המגן לשעבר של מכבי נתניה, שמעון מנחם, כבש את טבלת השכר
72.9 מיליון שקל קיבל מנכ"ל סקורפיו שמעון מנחם בשנת החולפת. מי שגבר על יתר המנהלים בחברות הבורסאיות, מוכר בעיקר לחובבי הספורט. ואחריו, עורך דין, נדל"ניסט ויזם ללא כל תואר אקדמי מרכיבים את רשימת עשרת מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברות הציבוריות ב־2008. יחד הם מרוויחים כ־200 מיליון שקל בשנה, או 16 מיליון שקל בחודש
בתוך מאות הדו"חות הכספיים שזרמו בליל 31 במרץ 2009 התחבא לו דיווח אחד של חברה שמניותיה אינן סחירות, אלא איגרות החוב שלה בלבד. מדובר בסקורפיו נדל"ן, זרוע הנדל"ן הבינלאומית של איש העסקים בני שטיינמץ. חברה זו נחשבה עד לא מזמן לחברה עלומה יחסית, שעקב היותה פרטית לא היתה מחויבת לחשוף מידע על פעילויותיה. החל מהחודש, המועד שבו החלו איגרות החוב שהנפיקה החברה (בהיקף של 506 מיליון שקל) להיסחר בבורסת תל אביב, חלה על החברה חובת דיווח.
הדו"חות הללו חשפו את מלך השכר של שנת 2008, שמעון מנחם, מנכ"ל סקורפיו בשנתיים וחצי האחרונות - שמועסק בסך הכל ב־70% משרה. אם חשבנו ששכרם של ארז ויגודמן משטראוס או של שלמה רודב מבזק גבוה, מנחם השאיר את כולם מאחור. עלות שכרו ב־2008 הסתכמה בלא פחות מ־72.9 מיליון שקל, שהורכבו משכר של 1.4 מיליון שקל, והיתרה - אופציות שקיבל בשווי של כ־71.4 מיליון שקל.
לרשימת 50 בעלי השכר המובילים בחברות הציבוריות, לחץ כאן
פרישה בגיל צעיר
מנחם קיבל מהחברה במרץ 2008 אופציות שמימש מיידית ונהפך למחזיק של כ־10% ממניותיה. 71.4 מיליון שקל שנרשמו בעלות שכרו הם ההוצאה שרשמה החברה בגין האופציות שקיבל, ושוויין חושב לפי הערכת שווי
שבוצעה לחברה.
למעמד הבכיר של מנהל חברת הנדל"ן של שטיינמץ הגיע מנחם גם בזכות קרבה משפחתית. בגיל 25, בשיא הקריירה שלו כשחקן כדורגל במכבי נתניה ובנבחרת ישראל, הכיר מנחם את שלי, אחייניתו של שטיינמץ, והשניים נישאו. כעבור שנתיים, בגיל 27, החליט מנחם במפתיע - ובגיל צעיר בהרבה מהמקובל - לפרוש מכדורגל ולעבור לעסקי היהלומים.
בניגוד למה שמקובל לחשוב, שטיינמץ לא הכניס מיד את מנחם לעסקיו, אלא אפשר לו להשתפשף בעסק עצמאי. מנחם פתח חברה לעסקי יהלומים בתמיכה קלה של המשפחה. כעבור שנתיים התמזגה החברה לתוך משרד גדול יותר בשם אוואנס.
למרות זאת, הראש של מנחם היה בנדל"ן. אביו, משה מנחם, היה קבלן בניין, ומנחם אהב מאוד את התחום. עוד כשחקן כדורגל בנה שני בתים בנתניה ואחר כך, ב־1997, הוא בנה לבני שטיינמץ את הבית ביישוב ארסוף, מה שקירב בין השניים עוד יותר. כעבור שנה הם הקימו ביחד את סקורפיו.
"אין לו ידע בנדל"ן, אבל בשנים האחרונות הוא למד לנתח עסקאות ברמה גבוהה ולהתנהל מול גופים גדולים במשק בעולם", מספרים מקורביו. "כניסתו של דוד גרנות לתפקיד יו"ר סקורפיו קצת נטלה מסמכויותיו, אבל לא בהרבה". המקורבים מוסיפים שמנחם "יודע מצד אחד לאכול עם הפועלים ולשתות איתם בירה, ומצד שני יודע להתלבש בחליפת שלושה חלקים ולהיות בקוקטייל עם בנקאים במונקו. הוא איש מאוד חברותי, אחד שחוזר בסוף כל יום לכל האנשים שחיפשו אותו. הוא איש אמיתי. איש של מילה. אין הרבה אנשים מהסוג הזה".
