אברכהן: הרגולציה העודפת לא מועילה
מנכ"ל שופרסל טען בכנס ברמת גן כי "ברוב מדינות העולם אין חובת סימון מחירים". מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן תקף את דבריו: "אף אחד לא מאמין שהמחיר יירד אם תסיר את הסימון"
"מי שמשנה את שוק קמעונאות המזון זה לא ועדת קדמי או חוק המזון אלא ציבור הצרכנים. אם אפשר היה פחות רגולציה, היה יותר טוב, כי היא לא מועילה". כך אמר אתמול מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן, בהתייחסו לחובת סימון מחירי מוצרים שתיכנס לתוקף בעוד חודש וחצי. אברכהן אמר את הדברים במסגרת הכנס השנתי של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שנערך ברמת גן, לציון יום הצרכן הבינלאומי אשר חל אתמול.
- תורת הפערים עפ"י שופרסל: היקף הפעילות הצטמצם, גם פערי השכר בחברה
- מנכ"ל שופרסל: נכניס את המותג הפרטי למוצרי החלב
- המותג של שופרסל רווחי, הרשת עלולה להמשיך להפסיד
אברכהן הוסיף, "אני מקווה שהרגולציה לא תפעל רק לצורך הגברת ההוצאות של הרשתות. עכשיו ישנו העולם החדש שמייקר עלויות בלי לסייע לקמעונאים להוזיל את אותן עלויות". הוא רמז לכך שחוק שקיפות המחירים, המחייב את הרשתות לפרסם באינטרנט מחיר כל מוצר שהן מוכרות בכל אחד מסניפי הרשת, מייתר את סימון המחירים על גבי כל פריט - דרישה שכרוכה בעלויות כוח אדם, המטביע מחיר על כל פריט שמונח על המדפים ברשתות.
בתגובה לדבריו אמר בכנס מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן ירון לוינסון כי לפי סקר שערכה גיאוקרטוגרפיה עבור הרשות, 98.5% מהצרכנים השיבו כי חשוב להם שהמחיר יופיע על המוצר. "אף אחד לא מאמין שהמחיר יירד אם תוריד את סימון המחירים". אברכהן השיב כי ברוב המדינות בעולם אין חובה כזאת, ונענה על ידי לוינסון כי "רוב הציבור (51%) חושב שההתנהלות העסקית של העסקים בישראל היא לא הגונה, אז אל תנסה לבטל את חובת סימון המחירים".
לוינסון הוסיף שאין מקום להציג את חובת הסימון כפרקטיקה מיושנת: "אל תנסה להציג את סימון המחירים כדבר מפגר, כי הוא מאפשר לתת ודאות לצרכן במדף, בקופה ובבית". דבריו של לוינסון זכו לתשואות מהקהל, שאף קרא קריאות ביניים ובהן "שלא יעלה על דעתכם לעשות את זה. הציבור ייצא למחאות נגד המהלך הזה".
לצד המתנגדים לאברכהן עמדה גם עו"ד תמר פינקוס, יו"ר הרשות לסחר הוגן, שאמרה כי מי שהביאו על עצמם את הרגולציה הם הקמעונאים עצמם. "את רוב החקיקה שנוגעת ליחסי עוסק־צרכן בישראל העוסקים הביאו על עצמם. עד 1997 לא היתה חובת סימון מחירים והיו רק 11 תקנות על העוסקים. מספר התקנות עלה ל־18 משום שהעוסקים ניצלו את הסיטואציה והיה כאוס". אברכהן השיב לפינקוס: "אז אנחנו מקיימים היום תקנות מלפני 30 שנה? אנחנו בעולם של אפליקציות ושל שקיפות ומי שיהיה לא בסדר, שיענישו אותו".
פינקוס דחתה את הטענה, וחשפה כי בעבר ולבקשת העוסקים הסכימה כי אם למשך חצי שנה מהבדיקות שמפקחי הרשות יערכו יעלה כי כל הקמעונאים מציגים מחירים על המוצרים כנדרש, היא תבדוק אפשרות להקל בדרישה זו. אלא שלא נמצא עוסק אחד שהקפיד על סימון מחירים מלא ותקין.
פרק שקיפות המחירים שייכנס לתוקף ב־1 במאי קובע כי כל אחת מרשתות המזון הגדולות תחויב לפרסם את מחירי כל המוצרים במגוון שנמכר על ידן, תוך פירוט המחירים בכל אחת מחנויות הרשת. כל שינוי במחיר שיבצעו, יהיה עליהן לעדכן באינטרנט בתוך שעה לכל המאוחר מרגע השינוי. למעשה יפרסמו הרשתות שלושה קבצים: רשימת החנויות, מחיר כל פריט בכל חנות ורשימת מבצעים. הרשתות יפרסמו את כל המידע בשפת מחשב, ומפתחי אפליקציות להשוואת מחירים יפרסמו אותו בצורה נגישה לציבור. פינקוס ציינה כי מכיוון שהמדינה הטילה את האחריות הפלילית בנושא שקיפות המחירים על הקמעונאים, אם יימצא כי מפתחי האפליקציות עושים במידע שימוש שגוי או מעוותים את הנתונים - היא תפעל לתקן את החוק.