הרבנות תוקעת את יישום רפורמת הקורנפלקס

זאת אמורה להיות אחת מרפורמות הדגל של שר האוצר משה כחלון. רפורמת הקורנפלקס אמנם גובשה עוד בימי הממשלה הקודמת, אבל כחלון קידם אותה באגרסיביות מהרגע שנכנס לתפקיד ועד שאושרה בנובמבר האחרון בחוק ההסדרים הראשון שהגיש. שר האוצר תולה תקוות ברפורמה: היא אמורה להקל מאוד על יבואנים לייבא מזון יבש ביבוא מקביל, כך שיוכלו להתחרות ביבואנים הרשמיים וביצרנים המקומיים ולהביא לירידת מחירי המזון — אחת משלוש הבטחות הבחירות המרכזיות של כחלון.

גיבוש הרפורמה העמיד את משרד האוצר מול לחצים כבדים מצד חברות המזון והיבואנים המקומיים ודרשה ממנו להגיע לתיאום הדוק עם משרד הבריאות. ואולם מבדיקת "כלכליסט" עולה שבעבודה האינטנסיבית שכח משרד האוצר גוף אחד קטן אבל חשוב: הרבנות הראשית. סוגיית הכשרות לא הוסדרה במסגרת הרפורמה, וכעת היא עלולה לעקר אותה מתוכנה.

יצרני מזון בינלאומיים מחזיקים קווי יצור הנמצאים בהשגחת רבנות אורתודוקסית בחו"ל שמעניקה תעודות כשרות. יבואנים רשמיים בישראל מתקשרים עם היצרניות בהסכם בלעדי ומקבלים מהן את הסחורה בליווי כל המסמכים. את המסמכים הם מציגים למשרד הבריאות שמאשר את היבוא, ולרבנות שמאשרת את הכשרות.

בשל הזיכיון הבלעדי יבואנים אחרים אינם יכולים לרכוש את הסחורה ישירות מהיצרן, אבל הם יכולים לרכוש אותה מגורמים אחרים בעולם — אם כי בלי המסמכים הרשמיים. זהו ערוץ היבוא המקביל. רפורמת הקורנפלקס באה להקל על היבואנים המקבילים: הם יוכלו לייבא מזון יבש, שאינו רגיש מבחינה תברואתית, בלי להציג למשרד הבריאות את המסמכים המקוריים של היצרן בחו"ל ולהסתפק בהצהרה שלפי הידוע להם, המוצר עומד בתקינה הישראלית ובכל הוראות הדין. מודלים דומים נהוגים באיחוד האירופי ובארצות הברית.

אלא שבניגוד למשרד הבריאות, הרבנות הראשית עדיין דורשת את המסמכים כדי להוכיח שהמוצר כשר. בלי המסמכים אין תעודת כשרות, ובלי תעודה — רשתות השיווק הגדולות לא יסכימו להכניס לסניפיהן את המוצרים שיובאו ביבוא מקביל.

התוצאה: הרפורמה שאמורה להיכנס לתוקף בחודש יוני עומדת מול שוקת שבורה. ונראה, שלאוצר אין פתרון. בתגובה רשמית מסר המשרד כי "הרפורמה לא עוסקת בכשרות, ואנו מצפים שהרבנות לא תערים קשיים". הרבנות מצדה מבהירה שאינה יכולה לנהוג אחרת.

מזון כשר בחו"ל

"הרפורמה הזאת, שמשפיעה על חיי כולנו, חיכתה שנים רבות והגיע הזמן שתצא לדרך", התפייט כחלון בישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שאישרה את החוק באוקטובר לאחר מרתון דיונים אינטנסיבי. "אזרחי ישראל עומדים לחסוך מאות שקלים מדי חודש. 40% מסל המזון נשלטים על ידי ארבע חברות. זה מטורף. הרווח המצרפי של היבואנים הגדולים עלתה ב־230% בשמונה שנים. איזה עצמאי או שכיר במשק זכו להעלאה כזאת? אנו מודעים לקושי של היבואנים והיצרנים הנחנקים מהרגולציה. נעמיד את כל האמצעים למשרד הבריאות ליישום הרפורמה".

