המנצחות הגדולות של ועדת הסוכר: קוקה־קולה, אסם ומקדונלד'ס

בתום שבעה חודשי עבודה, במהלכם קיימה 13 דיונים בהשתתפות מומחים מהארץ ומהעולם לתזונה ותעשייני מזון, הגישה אתמול ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה ("ועדת הסוכר") את מסקנותיה לשר הבריאות יעקב ליצמן. המלצות הוועדה כוללות סימון מזון מזיק בחותמת אדומה והגבלת פרסום ושיווק מזון מזיק לצעירים מתחת לגיל 16.

ליצמן הוביל שינוי ראשון מסוגו בשוק המזון הישראלי, אלא שנראה שנחישותו הראשונית למועד מול תעשייני המזון ולאלץ אותם להכיר באחריותם לנזקי ההשמנה - פחתה לאור לחציהם, ובדרך נעשו ויתורים משמעותיים וניתן להעריך שייעשו עוד. ובכל זאת: סימון מזון מזיק בחותמת אזהרה אדומה ייעשה לעובדה בשטח, והציבור יוכל לקבל החלטות מהירות ולבחור להימנע מרכישת מוצרים מזיקים או להפחית צריכתם. המסלול ההדרגתי, זה שכעבור שנתיים ושלוש מפחית את כמות הסוכר, המלח והשומן שהימצאותם במוצר הופכת אותו למזיק, ידרבן את התעשיינים להאיץ תהליכים לשיפור ההרכב התזונתי של מוצריהם. אם הם ישכילו לאמץ את השינוי שכפה עליהם משרד הבריאות, נראה בעוד ארבע־חמש שנים הרבה פחות חותמות אדומות על המדפים בסופרמרקט. המרדף אחר החותמות הירוקות, החיוביות יוביל לשיפור אינטנסיבי של הרכב המוצרים.

בלי ג'אנק פוד ובלי מיסוי

המלצות הוועדה לא נוגעות לשימוש בתחליפי סוכר ולכן קיים חשש שבניסיון לצמצם את כמות הסוכר במוצרים יגבר השימוש בתחליפי סוכר, שהנזק הבריאותי שעלול להיגרם מהם לא נחקר די. מדובר בתקדים בעייתי שכן יש בו כדי להכשיר ולהמליץ על צריכת מוצרי דיאט, שלא נחשבים למזון בריא. בנוסף, הוועדה לא עסקה בחומרים משמרים. זאת למרות שלפני כשנה פרסם ארגון הבריאות העולמי אזהרה מצריכת מוצרי בשר מעובד בשל החומרים המשמרים הקיימים בו.

גם הג'אנק פוד יצא בקלות מהוועדה. בר סימן טוב התייחס לאמירה של ליצמן מחודש אפריל נגד מקדונלד'ס ואמר: "לפני כמה חודשים אמרת שם של חברה ואאוט ג'אנק פוד והערת נושא רדום שעסקו בו רק תזונאיות ורופאים". על רקע זה יש לציין כי המזון המהיר לא נכלל בהמלצות הוועדה. ההחלטה לטפל רק במזון ארוז הותירה מחוץ להמלצות את המזון במסעדות, שיידרשו לציין את הערכים התזונתיים רק בתפריט, וכן מזון בתפזורת כמו גבינות או נקניקים במעדנייה בסופר וכן פיצוחים וממתקים הנמכרים בתפזורת.

״הרפורמה הנוכחית מובילה להטעיית הציבור בסופרמרקטים״, טען אתמול עמרי פדן, בעלי מקדונלד'ס, בשיחה עם "כלכליסט". לטענת פדן, היה על משרד הבריאות לכלול את כל הפרמטרים במודל. ״בלי התייחסות לקלוריות ל־100 גרם מוצר, אפשר לדחוף למוצר 30% שומן, כל עוד מקפידים שהשומן הרווי לא יעלה על 6% וזוהי הטעיית צרכנים״. פדן גם דורש ממשרד הבריאות התנצלות על התבטאותו של השר ליצמן: ״נוכח הדרישות המקלות של הוועדה, 100% מהמוצרים שמקדונלד'ס מייצרת מקבלים חותמת ירוקה בשלב הראשון ו־95% בשלב השני. אנו דורשים שהשר ליצמן יחיל את הרגולציה גם על מסעדות מזון מהיר, כדי לאפשר לציבור להיווכח שאנו מציעים תזונה בריאה״.

גורם נוסף מהתחום מתח ביקורת על ההחלטה שלא לכלול סימון על בסיס כמות הקלוריות ל־100 גרם מוצר: ״הוויתור הזה משום שאחרת כל החטיפים המלוחים כמו במבה, ביסלי ותפוצ׳יפס היו מקבלים חותמות אדומות. את קוקה־קולה הרגיעו עם ביטול התוכנית להטיל מיסוי על סוכר ואת אסם ושטראוס עם הוויתור על הסימון על פי הקלוריות״.

ליצמן דחה את הטענות לפיהן התקפל בפני התעשיינים ומסר: ״אף אחד כאן לא חלם לפני חצי שנה שנעשה את זה עם סימון באדום וירוק והנה אנחנו שם". ליצמן רמז להשפעת הפגישה שקיים בשבוע שעבר מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב עם שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, כשאמר: "אני רגיש לנושא של תעסוקה והמפעלים חשובים לי, אז מה אם נתנו עוד שלושה חודשים? את המטרה השגנו. לא חזרנו בנו ואף אחד לא הוריד כלום כמעט״. למרות דברים אלה, ליצמן חזר ואמר כי לא יהיה מס על מוצרים עתירי סוכר, גם לא בעתיד.

