רמי לוי: "הוציאו את כל ה'שמנת' מרשת מגה"

“התוכנית של רמי לוי ביחס למגה היא לא יותר מבדיחה”, כך אמר אתמול אייל אלי, יו”ר ועד עובדי מגה, ל”כלכליסט” בתגובה על הודעת לוי לבורסה שלפיה ערך בדיקות ראשוניות לרכישת מגה. הידיעה הראשונה על המגעים פורסמה אתמול ב”ידיעות אחרונות”.

“כבר היינו בסיפור הזה איתו לפני שנתיים־שלוש, כשהוא סיפר שיקנה 40 סניפים”, אומר אלי. “גם הפעם זה ייגמר רק ביחסי ציבור שהוא מנסה לעשות לעצמו ולא מעבר לכך. מקסימום הוא יכול לקנות פירור פה או פירור שם, אבל לא ניתן לרמי לוי לדרוך במגה”.

אלי המשיך ואמר כי “לוי הוא לא כזה רובין הוד כמו שהוא עושה מעצמו. קודם שישלם לעובדים שלו את התנאים הסוציאליים שמגיעים להם, לפני שהוא לוטש עיניים למגה. הוא מתהדר בכך שיש לו הסכם קיבוצי, אבל כמה עובדים נהנים ממנו? מאות בודדות מתוך אלפים”. לדבריו, לוי “רק עושה לעצמו פרסום על גבה של מגה. עם מה הוא יפעיל חברה כזו? עם הבת שלו וגיסו? זה לא גן ילדים, אלא רשת של 180 סניפים עם 7,000 עובדים”.

רמי לוי צילום: בלומברג

מגה בדרך לקיצוץ עובדים

לדברי אלי, בסוף השבוע החולף נרשמה התקדמות משמעותית במו”מ בין ועד העובדים לבין מנכ”ל קבוצת אלון אביגדור קפלן והצדדים קרובים לחתימה על הסכם שבמסגרתו יקוצצו תנאי ההעסקה של העובדים במאות מיליוני שקלים בפריסה ל־5 שנים, תוך הוצאת מאות עובדים ותיקים לפרישה מוקדמת.

אלי אומר כי הפגישה עם לוי ועם גורמים נוספים שהתעניינו ברכישת מגה התקיימה לפני הסכמתו לקיצוץ. “בכיר מאוד בקבוצה שנפגש איתי בסוף השבוע לא הכחיש שישב עם אנשים, אבל אמר שזה לא רציני ושאם נגיע למתווה שאנחנו מדברים עליו הם יישארו בעלים. המתווה שנרקם מאפשר להם להציג לבנקים תוכנית עסקית. היום מגה עם תזרים שלילי ובעקבות ההסכם איתנו ישתפר מצבה באופן שיאפשר לה להמשיך להתקיים”.

אלי מסביר כי “ירון זליכה, שאותו שכרנו כיועץ לעובדים, הבהיר לי שאם לא נבצע את הקיצוץ החברה תלך לפירוק ולא יהיה לנו לאן לחזור בבוקר. אותי מעניין רק להציל את מקור הפרנסה של אלפי העובדים. יחד עם זאת, אני לא פראייר ואני דואג לעגן בהסכם את התנאים לקיצוץ, את הגבלתו לתקופה של 5 שנים ואת מעורבותנו בדירקטוריון החברה”.

אייל אלי יו"ר ועד עובדי מגה

במסגרת מתווה ההסכם עם העובדים תקצץ מגה 150–200 מיליון שקל בתנאי השכר של העובדים ותפסיק עבודתם של מאות עובדים במסגרת תוכנית פרישה מרצון. בתמורה לקיצוץ בתנאי ההעסקה של העובדים ובהוצאות שכרם, יקבלו העובדים התחייבות כתובה לכך שכאשר החברה תחזור לרווחיות ותחלק דיבידנדים, יזכו העובדים לנתח.

“ההסכם קובע שכשמגה תחזור לרווחיות ותחלק דיבידנד, רק שליש ימשכו בעלי המניות, שליש יקבלו העובדים תמורת הכסף שתרמו לחברה ושליש יוזרם לתוך החברה”, אומר אלי. בנוסף, זליכה וגורם נוסף יהיו משקיפים מטעם העובדים בדירקטוריון החברה. “ההתנהלות הרשלנית שהיתה עד היום בניהול החברה לא תימשך והעובדים יהיו מעורבים בהחלטות מהותיות”, טוען אלי.

