"בלי תעשיית מזון מקומית הקטסטרופה תגיע"

שטראוס מתכוונת להעלות מחירים?

“נעשה את כל המאמצים שזה לא יקרה, ובטח שלא עכשיו. נמשיך במדיניות הקפאת המחירים ושמירת רמות ההנחות, ונהפוך כל אבן בחברה כדי שנוכל לשמור על זה. אנחנו מאמינים שזה נכון וחיוני ונעשה זאת כל זמן שדו”ח הרווח וההפסד שלנו ידע להתמודד עם זה. אני מאמין שאם המפעל שלי יהיה יעיל ואפקטיבי, אני אעשה עסק יותר טוב. אני לא פילנטרופ, אני בסוף מנהל עסק, ולשמחתי יש לנו בעלי שליטה שמשתפים פעולה ומאמינים בזה”.

מה המסקנה הכי חשובה ממשבר הקורונה מבחינתך?

“בחודש האחרון המדינה הבינה, ולפעמים צריך סטירה כדי להבין, שאוכל, במובן הכי בסיסי שלו, מקבל משמעות מטורפת וצריך לוודא שהוא על המדף. מישהו מדמיין מה היה קורה אם היה חסר חלב על המדפים? היו הורגים אנשים ברחובות. ראינו איך הלכו מכות על ביצים. מישהו יכול לדמיין מה היה קורה אם לא היו עגבניות או עוף. אם אחרי המשבר הזה לא יבינו כולם מה החשיבות של התעשיה המקומית והמזון המקומי - הקטסטרופה תגיע. זה מחייב כבר היום להסתכל על המשבר הבא ולדאוג שנהיה ערוכים לקראתו”. 

גיורא בר דעה נשיא ומנכ"ל שטראוס צילום: תומי הרפז

מה הדבר שהכי חששת ממנו?

“בכל תרחישי הסיכונים שלנו, הכי חמור זה חלילה זיהום במפעל. בהתחלה לא היה ברור אם הנגיף עובר באוכל, אריזות או משטחים”.

היו דברים שהתמודדתם אתם בפעם הראשונה?

“האתגר היה במוקדי השירות. יש לנו 500 עובדים במוקדי המכירות. אנשי מערכות המידע שלנו התנפלו על השוק, עם רכש של מחשבים ניידים, אוזניות ועוד מוצרים והביאו מרכזייה חדשה שאיפשרה לנו להוציא את כל המוקדנים לעבודה מהבית”.

מה הציפייה שלך ממקבלי ההחלטות?

"היום ניהול המשבר מתקיים כששר אחד מסתכל דרך שמירה על מכסות החלב ושר אחר דרך תחרות או מכסות יבוא. אף אחד לא לוקח את זה ואומר, חבר'ה, זה סיפור אחד. אובייקטיבית, תעשיית המזון היא זאת שנמצאת בפריפריה: באלון תבור, בשדרות ובערד, ואם לא זה, ואת כל המזון היה צריך להביא מחו”ל אז במקום 1.1 מיליון מובטלים, היו היום 1.4 מיליון. בשנים האחרונות התבלבלנו קצת בכל מה שקשור לחוסן של המדינה. אני לא מזלזל בהייטק ולא בטכנולגיה. המדינה צריכה את האקזיטים כדי להכניס הרבה לקופת המדינה, אבל היא צריכה גם את המסים של מאות אלפי העובדים שמשכורתם אמנם יותר נמוכה, אבל הם מזרימים לביטוח לאומי ולמס הכנסה כסף והם עובדים ומגדלים משפחות והילד שלהם קונה ספרים - ואת הדבר הזה אני לא רואה שמישהו רואה. צריך להוריד את הכובע בפני התעשיינים, שהצליחו לתת מענה לביקושים שהיו".

זאת המשימה שלכם להיות ערוכים לשגרה ולמשבר. אתם מרוויחים מזה.

