. במצב כזה ברור שאין ברירה אלא לפצל את ערוץ 2 על אפן וחמתן של קשת ורשת. סגירת ערוץ 10 מספקת למדינה את הטיעון המשפטי האולטימטיבי שיאפשר לה לחזור בה מההבטחה החוקית שניתנה לקשת ורשת כי יוכלו להישאר בערוץ 2 עד לאוקטובר 2017 אם ירצו בכך ולהמשיך להחזיק במשותף בחדשות 2 עד 2019. התנאים בשוק השתנו באופן קיצוני, יכולה המדינה לטעון בבג"ץ, ואין ברירה אלא לשנות את החוק בהתאם.

אלא שלאורך החודשים האחרונים הפך פיצול ערוץ 2 למטרה בפני עצמה, ללא קשר להישרדות ערוץ 10. בכך אומצה העמדה שהביע הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה שסבור כי ערוץ 2 הוא מונופול שיש לפרק בכל מקרה כדי לקדם תחרות הוגנת בשוק הטלוויזיה המסחרית. אך העמדה של גילה בנושא זה בעייתית: ראשית, הממונה עצמו אינו מפרק מונופולים חזקים לא פחות בתחומים אחרים כמו בענף המזון באותה המהירות שהוא ממליץ לפרק את ערוץ 2. בנוסף לא ברור מדוע יש לפרק את המונופול של ערוץ 2 בלוח זמנים כל כך קצר ולא לתת לזכייניות שנתיים להיערך אליו באופן מסודר. שאלה מעניינת נוספת היא אם צריך לפרק מונופול (ערוץ 2), שלפחות אחת מצלעותיו (רשת) היא בכלל חברה שאפשר להגדיר כמפסידה.

באב"ד וארדן בינתיים לא מראים סימנים כאילו הם מתכוונים להתקפל מהצעת החוק. ארדן, עם המוניטין שרכש דרך העברת החוק לסגירת רשות השידור, נתפס גם כגורם היחיד שיכול לקדם הצעת חוק מורכבת ונפיצה כמו פיצול ערוץ 2, ולכן השאלה המרכזית ששואלות היום זכייניות ערוץ 2, היא עד כמה הנושא בנפשו, עד כמה הוא מתכוון לשים את כל כובד משקלו כדי לקדם את הצעת החוק ואם הוא יישאר במשרד התקשורת עד לסיום התהליך.

נראה שהצעד הנכון הוא להמתין ולראות לאן מועדות פניו של ערוץ 10. במשרד התקשורת וברשות השנייה רצו בצדק להכין את האלטרנטיבה מראש למצב שהוא ייסגר, אבל הדברים כל כך הסתבכו בדרך עד שאין מנוס מלהמתין עד סוף השנה לפני שמקבלים החלטות הרות גורל ביחס לערוץ 2. במידה רבה הרגולטור משלם את המחיר על כך שלא ציית לחוק שלו עצמו, שקובע כי עד סוף מרץ האחרון היתה צריכה להתקבל החלטה סופית אם ערוץ 10 מקבל רישיון לעוד 15 שנה או שלא. החלטה כזו היתה מבהירה מה הצעדים הנדרשים בנוגע לערוץ 2 הרבה יותר מהר.

4. מה האופציות שעומדות עכשיו על הפרק?

חודשיים לסוף 2014 כל האופציות אפשריות. אם ערוץ 10 ייסגר והצעת החוק לפיצול ערוץ 2 לא תעבור בכנסת מסיבה כלשהי או תיפסל בבג"ץ, יהיה בישראל רק ערוץ מסחרי אחד – ערוץ 2. אם ערוץ 10 ישרוד וההצעה לא תעבור או אם ההצעה תעבור וערוץ 10 ייסגר, יפעלו שני ערוצים מסחריים. ואם הצעת החוק תעבור וגם ערוץ 10 ימשיך להתקיים, יהיו בישראל שלושה ערוצים מסחריים עם שלוש חברות חדשות עצמאיות, מצב שנראה כרגע די דמיוני. בכל מצב, נראה שבחודשיים הקרובים התוכנית הטובה ביותר בטלוויזיה המסחרית תשודר דווקא בערוץ הכנסת, שם יועברו בשידור חי הדיונים על עתיד ערוץ 2 וערוץ 10.