נחשון קיוויתי, מבעלי השליטה בבסר אירופה, שהיתה שותפה של סקורפיו ברומניה, מספר כי התנהל מול שמעון בעיקר ופחות מול בני. "הוא חרוץ, אחד שיודע להתנהל מול בעלי קרקעות, לעשות עסקאות. מה שהיה חסר לו זה רק הגורם ההנדסי שייתן גיבוי מלא לעסקאות שיצר. הוא אחד שמתאים את עצמו לאיש שעומד מולו. אם יושב מולו אדם הכי אינטילגנטי בעולם, הוא יישב כמוהו ויתאים עצמו. אותו דבר אם יישב מולו אדם עממי. אי אפשר לשכוח שהוא בא עם בטחון עצמי מלא כי הוא יודע שמאחוריו עומד שטיינמץ עם כל הכסף. כיף לא רק לעשות איתו ביזנס, גם לבלות איתו".
מרומניה ועד אוקראינה
בדו"ח שהוציאה סקורפיו נחשפים פרטים נוספים על אחת מחברות הנדל"ן הפרטיות המסקרנות בארץ. סקורפיו היא חברת החזקות הפועלת בתחום הפיתוח והייזום של נדל"ן למגורים, וכן בהשקעות ארוכות טווח בנדל"ן המיועד להשכרה ולמכירה במזרח ומרכז אירופה, בעיקר ברומניה, אוקראינה ורוסיה. לחברה השקעות בחברות כלולות הפעילות גם בצ'כיה וסלובקיה, והיא מתמקדת, בין היתר, בביצוע פרויקטים של שכונות מגורים באזורי ביקוש בערי בירה מזרח־אירופיות - ופועלת במדינות אלו באמצעות נציגות מקומית.
בניגוד לחברות נדל"ן אחרות במזרח אירופה, לא מופיעות הפחתות בגין ירידת ערך נדל"ן בדו"חות שלה. זאת משום שעד ספטמבר, עת רשמה את האג"ח שלה למסחר, היא לא היתה חברה ציבורית. בספטמבר, כשנרשמה, ביצעה הפחתה גדולה שאינה מופיעה בדו"חות.
מדו"חות החברה עולה גם כי את 2008 היא סיכמה עם הכנסות בהיקף של 189 מיליון שקל, ירידה של 47% לעומת 2007. בחינת תמהיל ההכנסות מעלה את התמונה הבאה: עיקרן (121 מיליון שקל) נובע משיערוך חיובי של שוויו ההוגן של נדל"ן להשקעה, והחברה לא רשמה בשנה החולפת הכנסות ממכירת דירות.
קיבלה הלוואת בעלים
בשורה התחתונה רושמת סקורפיו הפסד נקי של 96 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 181 מיליון שקל ב־2007. סך התחייבויותיה של סקורפיו נדל"ן מסתכמות נכון לסוף דצמבר 2008 בכ־1.9 מיליארד שקל. מתוך סך האשראי שקיבלה מתאגידים בנקאיים (665 מיליון שקל) עליה לפרוע 190 מיליון שקל במהלך השנה הנוכחית, ו־475 מיליון שקל בשנה הבאה. מכיוון שלסקורפיו היה בסוף השנה החולפת תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת (198 מיליון שקל), היא מציינת בדו"חותיה שתפרע את החוב תוך שימוש בקופת המזומנים שלה (107 מיליון שקל), ניצול קווי אשראי בהיקף של 126 מיליון שקל מבנקים ישראליים, ומחזור הלוואות קיימות בבנקים ברומניה בהיקף של 172 מיליון שקל.
עוד כותבת החברה כי לצורך מימון פעילותה היא קיבלה גם הלוואת בעלים בהיקף של 414 מיליון שקל מהחברה־אם. בחברה מועסקים 58 עובדים, 12 מתוכם בישראל והשאר בחו"ל.
מסקורפיו נמסר בתגובה לדברים: "שכרו של מר שמעון מנחם בשנת 2008 עמד על סך של 1.4 מיליון שקל. החל מחודש אוקטובר 2008, נוכח המשבר הכלכלי, הפחית מנחם את שכרו ב־50%. כמו כן קיבל מנחם תשלום מבוסס מניות שאינו כרוך בשינויים בהון העצמי או בתשלום מזומנים בסכום של כ־71.5 מיליון שקל, שהונפקו על בסיס הערכת שווי שהתבצעה ברבעון הראשון של 2008".
2
ארז ויגודמן צילום: יונתן בלום . ארז ויגודמן
נשיא ומנכ"ל שטראוס
גיל: 49
השכלה: בוגר תוכנית מנהלים בבית הספר למינהל עסקים של הרווארד
עלות שכר שנתית: 18.3 מיליון שקל
לאחר שמונה שנים מוצלחות בשטראוס, ארז ויגודמן יסיים בקרוב את תפקידו כנשיא ומנכ"ל, לא לפני שהספיק לקבל בשנת 2008 עלות שכר שנתית של כ־18.3 מיליון שקל, שמורכבת משכר שנתי של כ־2.2 מיליון שקל ומענק של 380 אלף שקל. רוב הסכום מיוחס לאופציות שקיבל, שבגינן רשמה החברה הוצאה של כ־15.7 מיליון שקל.