ואולם, כמה יבואנים ששוחחו עם "כלכליסט" אמרו כי למרות הכוונות הטובות, נראה שדבר לא ישתנה. "עשו הכל לפתיחת השוק ליבוא באמצעות הסרת חסמים, אבל בלי לחשוב על הרבנות", אמר יבואן ותיק. לדבריו, הרבנות דורשת שהמוצרים יהיו מ"בישול ישראל", "חלב ישראל" (במוצרים חלביים) או "אפיית ישראל" (במאפים). "המשמעות היא שנדרש שמשגיח יהודי ידליק את האש או התנור ויחלוב את הפרות, ושתהיה תעודה ליצרן שכך אכן נעשה".

יש להדגיש כי המוצרים נמצאים בהשגחת רבנות אורתודוקסית שאמורה לפקח על אותם דברים בדיוק, ואף מוטבע על המוצרים אישור כשרות מטעמה. למעשה, יהודים בחו"ל בוחרים את המזון שלהם על פי אותם סימונים, וגם ישראלים השומרים על כשרות ושוהים בחו"ל מסתמכים על אותן כשרויות. אלא שהרבנות לא מכירה בהן ודורשת את המסמכים המקוריים כדי לפקח בעצמה על הכשרות.

"השוק הכשר מצומצם, ולכן מפעלים באירופה לא נוהגים להכשיר את כל המפעל, אלא רק קווי ייצור מסוימים", ממשיך היבואן לתאר את הבעייתיות. "הסחורה מגיעה עם סימן הכשרות למפיץ כלשהו בעולם שמעוניין למכור ליבואן ישראלי. אבל לאותו מפיץ אין יכולת לדעת ולהוכיח כיצד המוצר הוכשר באופן מדויק, כי לא קיבל את המידע המתאים".

לדבריו, ליבואן לא תהיה בעיה לייבא את המוצרים לישראל, אבל בלי חותמת "כשר" של הרבנות הראשית לא יוכלו רשתות השיווק הגדולות המקפידות מטבע הדברים על כשרות — כמו שופרסל, מגה, רמי לוי, חצי חינם, ויקטורי ואחרות — להכניס את המוצר לסניפים. "גם אם על המוצר יש חותמת כשרות אירופית, הרשתות לא יוכלו להכניס את המוצר למדפים, כיוון שהרבנות בישראל לא תאשר אותו ככשר בלי האישור של היצרן המקורי — אותו אישור שעליו הרפורמה ביקשה לפסוח". לדבריו, או שהרבנות תגמיש את עמדותיה, או שמשרד האוצר והכנסת ייאלצו להתכנס שוב ולהכניס שינויים ברפורמה.

כשרות לא ידועה

הרבנות הראשית אישרה את הפרטים. מנהל מחלקת יבוא ברבנות הרב יצחק כהן ארזי הבהיר כי למרות החוק, ואף שמשרד הבריאות הסכים לא לדרוש מסמכי יצרן מקוריים מיבואני היבוא המקביל — הרבנות לא יכולה לוותר עליהם. "אני צריך אסמכתא כשרותית", הסביר הרב ארזי. "אם יבואן יביא את התעודה המקורית מהיצרן — אין לי בעיה. אבל אחרת, אי אפשר".

ואם יש סימון על המוצר שהוא כשר מטעם רבנות בחו"ל שמוכרת על ידי הרבנות הראשית בישראל?

"זה לא מספיק. כי היום, במיוחד מכיוון שאירופה היא גוש אחד גדול — אפילו לא כותבים באיזו מדינה המוצר מיוצר. יכול להיות שאותו מוצר מיוצר גם בגרמניה וגם בפולין — בגרמניה הוא נמצא בהשגחת כשרות ובפולין לא, והיבואן המקביל בכלל לא יודע מה מדינת המקור, כי הוא קונה את המכולות מאיזה סיטונאי".

אבל אם למשרד הבריאות אין בעיה, למה לכם יש בעיה?

