יעד החיסול של רשתות האופנה והקניונים: הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל עד 75 דולר

"צריך לבטל את הפטור ממע"מ על קניות מקוונות עד 75 דולר כי הוא לא הוגן. באירופה ובאוסטרליה הוא בוטל ואין סיבה שימשיך בישראל. היום זה פופוליסטי לבטל את הפטור על אינטרנט אז עושים את זה. אבל זה פוגע ברשתות ובתעשייה המקומית". כך אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל קבוצת הנדל"ן מליסרון, אבי לוי, בעקבות שורת הקריסות של רשתות בענף האופנה, שהדרמטית ביניהן היתה הבקשה להקפאת הליכים שהגישה בשבוע שעבר רשת הוניגמן.

מאחורי הקריסה רשתות האופנה הבינוניות משלמות את המחיר בעוד חברות הענק זוכות להקלות מצד הקניונים, רשתות האופנה הקטנות והבינוניות נזנחות מאחור ומתקשות לעמוד בנטל אורנה יפת, תגובה אחת לכתבה המלאה 

הקמעונאים יוצאים כעת למתקפה נגד הפטור ממע"מ, ותולים בו את אחת הסיבות המרכזיות לקשיים שבהם הם מצויים. לדברי לוי, "עד היום דאגו להגן על התוצר המקומי, והיום נותנים הקלות לייבוא. למה שקסטרו ופוקס לא יהנו גם מהפטור של 75 דולר? שיתנו גם להם את הפטור הזה או שיבטלו את הפטור על ייבוא מחו"ל. אם רוצים תחרות, היא צריכה להיות הוגנת. היום היא לא הוגנת".

בעלי רשת פוקס הראל ויזל קרא לפני כשלושה שבועות בפתיחת קמפיין שמוביל איגוד לשכות המסחר נגד המדיניות הממשלתית, "להפחתת המע''מ גם אצלנו – עד 75 דולר, כמו אצל האתרים הזרים. בשוויוניות אנו מתחרים מצוין". הוא גם הביע זעם על בכירי דואר ישראל שתדרכו איך לנצל את ההטבה עד תום, ולבצע רכישות מפוצלות.

צילום: אריאל בשור, יריב כץ, עמית שעל, מיטל סלומון, צביקה טישלר, אוראל כהן

"יבוטל במוקדם או במאוחר"

מכירת החיסול של רשתות האופנה כך סידרה לעצמה הוניגמן הקפאת הליכים לפי בקשתה מדוע רשת שרשומה בתל אביב ניגשת לפירוק בבית המשפט בנצרת? למה ניתן חיסיון שהסתיר את ההקפאה מהבנקים? וכיצד עורכי דין של החברה מונו כנאמנים? כך הצליחו בעלי הוניגמן לבחור את השופט הכי נוח בישראל, שגם הגן עליהם אישית ענת רואה, 29 תגובות לכתבה המלאה 

שר האוצר משה כחלון ניסה לפייס מעט את הקמעונאים הזועמים על הפטור, באמצעות הפחתת מכסים לרבות באופנה בהיקף 800 מיליון שקל כחלק מתוכנית נטו הוזלות שלו מחודש דצמבר. אלא שהצעד הזה לא מספק את הקמעונאים שדורשים ביטול מלא של הפטור, כדי למנוע לדבריהם את קריסת הענף.

מספרי העובדים במגזר הקמעונאות מלמדים על גודלו העצום. המגזר הקמעונאי מייצר 267 אלף משרות של שכירים וכאשר מוסיפים לכך את המסחר הסיטונאי, המספרים מזנקים ל־486 אלף משרות. אליהם אפשר להוסיף עוד 260 אלף מועסקים ממגזר המלאכה והתעשייה שמוכרים לשוק המקומי בלבד, שלפחות חלקם נפגעים מרכישות מקוונות מחו''ל.

מדובר במספרים עצומים אשר מתייחסים לבין רבע לשליש מכלל המועסקים במשק (בניכוי המגזר הציבורי). מספרים אלו הופכים את המגזר הקמעונאי לבעל חשיבות מכרעת עבור המשק הישראלי ובעל חשיבות פוליטית לא פחותה עבור כחלון. גורמים המעורים בפרטים אמרו כי ויזל ובעלי קסטרו גבי רוטר לא הסתירו את כוונתם להתחיל לפטר עובדים ולפתוח מרכזים לוגיסטיים בחו''ל כדי ליהנות גם הם מיתרונות המסחר המקוון. "אנו גם יודעים לפתוח מחסנים בקפריסין ולהשתמש באתרים באינטרנט", אמר אחד הנוכחים בפגישות.

"הפטור הזה יבוטל במוקדם או במאוחר", אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר ברשות המסים, שם מתנגדים נחרצות לאפליה ומנסים בכל הכוח לבטל את הפטור – אך ללא הצלחה לנוכח ההתנגדות העיקשת של כחלון. "היתה דרישה מאיתנו לפגוע בקניות באינטרנט, לא הסכמנו", טען מצדו שר האוצר.