"מי שלא מבין שלקפוץ בייצור מהיום למחר ב־50% לא מבין תהליך תעשייתי. צריך להבין מה זה אומר למפעל ש־20 שנה חינכת אותו למשמרות מסוימות ולאורך קו מסוים ולמיקס כזה או אחר, להגיד פתאום - תכפילו את היצור; וצריך להבין מה זה אומר שיש לך מחסן עם שטחי אחסון לארבעה ימי מלאי וצריך פתאום עשרה ימי מלאי ואין לך מקום. היה פיק של תוך יומיים־שלושה הגדלת הייצור ב־50%. את היכולת של תעשיית חומרי הגלם, חומרי האריזה ועובדי המפעלים לעבור מהיום למחר לספק ביקושים כאלה צריך להעריך".

אחרי הזינוק החד במכירות וההתייצבות בשבועות האחרונים, איך להערכתך יתנהל שוק המזון?

“המכירות עדיין גבוהות. ברוב הקטגוריות אנחנו נמצאים פחות או יותר בנורמה של אחרי חג. עכשיו נשאלת השאלה אם אנשים יישארו בבית ויאכלו כמו עכשיו, כולל שלוש ארוחות ביום לילדים. אם כן, אז יש סיכוי ששוק המזון יצמח ב־2%־3% שנתית (אבל לא בעשרות אחוזים). מרכיב נוסף הוא חוסר הוודאות שעכשיו מנסים להבין, בנוגע לאיך מתנהגת כלכלה בעת מיתון. האם תהיה קטסטרופה? התשובה היא לא, אנחנו מכירים את זה מארועים קודמים — אוכל זה אוכל”.

מה ההשפעה עליכם של אובדן הפעילות במסעדות ובתי המלון?

“זה השוק שצפוי להשתחרר אחרון. לשמחתנו, זה מרכיב זניח יחסית בפורטפוליו שלנו”.

“לא הורדנו שקל בהנחות”

לתעשייה המקומית יש אחריות ליוקר המחיה. עפרה שטראוס, בעלת השליטה בקבוצה, אמרה בערב פסח ש"בין אספקה בזמן קורונה לאספקה של מוצרים כשרים לפסח, המבצעים בלתי אפשריים ליישום אצל הרשתות".

"עפרה דיברה על הרשתות ולא על החברה. שטראוס ישראל לא הורידה שקל מההנחות ביחס לשנה קודמת. מ־2011 לא העלינו מחירים ואי אפשר להתעלם מזה".

גם אי אפשר להתעלם מזה שבעולם, שם אתם לא שולטים בשוק, כן הורדתם את מחיר הקפה.

"בסוף היום אני מוכר פורטפוליו של מוצרים וכדי לא להעלות דבר, אני צריך למצוא את האיזונים בין המוצרים והקטגוריות השונות".

עד המחאה בקיץ 2011, היה נוהג של עליית מחירים פעמיים בשנה, והספקים היו חולקים בשלל עם הקמעונאים. ההחלטה לא לגעת במחירים של המוצרים הקיימים נכונה?

"אני רץ מרתון ובונה את העסק, לא לי אלא לאלו שיבואו אחרי. כדי שהחברה תוכל להתמודד עם קורונה ועם מיתון ועם תהפוכות כאלה ואחרות, היא צריכה להיות חברה בריאה. בריאה בהתייעלות שלה, בריאה בתהליכי עבודה וברמות שכר. מה שאנחנו עושים זה הדבר הנכון".

אגב רמות שכר, חברות בענף קיצצו שכר לעובדים. אתם גם בוחנים את האפשרות?

“חד משמעית לא. ערב פסח השנה יצא במקביל למועד התגמול. דווקא לאור המצב, החלטנו ללכת חזק מאוד, בלי הסכמים או ועדים, על מה שהגדרנו כאנשי חזית: סדרניות מכירות ואנשי שטח במפעלים קיבלו מענקים לפני החג. רצינו להעביר את המסר שאנחנו מכירים בזה שהם עושים מעל ומעבר. זה ים של כסף, עשרות מיליוני שקלים. בנוסף נתנו את קידומי השכר, למעט לדרגי ניהול הביניים ועד אלי, שעצרנו ואמרנו שנבחן זאת בעוד כמה חודשים”.

“אין לי כוונה לריב עם קמעונאים”

איך פיזית נוהלה החברה בחודשים האחרונים?

