המבצעים חוזרים: הצעת רגב לביטול חוק הספרים מגיעה לממשלה

הממשלה תדון ביום ראשון בהצעה לביטול חוק הספרים, שהגישה שרת התרבות והספורט, מירי רגב. רגב טענה בעבר כי החוק מחטיא את מטרתו העיקרית - עידוד הקריאה - וכתוצאה מכך מחירי הספרים עלו, מה שפגע באזרחים.

חוק הספרים, שנכנס לתוקף בפברואר 2014, קבע כי ספר חדש יימכר במחיר קבוע ב-18 החודשים הראשונים שלו על המדף; עוד נקבע כי רשתות הספרים לא יוכלו להפחית מחירים ביותר מ-50%, ולא יוכלו לתת תמריצים למוכרים לקידום ספרים ספציפיים. החוק, שנחקק כהוראת שעה, היה אמור לפוג בפברואר 2017 אך רגב החליטה להקדימו את מועד זה.

מירי רגב צילום: אוהד צויגנברג

לאחר שרגב נכנסה לתפקיד שרת התרבות והספורט, היא הקימה את ועדת רגב לבחינת חוק הספרים, שכללה נציגים של משרדי המשפטים, הכלכלה והתרבות. הוועדה הגיעה למסקנה כי בסופו של יום הצרכנים התרגלו לקנות ספרים מוזלים, ולא מוכנים לקנות ספרים במחירים המקוריים שלהם, מה שגורם לירידה במכירות, ויותר מכך - לירידה בהיקף הקריאה של הציבור. לפיכך, המלצת ועדת רגב היתה לבטל את החוק.

במשרד התרבות והספורט הסבירו במרץ האחרון כי "לא רק שאין טעם לחכות עד סוף תקופת הוראת השעה לצורך איסוף נתונים נוספים, אלא שהמתנה כאמור טומנת בחובה סכנה מוחשית להתמשכות הפגיעה בשוק הספרים ובסופרים, בעיקר הסופרים החדשים. פגיעה זו עלולה להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת וארוכות טווח על שוק הספרים בכלל ועל הסופרים בפרט בדגש על הסופרים החדשים והלא מוכרים".

רשתות הספרים נהנו משיפור הרווחיות בזכות החוק, למרות ירידה בהיקף המכירות. שנה לאחר כניסת החוק לתוקף, מצאה הוועדה המייעצת של שרת התרבות דאז לימור לבנת כי בעקבות החוק נרשמה עלייה של 15.9% במחיר הממוצע של ספר, וזו הובילה לירידה של 12% בכמות הספרים שנמכרו. ביטול מבצעי ההוזלות הביא ב־2014 לירידה של 6% בהכנסות רשתות הספרים בהשוואה ל־2013. בוועדה אמנם טענו כי בשנה הראשונה לחוק התחזקה התחרות השוק הספרים ושליטתו של הדואופול סטימצקי־צומת פחת מ־72% ב־2013 ל־64% ב־2014 ‑ אולם החוק לא באמת הצליח לערער את מעמדן של הרשתות הללו, שכן המו"לים העניקו להן שיעורי הנחה גבוהים מאוד על ספרים מוגנים ולא מוגנים. בוועדה טענו כי יש לשקול צעדי פיקוח נוספים. אף שהמטרה המרכזית של החוק היתה לשפר את תגמול הסופרים, הוועדה התקשתה לזהות שינוי בנושא זה.