ברשות המסים ובמינהל הכנסות המדינה רואים בצעד הזה מהלך לא צודק ולא שוויוני שמאפשר לסוחר הסיני והאמריקאי למכור לצרכן הישראלי בלי מע''מ, ובכך מפלה דווקא את הסוחר הישראלי. עבור רשות המסים, האפליה גורמת הלכה למעשה לפגיעה בקופת המדינה שכן הכנסות ממע''מ מהוות כשני שלישים (67.8%) מהיקף המסים העקיפים וכשליש מהיקף המסים שגובה הרשות לשנה. יתרה מזאת, מפני שמדובר במס עקיף שמוטל על מוצרים – הוא מהווה את הגרעין הקשה של המיסוי שלעומת המסים הישירים שתלויים ברווחי החברות – כמעט ולא מושפע ממחזורי עסקים (לרבות מיתון). כמו כן, מדינות רבות החלו לבטל את הפטור, כאשר האיחוד האירופי כבר קבע כי תוך שנתיים, הפטור חייב להיעלם בהדרגתיות בכל המדינות החברות. ברשות המסים אף מרחיקים לכת וסבורים כי לאור העובדה כי רכישות מקוונות היא מגמה שרק תלך ותעמיק, אין לפסול תסריט שבעתיד יהיה צורך להעלות את שיעור המע''מ לכלל אזרחי ישראל, כדי לפצות על אובדן הכנסות מע''מ שמגיע מאותו פטור מפלה.

וככלל, ברשות המסים ובמינהל הכנסות המדינה, מתנגדים נחרצות למתן פטורים שנהנים מ"היעדר דיון ציבורי אודות התועלת שבהם, מרביתם אינם זוכים לאישור תקופתי להבדיל מתקציב המדינה, מגדילים את נטל המס על שאר האוכלוסייה; מעוותים את חלוקת הנטל, מסבכים את חוקי המס; מעודדים התחמקות מתשלום מס אמת, ומסתירים את ההיקף האמיתי של מעורבות הממשלה במשק", נכתב בדו"ח של האוצר שהתפרסם בשבוע שעבר. זה בינתיים לא שיכנע את שר האוצר.

"מתרפסים מול אמזון"

משה אליה מבעלי רשת האופנה דניאלה תוצרת ישראל, יחד עם השותף שלו גילי שגיב, מייצרים את הפריטים של הרשת בישראל. לדברי אליה, "מקבלי ההחלטות ובראשם שר האוצר ושר הכלכלה עסוקים כבר קדנציה שלמה בכלכלת בחירות מבלי שמעניין אותם הנזק שהם גורמים לתעשייה ולכלכלה הישראלית, שנרגיש אותו בקרוב באבטלה ובירידה בגביית המיסים. התרפסות של הממשלה מול גוף ענק כמו אמזון עם הקלות שאנחנו רק יכולים לחלום עליהם, פוגעת בעסקים בישראל".

במכתב שישלח שגיב בימים הקרובים לשרי האוצר והכלכלה, הוא מבקש לזכות בפטור ממע"מ גם את הקמעונאים הישראלים ומזהיר ש"הפגיעה בעסקים המקומיים בישראל היא אנושה. אני מעריך שהממדים של הפגיעה עדיין לא מובנים לקברניטי המשק. מתרחשת כעת ממש לנגד עינינו קטסטרופה כללכלית. לא פחות".

הבקשה להקפאת הליכים שהגישה בשבוע שעבר, הוניגמן, אחת מחברות האופנה הוותיקות, יצרה בהלה בשוק האופנה. מבקשת ההקפאה של הוניגמן עולה כי החברה צברה חובות של 233 מיליון שקל, מתוכם 128 מיליון שקל לבנקים. המלאי של הוניגמן נאמד ב־120 מיליון שקל. באותו השבוע הגיעה להקפאת הליכים גם רשת הביגוד המוזלת יפו תל אביב. קדמו להן רשת הגברים סליו ורשת בגדי הילדים מישמיש שגם הן הגיעו להליכי הקפאה ונמכרו. רוטר, מבעלי חברת האופנה המובילה קסטרו, אמר על המצב בענף כי "אנחנו עסוקים בהישרדות. דצמבר היה חודש מחורבן למדי, ינואר לא היה כוכב גדול וגם פברואר התחיל חלש".

מכירות האופנה באינטרנט שהולכות ומתחזקות הן לא הגורם היחידי שמאיים על הענף. יש שורת גורמים נוספים ביניהם מדיניות השמיים הפתוחים שגרמה להמוני ישראלים לטוס לחו"ל בסכומים נמוכים ולהוציא את הכסף שחסכו מהטיסה על קניות באירופה; דמי השכירות ודמי הניהול הגבוהים בקניונים מובילים, ומאידך חנויות שמפסידות בקניונים חדשים וחלשים; טרנד חנויות הדיסקאונט שתפס תאוצה מאז ימי המחאה החברתית; כניסתם של מותגי אופנה בינלאומיים שהציפו את הקניונים בחנויות ענקיות שזכו לדמי שכירות נמוכים ובאו על חשבון המותגים הישראלים, לצד צמצום מסגרות האשראי שמעניקים הבנקים לחברות האופנה. כל אלו יחד הפכו את הפעילות בשוק האופנה למאתגרת במיוחד.