"בתחילת מרץ מיפינו איזה תפקידים קריטיים יש בחברה שחייבים לשמור ולהגן עליהם: טכנאי שיש לו התמחות בחדר הבקרה או בפס הייצור, או עובד שיודע להפעיל את הרובוט במחסן. וידאנו מי האנשים החלופיים שיודעים לעשות את אותה עבודה והפרדנו אותם פיזית, ומאז ועד היום הם לא נפגשים, כדי שאם אחד חולה, השני יוכל להחליף אותו. גם המטה פוצל באותו שלב ודאגנו שציון בלס, מנכ"ל שטראוס קפה ואייל דרור, מנכ"ל שטראוס ישראל, ואני, לעולם לא נהיה יחד. לא ראיתי אותם פיזית כבר חודשים. אני עשיתי סידור עם עפרה שטראוס ודאגנו שלכל אחד יהיה גיבוי והוצאנו את כל העובדים שאפשר הביתה. אחד הרגעים המכוננים היה כשיום אחד מצאתי את עצמי לבד בבניין בקומה התשיעית והאוטו שלי היה היחיד בחניה. זה רגע שאתה חושב על האנשים, על האחריות, על הבריאות ועל המשפחה".

אחת ההחלטות המשמעותיות שלכם בעת המשבר היתה להגביר את המכירות אונליין ישירות לצרכן.

"אנחנו רואים בקמעונאים שותפים ומבינים את הקשר ויחסי הגומלין ביננו. הם צריכים את המוצרים, המותגים והמבצעים ואנחנו צריכים את המדף הדיגיטלי והפיזי שלהם. לכן המהלך הזה לא יחליף את הקמעונאים. הכוונה היא באמת לפתח יכולות שיאפשרו לי לדבר עם הצרכן ולא כדי להגביר את מחזור המכירות, אלא כדי לפתח פלטפורמה שייתכן שבעתיד תתאים לסט מוצרים, כמו הקפסולות לקפה".

תעשיית המזון לא הזדקקה לסיוע במשבר, אבל קמעונאים גדולים מתחום האופנה העלו דרישה לפיצויים, שגררה ביקורת קשה. מה דעתך על הטיפול בהם?

"הצעקה היתה מוצדקת. אפשר להסתכל על זה כגופים גדולים שמנסים לסחוט, עם זאת אלו חברות שמפרנסות אלפי משפחות. גם חברה גדולה במצב פיננסי טוב לא מבטיחה יכולת להתמודד תקופה ארוכה ללא הכנסות ועם הוצאות שכר עבודה, שכר דירה, מסים ועוד. אני מבין את הדאגה של המוחים ומקווה שהמחאה נעשתה מתוך רצון אמיתי לפתור את הבעיה. שימוש במצב באופן מניפולטיבי הוא בושה וחרפה".

תהליך הכניסה לסגר היה הדרגתי והיציאה פחות. איך לדעתך התנהלה הממשלה במשבר?

"הצעדים הכואבים והמהירים יחסית של הסגר היו נכונים. יש תחומים כמו בתי האבות, שהטיפול בהם היה נוראי, משפיל ובאיחור גדול, ואפשר היה לזהות את זה מראש כבעיה ולמנות פרויקטור. בבתי הספר היה צריך לעשות תוכנית ראשונית ולא להודיע בחמישי שחוזרים ואז מסתבר שלא הספיקו להתארגן. הכניסה היתה נכונה והייתי מצפה שהיציאה תהיה מאורגנת טוב יותר".

איפה אתם בדרך חזרה לשגרה?

"אנחנו נערכים בימים אלה לשחרור הדרגתי. איפשרנו לכל העובדים שמעוניינים בכך לחזור לעבודה במשרדים בהיקף מוגבל, אבל בודדים הגיעו, מכיוון שאין עדיין מענה מלא של מערכת החינוך. כרגע אנחנו בונים תוכניות שיאפשרו לנו לפתוח את המשרדים באופן שאם פתאום יש קטסטרופה וחוזרים לסגר — לא יהיה שבר ואפשר יהיה תוך 24 שעות לחזור אחורה. לא נשנה דבר שהוא לא הפיך".