"במשרד הבריאות עושים את ענייניהם. הם לא התייעצו עם הרבנות הראשית אם זה מתאים או לא, ואנחנו לא חייבים ללכת אחרי ההחלטה שלהם. אם אקבל הנחיה אחרת מהיועץ המשפטי של הרבנות הראשית, אבצע אותה. אבל עובדה שעד היום לא קיבלתי. יש פניות של יבואנים, אבל לא משהו אחר".

כל עוד הרבנות לא תכיר בחותמות הכשרות של רבנויות במדינות אחרות, אין פתרון לרפורמה.

טרפוד חוזר

זו לא הפעם הראשונה שעניין הכשרות מאיים לתקוע את רפורמת הקורנפלקס. עוד לפני שהיא הגיעה לכנסת קידמו שתי הסיעות החרדיות תיקון לחוק ההונאה בכשרות שהיה אמור להכפיף את כל המסעדות בישראל לכשרות של הרבנות ולאסור שימוש במילה "כשר", אלא אם התעודה ניתנה על ידי הרבנות. אותו חוק היה גורם לכך שמוצר שסומן ככשר על ידי רבנות בחו"ל אך לא קיבל כשרות בארץ — היה נחשב להונאה פלילית. ההצעות גרמו למשבר בין כחלון ליו"ר ש"ס ושר הכלכלה אז אריה דרעי, עד שהגיעו לסיכום שהצעת החוק לא תחול על היבוא המקביל.

ואולם עתה מתברר שגם במצב החוקי הנוכחי הכשרות תוקעת את הרפורמה, לאחר שמשרד האוצר לא טרח להגיע לסיכומים עם הרבנות. עיון בפרוטוקולים של ועדת הבריאות של הכנסת מגלה שעניין הכשרות היה שולי מאוד בדיונים על הרפורמה. רק בישיבה אחת התפתח דיון בנושא, כשח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה ביקש לוודא ש"סמכות הרבנות להגדרת המונח כשר לא ישתנה לרעה". נציג אגף התקציבים אמיר רשף השיב כי "(הסמכות) לא משתנה ואין נגיעה בנושא הכשרות. החוק מדבר על רגולציה בריאותית ואין שום השפעה על נושא הכשרות". בדיונים אחרים עלתה הכשרות כהערת אגב.

מימין: שר האוצר משה כחלון והרבנים הראשיים דוד לאו ויצחק יוסף. רק דיון אחד קצר עסק בנושא הכשרות צילומים: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי, אוהד צויגנברג

נראה שאיש לא נתן את הדעת על כך ששמירה על סטטוס קוו בנושא הכשרות עלולה להפוך את הרפורמה לריקה מתוכן. אם להשתמש בדבריו של המנכ"ל והבעלים של רשת ויקטורי אייל רביד בוועדה: "אם יבואן חדש צריך להביא מסמכים מקוריים של היצרן — לא יהיה יבואן חדש". וזה לא משנה אם אלו מסמכים שמיועדים למשרד הבריאות או לרבנות הראשית.

נושא התחרות בשוק המזון נבחן על ידי שתי ועדות בראשות מנכ"לי משרד הכלכלה: ועדת שרון קדמי שהגישה המלצות ב־2012, וועדת עמית לנג שהגישה המלצות ב־2014. בכירים בענף המזון טענו כי לאחר ש"ועדת קדמי ישבה במשך כשנה, ועדת לנג במשך כשנה וחצי, במהלכן בחנו ובדקו את הנושא לעומק — רפורמת הקורנפלקס נעשתה בחטף, במספר מצומצם של דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ולכן לא פלא שהתפספס דבר כל כך מהותי בדרך".

ממשרד האוצר נמסר כי "רפורמת הקורנפלקס עוסקת ברגולציה בתחום בריאות המזון ולא בנושאי כשרות. כלל משרדי הממשלה הכירו את החוק ואישרו אותו בהחלטת ממשלה. במסגרת הרפורמה הוסרו חסמים רבים ליבוא מזון לישראל, לרבות פתיחת האפשרות ליבוא מקביל. אנו מצפים שהרבנות לא תערים קשיים נוספים על יבואני המזון וזה במטרה להפחית את המחירים ולהמשיך להילחם ביוקר המחייה".