התנגדותו של ליצמן למיסוי נוגדת את ממצאי הוועדה כי קיימות עדויות ראשוניות על כך שמיסוי של מזון מזיק, ובמיוחד מיסוי של משקאות המכילים סוכר, מביא לירידה בצריכת הסוכר. למרות זאת, בסופו של דבר הוועדה סברה כי בעת הזאת יש למצות את האמצעים האחרים לשוב ולבחון בתום פרק זמן של שנה־שנתיים את הצורך במיסוי, לאחר שיצטבר מעט יותר ניסיון עולמי בתחום, ולפיכך המליצו להמשיך בדיונים ולבחון לעומק את נושא המיסוי במסגרת הוועדה המלווה.

60% עם עודף משקל

ברקע ההחלטה של ליצמן להקים את ועדת האסדרה עמדו נתוני משרד הבריאות העוסקים בהשמנה ובמחלות הכרוניות הקשורות אליה, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן - המהוות את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל. בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה: כ־30% מן הילדים בכיתות ז', וכ־60% מן המבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה. כ־10% סובלים מסוכרת ובקרב אוכלוסיות עניות השיעור מגיע לכדי 25%. ללא שינוי, אנו צפויים לנסוק לשיעורי השמנה של 70% באוכלוסייה הבוגרת.

ההמלצות העיקריות של הוועדה נוגעות לסימון מזון, מגבלות על שיווק ופרסום של מזון מזיק, רה־פורמולציה של מזונות שונים להפחתת נתרן, סוכר ושומן רווי, רגולציה תזונתית על תזונה במערכות החינוך השונות, קידום תזונה בריאה במפעלים גדולים המוזנים על־ידי המדינה, עידוד יצרנים בינוניים וקטנים לייצר מזון בריא; מתן תמיכות למענקי מחקר, קידום חינוך תזונתי וכן גם הסברה לאומית במערכת החינוך ובמדיה.

מנכ"ל משרד הבריאות ויו"ר ועדת הסוכר משה בר סימן טוב מגיש אתמול את הדוח לשר הבריאות יעקב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

סימון שלילי ושיווק מוגבל

בראש המלצות הוועדה עומדת ההחלטה לסימון שיפוטי של מזון מזיק: בחזית האריזה יופיע סימון שלילי או חיובי, בהתאם לכמות סוכר, שומן רווי ונתרן במזון. . ייתכנו עד שלושה תווים לכל סוג מזון. הלוגו הסופי ייבחר בהמשך בהתייעצות עם הציבור. סימון המזון השיפוטי ייכנס לתוקף בשלושה שלבים: תחילתו בינואר 2018, אולם ניתן יהיה לקבל דחייה של שישה חודשים באישור שר הבריאות. השלב השני יהיה מיולי 2019, והשלב השלישי מדצמבר 2020.

בשונה מסימון האריזות, נושא הגבלת הפרסום מהווה אתגר חריג עבור משרד הבריאות נוכח התפתחות הרשתות החברתיות דרכן צורכים בני נוער את התכנים. בשלב זה המליצה הוועדה כי כל מזון שעליו תווית אחת או יותר של סימון שיפוטי־שלילי, יחשב מזון מזיק שעליו יחול איסור מוחלט לפרסום ושיווק באמצעים שונים. המגבלות יחולו גם על תוכן שיווקי, מתנות ועוד. בנוסף, המליצה הוועדה כי פרסום מזון מזיק יותנה בתוספת אזהרה במקום בולט בפרסומת.

כדי לעודד ייצור של מזון בריא, תוקם ועדה לעידוד יצרנים קטנים ובינוניים לייצור מזון בריא בראשות ראש שירותי בריאות הציבור. בנוסף, תיבחן האפשרות למתן תמיכות ותמרוץ מענקי מחקר לעידוד ייצור מזון בריא, בהובלת המדען הראשי של משרד הבריאות. משרד הבריאות מצוי בדיונים עם משרד האוצר להכנסת לחם מחיטה מלאה לסל המוצרים המפוקחים וכן לבחינת עדכון רשימת המוצרים המצויים בפיקוח מחירים, כך שיתוספו מזונות בריאים נוספים לרשימת המוצרים בפיקוח או יוצאו מן הרשימה מוצרים שאינם בריאים.

הסדרת התזונה הבריאה צפויה לחול גם על אוכלוסיות המוזנות על־ידי המדינה, דוגמת חיילים או חולים המאושפזים בבתי חולים או עובדים במפעלים גדולים. זאת לצד קידום תזונה בריאה במשרדי הממשלה השונים ובקרב מעסיקים גדולים במשק. בהמשך צפויה להתקיים פגישה בראשות שר הבריאות עם תעשיינים ומעסיקים מרכזיים במשק לטובת קידום הנגשת מזון בריא לעובדים.

השר ליצמן ציין כי הוא רואה בשר החינוך נפתלי בנט שותף לדרך, ובנוסף להפסקת חלוקת שוקו עם סוכר בקייטנות קיץ הממומנות על ידי המדינה, בכוונתו לפתח ערוץ חינוך תזונתי והסברה לאומית. אפיק זה צפוי לכלול חינוך תזונתי מהיריון ועד בחינות הבגרות.