האם לכחלון יהיה האומץ לחשב מסלול מחדש

במשך 10 ימים בחודש אפריל האחרון התארחו בישראל 3 נציגים של קרן המטבע הבינלאומית ובסופם הפיקו דו"ח שכותרתו היא חלום של כל רגולטור פיננסי. אם לסכם את המסקנות הדו"ח במשפט אחד אז זה הולך בערך כך: הכל אצלכם בישראל עובד טוב, בוודאי ביחס לעולם. אז למה אתם עכשיו מחפשים איך לקלקל עם ועדת שטרום?

ההמלצות הנוכחיות של ועדת שטרום, כותבים אנשי הקרן, סותרות את המסקנות של העולם שאחרי המשבר הכלכלי של 2008. במילים אחרות הדו"ח אומר שהגברת התחרות בנושא רגיש כמו אשראי לציבור צריכה להיעשות בזהירות רבה. במקום זה טוענים אנשי הקרן, נעשתה עבודה מהירה מדי ושטחית מדי. אשראי זה לא סלולר. מה שיקרה, הם כותבים, הוא שיישום מסקנות ועדת שטרום יועיל בעיקר לחברות ניכיון צ'קים, יצור לחץ אדיר על הציבור לקחת אשראי באמצעות מאמצי שיווק אדירים ובעיקר יוריד את תנאי המינימום בהם צריכים לעמוד לקוחות המבקשים אשראי - דבר העלול לפגוע ביכולת להחזיר את הכסף שיינתן.

אנשי הקרן לא משתמשים במילים כמו "בועת אשראי" או "מינוף ייתר של משקי הבית", אבל זוהי הרוח המנשבת באופן חד משמעי מהדו"ח שלהם. הם כן אומרים שבפעם האחרונה שעשו משהו דומה זה היה ב־2003 בדרום קוריאה וזה הסתיים במשבר כלכלי קשה.

זה לא שאין מה לתקן - אפשר להוריד עוד את הריביות של הבנקים על הלוואות לציבור וגם הפיקוח עצמו צריך להיות פחות שמרני, אבל זו גם השמרנות שהצילה את ישראל מהצטרפות לחגיגת המשבר הפיננסי העולמי לפני 8 שנים.

שר האוצר משה כחלון צילום: עומר מסינגר

זה לא יהיה הימור מסוכן במיוחד אם נניח שהדו"ח הזה לא ישנה דבר בעמדתו של שר האוצר משה כחלון לגבי הגברת התחרות בשוק כרטיסי האשראי. הוא התאמץ יותר מדי להגיע אל המקום שבו נמצאות מסקנות ועדת שטרום כדי לותר עליהם. גולת הכותרת של הוועדה היא הבייבי של כחלון - הקמה של בנקים חדשים במטרה לעודד את התחרות ולהוריד עמלות וריביות על האשראי. באותה מידה כחלון גם לא התרגש מהדברים של מי שנחשבת למבקרת הבולטת ביותר היום של הבנקים הגדולים בארה"ב, פרופ' ענת אדמתי מפרינסטון, שאמרה לפני שבועיים שמסקנות שטרום מקלות מדי על הבנקים ויזיקו לציבור במקום להיפך.

בבנק ישראל בוודאי ישמחו לאמץ את הדוח חזק אל ליבם כדי להצדיק את ההתעקשות שלהם להשאיר את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי בידי הפיקוח על הבנקים, בניגוד לעמדה של כחלון. המפגשים שלהם עם קרן המטבע הבינלאומית היו כנראה יותר אפקטיבים מהמפגשים המקבילים עם בכירי משרד האוצר. אולי זה בגלל שבמשלחת של הקרן היו חברים בנקאים לשעבר ורגולטורים לשעבר של בנקים.

אולי זה הכל היה אפילו חלק מהניסיון של בנק ישראל להשפיע על מסקנות הועדה, עוד כשחשבו בבנק שצפויה להם מערכה קשה וארוכה מול כחלון. אחרי הכל, גם בבנק ישראל כבר הראו בעבר שהם יודעים יפה מאוד לעשות פוליטיקה. אבל השאלה בסופו של דבר אם מישהו מעוזריו של שר האוצר יהיה אמיץ מספיק להסביר לו את המשמעויות הקשות של דו"ח קרן המטבע ואם השר עצמו יהיה אמיץ מספיק לחשוב על כל העסק מחדש.