לדבריו, סעיף מרכזי בהסכם שנרקם בין העובדים למגה קובע כי בכל הסכם שייחתם מול הנהלת אלון למכירת הרשת יתחייב הקונה לאשרר את ההסכם עם העובדים. “בלי חתימה על הסעיף הזה לא תהיה עסקה. וגם אם ינסו לעשות מחטף ולמכור את הרשת בלי לחתום על ההסכם, בית המשפט יבטל את ההסכם”.

עוד קשיים בדרך

לא רק התנגדות העובדים לכניסתו לחברה עומדת בפניו של לוי, אלא בעיות מהותיות במבנה פעילות החברה. לוי אמר ל“כלכליסט” בסוף השבוע כי בכדי להפוך את מכירת מגה לריאלית, יהיה על אלון רבוע כחול לאחד חזרה את הפעילות הקמעונאית לנדל”ן: “הם הפרידו את הנדל”ן מהפעילות הקמעונאית ובכך הוציאו את כל ה’שמנת’ מהחברה. אם זה לא מספיק, אז החתימו את מגה על הסכמי שכירות במחירים גבוהים מאוד שמהם היא לא יכולה להשתחרר. אם הם רוצים למכור, הם יצטרכו להחזיר את הנדל”ן לתוך מגה”.

בעיה מרכזית בה ייתקל לוי נוגעת לרשות ההגבלים העסקיים, שתתקשה לאשר לו לרכוש את כ־30 סניפי רשת הדיסקאונט YOU של מגה, הממוקמים בסמיכות לסניפיו. כך יישאר לוי רק עם סניפי הרשת העירונית הפועלת במרכזי הערים. חנויות אלה מתמודדות עם דמי שכירות וארנונה גבוהים ופועלות באסטרטגיה שונה לחלוטין מזו של לוי, שכן הן נהנות מרווחיות גולמית של יותר מ־30% ויקרות משמעותית מחנויות הדיסקאונט של לוי, המבוססות רווחיות גולמית של 21%.

קושי מרכזי נוסף נוגע להסכם הקיבוצי שיש למגה עם 5,500 עובדים קבועים. המשך העסקת העובדים הוותיקים של מגה מכבידים על הוצאותיה של הרשת, שאינה מצליחה להפחיתן בהתאם לירידה בהיקף פעילותה. מגה לא יכולה לפטר את אותם עובדים או להרע את תנאי העסקתם באופן חד־צדדי. זאת ועוד, רכישת מגה תאלץ את לוי להחיל את תנאי ההסכם הקיבוצי של עובדי מגה, הכולל תנאים נלווים כמו משכורת 13, שעות ערב והטבות רבות, על 4,200 עובדיו הקבועים ברשת שיווק השקמה.

גם ההסכם שיש למגה עם גיא פרוביזור, מייסד ומנכ”ל עדן טבע מרקט, מהווה מבחינת לוי קושי מהותי. “איך הוא הגיע למצב שבו הוא מנהל רשת שמפסידה 150 מיליון שקל?”, שואל לוי. “הוא לא בסדר. אז מה אם יש לו הסכם? אם יש לי שותף שמפסיד כסף בגלל ניהול שלי, אני אשתתף בהפסדים, גם אם אני לא חייב”.

לטענת גורמים בקבוצת אלון רק כשליש מההפסד של עדן טבע נובע מהפעילות השוטפת של רשת המזון האורגנית והיתר מהוצאות המימון של אלון. חלק ניכר מההפסד נרשם בשנה החולפת, במהלכה נאלצה עדן טבע לסגור חנויות שבהן פעלה במסגרת “חנות בתוך חנות” של מגה, במיקומים מהם יצאה מגה כחלק מתוכנית ההבראה שהיא מנסה ליישם.