גם חברות האופנה המרוויחות בצרות

את חברות האופנה שמניותיהן נסחרות בבורסה ניתן וצריך לחלק לשתי קבוצות, שכל אחת מהן "אומללה" בדרכה שלה. בקבוצה הראשונה נמצאות החברות המרוויחות, פוקס וקסטרו. בקבוצה השנייה החברות המפסידות, המשביר בתי כלבו וגולף.

התוצאות העסקיות של פוקס וקסטרו עלולות להטעות. חברת פוקס הציגה בתשעת החודשים הראשונים של 2017 זינוק מרשים של 21.9% ברווח הנקי. אולם במגזר האופנה ואופנת הבית מסתמנת ירידה קלה במכירות למ"ר, וברבעון השלישי נרשמה גם ירידה קלה במכירות בחנויות זהות. למעשה, פוקס הציגה ברבעון השלישי צמיחה בהכנסות הודות לפתיחת חנויות חדשות. חברת קסטרו סבלה ברבעון השלישי מירידה חדה בשיעור של 6.4% בפדיון החודשי בחנויות זהות. אולם היא קוזזה במלואה הודות לרווח שקסטרו רשמה כתוצאה מההשקעה בקבוצת הודיס.

ההנהלות של פוקס וקסטרו ערות להתפתחויות הבעייתיות בענף האופנה ולמגמות השליליות בו. הן לא טומנות ראשן בחול, וכל אחת מהן בוחרת להתמודד איתם באופן שונה. פוקס השיקה לפני שלושה חודשים את האתר טרמינל X, שמציע מותגים ישראלים ובינלאומיים, במטרה להתמודד עם מגמת הרכישות באינטרנט שצוברת תאוצה. לעומת זאת בקסטרו נוקטים באסטרטגיה שונה ובשנה האחרונה הושקעו 200 מיליון שקל בקבוצת הודיס, במטרה לחדור לפלח שוק חדש של קהל צעיר יותר.

האתגרים של פוקס וקסטרו בטלים בשישים בהשוואה לאלו של המשביר בתי כלבו וגולף. בתשעת החודשים האחרונים של 2017 המשביר בתי כלבו הציגה הפסד תפעולי של 4.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של 5.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2016. בסוף נובמבר אשתקד המשביר 365, החברה האם של המשביר בתי כלבו, חרגה מאמות המידה הפיננסיות ביחס לאגרות החוב. אולם הודות להשלמת העסקה למכירת ניו פארם לשופרסל החריגה תוקנה. כעת רמי שביט לא נדרש להתמודד עם בעיות פיננסיות, אלא עם המשימה הקשה להחזיר את בתי הכלבו לפסי רווחיות.

גולף מציגה שיפור בתוצאות העסקיות שלה בתחום אופנת ההלבשה, אולם היא עדיין מפסידה. בתשעת החודשים הראשונים של 2017 ההפסד התפעולי של גולף בתחום הסתכם ב־15.6 מיליון שקל, בהשוואה להפסד תפעולי של 32.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2016. ההפסדים המתמשכים של קבוצת גולף הביאו את הבנק המממן את פעילותה של החברה לנקוט במשנה זהירות וחייב את גולף לצאת בהנפקת מניות, במחיר שהיה נמוך ב־10% ממחיר המניה בשוק, כדי לחזק את מצבה הפיננסי של החברה.

המסחר בשוק המניות מבטא את הציפיות של המשקיעים ביחס לתוצאות העסקיות של החברות, ולפי הירידות החדות שנרשמו במניות של חברות האופנה העתיד לא נראה ורוד, בלשון המעטה. מניותיהן של פוקס וקסטרו, שנחשבות לחברות החזקות בענף, ירדו בשלושת החודשים האחרונים ב־22%. בבעלי המניות של פוקס וקסטרו מתקנאים אלו של המשביר, שראו איך השווי של בעלת השליטה בבתי הכלבו מתכווץ מתחילת השנה ב־40%. וחמור מכולם הוא מצבם של בעלי המניות בגולף שצנחו ב־65% מהשיא שנרשם באוגוסט 2015 ונסחרות בשפל של כל הזמנים.

נורות האזהרה ביחס לפעילות של חברות האופנה משתקפים גם דרך הדו"חות הכספיים של חברות הקניונים הגדולות, עזריאלי ומליסרון. ברבעונים האחרונים הן מדווחות על האטה בקצב עליית פדיונות השוכרים, אחרי שנים של עליה מתמשכת בהכנסות.

יניב רחימי