לוי אוסף מידע על המתחרה

מגה סיימה את 2014 עם ירידה של 9% במכירות לעומת 2013, שהסתכמו ב־5.75 מיליארד שקל. הרווח הגולמי ירד ב־11.25% והסתכם ב־1.42 מיליארד שקל, לעומת 1.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בסיכום השנה עברה מגה להפסד תפעולי בגובה 29.6 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי בגובה 43.9 מיליון שקל ב־2013.

ניתן להעריך כי העניין של לוי במגה מבוסס גם על רצונו לאסוף מידע חיוני על המתחרה המצויה בקשיים וגם על רצונו להבריאה באמצעות הידע הקמעונאי שבידו. לוי לא חסך ביקורת ממנכ”ל קבוצת אלון לשעבר דודי ויסמן וממנכ”ל מגה מוטי קרן על אופן ניהול הרשת: “מגה הוציאה בשנה שעברה 90 מיליון שקל על פרסום של רשת YOU. זה הגיוני שרשת של 30 סניפים תפרסם בשנה בסכום כזה? כשדודי התפרס לעוד תחומים, הוא כבר לא יכול היה לשלוט בכל פרט והיה צריך לסמוך על המנהלים שלו וזאת התוצאה”.

גם לדברי יו”ר ועד העובדים אייל אלי הבעיה של מגה התעוררה מרצונם של בעליה להתרחב: “כל עוד מכרנו לחם, חלב וגבינה הכל היה בסדר. ברגע שהבעלים רצו להראות כמה הם גדולים וחזקים וקנו עוד ועוד עסקים שבכלל לא קשורים אלינו, החברה התחילה לצלול ולהפסיד”.

לוי מצדד גם בהחלטה של אביגדור קפלן לדחות את הצעתו של דודי ויסמן לרכוש את אלון רבוע כחול. “ההצעה של דודי לא היתה סבירה. הוא רצה לקנות את אלון רבוע כחול לפי שווי של 850 מיליון שקל, כולל החובות שלה שעומדים על 400 מיליון שקל. אבל יש 28% בידי הציבור, אז החלק שלו בחוב הוא פחות מ־300 מיליון שקל ויוצא שהוא היה משלם 1.15 מיליארד שקל על חברה שמלבד מגה כוללת גם נדל”ן יקר וחברת דלק”.

רשות ההגבלים לא תפסול על הסף את העסקה

עסקה שבמהלכה ירכוש רמי לוי את מגה היא מסוג המיזוגים שרשות ההגבלים העסקיים תבחן בוודאות כדי לבדוק שאין חשש לפגיעה בתחרות. הרשות למדה, על בשר הצרכנים, שמיזוגים גדולים בענפי המזון והקמעונאות מסוכנים לתחרות. למשל המיזוג בין שופרסל לקלאבמרקט מ־2005, עסקה שיש דמיון רב בינה לבין המיזוג המדובר. בדברי הימים של המשק הישראלי היא נחשבת לאחת הטעויות הגדולות שעשתה הרשות כשאיפשרה אותה. מיזוג שהגדיל את הריכוזיות מקטע הקמעונאי ויצר תנאים נוחים להעלאת מחירים בשוק לא תחרותי.

רמי לוי הוא מה שמכנים מומחים "מחולל תחרות". רשת קטנה שרוצה לגדול ומחייבת מתחרים גדולים להגיב למהלכים תחרותיים – מבצעים והורדת מחירים. לא בטוח שהרשות תרצה לוותר על מחולל תחרות כזה. מיזוג בין לוי למגה יעלה לו הרבה כסף - בהלוואות מבנקים או בהנפקת אג"ח. ואת החובות האלה הוא יצטרך לשרת. הרצון הטבעי שלו להגדלת רווחים מהרשת הממוזגת לא צפוי ממש לתרום להגברת התחרות. למעשה הוא עשוי לפגוע בה.

מצד שני, ישנו תרחיש שהעסקה לא תאושר ומגה תקרוס. מה שבעצם יעלים מהשוק את המתחרה השנייה בגודלה, וישאיר את שופרסל כמתחרה גדולה מול הרבה רשתות קטנות. גם זה תסריט לא בריא לתחרות. מתחרה גדול בודד יכול בקלות גדולה לחסום מתחרים קטנים. ואת המחיר ישלמו הצרכנים.

תומר גנון השתתף בהכנת הידיעה