ויגודמן הצטרף לחברת עלית תעשיות כמשנה למנכ"ל ואחראי על תחומי הכספים והכלכלה, וב־2001 מונה למנכ"ל הקבוצה. במהלך כהונתו עברה הקבוצה מהלכים מורכבים ששינו את פעילותה ומיצבו אותה כחברה מובילה בשוק המזון בישראל.
3. שלמה רודב
יו"ר בזק
גיל: 59
השכלה: תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה
עלות שכר שנתית: 15 מיליון שקל
שלמה רודב מונה ליו"ר בזק בשנת 2007 על רקע הטלטלה הניהולית שעברה החברה. רודב נקרא לדגל כדי לייצב את החברה לאחר שצבר ניסיון ניהולי רב, בין היתר כיו"ר ומנכ"ל גילת ויו"ר קרור אחזקות.
עלות שכרו של רודב בשנת 2008 הסתכמה בכ־15 מיליון שקל, שהורכבו משכר של כ־3 מיליון שקל, מענק של 3.2 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות בשווי של כ־8.8 מיליון שקל. החברה מציינת כי ביוני 2008 הוענק לרודב מענק חתימה של 1.2 מיליון שקל, אך המענק לא מחושב בעלות שכרו לשנת 2008, שכן נרשמה בגינו הוצאה כבר בשנת 2007.
4. אברהם ביגר
יו"ר ומנכ"ל מכתשים אגן
גיל: 63
השכלה: תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית
עלות שכר שנתית: 14.6 מיליון שקל
אברהם ביגר הובא למכתשים אגן משופרסל בסוף 2006 על תקן מבריא החברה. הוא נכנס למכתשים, שנמצאה במשבר, וחולל מהפך בחברה. מה שעמד לזכותו ביום המינוי הוא העובדה שגם את שופרסל, קבוצה אחרת בפורטפוליו של נוחי דנקנר, הוא סייע להבריא. ביגר, שהובא לחברה לאחר עזיבתו של שלמה ינאי לטובת תפקיד מנכ"ל טבע, מונה תחילה ליו"ר, לאחר מכן מונה למנכ"ל למשך שנה, ובסיומה נהפך המינוי לקבוע.
עלות השכר השנתית של ביגר עומדת על 14.6 מיליון שקל, וכוללת בין היתר מענק של 3.3 מיליון שקל ואופציות בהיקף של 9.7 מיליון שקל, שרובן אינן בנות מימוש.
5. עקיבא מוזס
מנכ"ל כיל
גיל: 62
השכלה: תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית
עלות שכר שנתית: 13.8 מיליון שקל
המנכ"ל המוערך של כיל, עקיבא מוזס, החל לעבוד בחברה ב־1974 ככלכלן, כשזו עוד היתה בבעלות המדינה. כאשר משפחת עופר רכשה ב־1999 את חברה לישראל ממשפחת אייזנברג, היא העניקה למוזס את תפקיד המנכ"ל. מאז הצעיד מוזס את החברה להישגים מצוינים, שבאים לידי ביטוי גם בשכרו: עלות שכרו של מוזס ב־2008 הסתכמה בכ־13.7 מיליון שקל, מתוכם שכר של 4.2 מיליון שקל, מענק של 5.6 מיליון שקל על תוצאות 2007 ותשלום מבוסס מניות בשווי של 3.9 מיליון שקל. כל אלו לפני המענק שהוא צפוי לקבל עבור שנת 2008, שבה הציגה החברה תוצאות שיא, שהיקפו טרם הוחלט סופית.
6. פיני צרפתי
יו"ר סיביל גרופ
גיל: 45
השכלה: לימודים לקראת תואר ראשון בכלכלה
עלות שכר שנתית: 12.9 מיליון שקל
עלות שכרו של פיני צרפתי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב סיביל יורופ, הסתכמה בכ־2.3 מיליון יורו ב־2008. סיביל עוסקת בייזום, פיתוח והחזקה של נדל"ן מניב באירופה, בעיקר מרכזי קניות במדינות הגוש המזרחי - צ'כיה, פולין, גרמניה, הונגריה ורומניה. שכרו של צרפתי מורכב מדמי ייעוץ של 2.2 מיליון יורו ודמי שכירות של 84 אלף יורו. החברה מציינת כי צרפתי מעמיד לחברה שירותים הקשורים לגיוסי הון וחוב עבורה, והוא אף פועל לאיתור שותפים אסטרטגיים.
7
גיל שרון צילום: אוראל כהן . גיל שרון
מנכ"ל פלאפון
גיל: 45
השכלה: תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב
עלות שכר שנתית: 12.5 מיליון שקל
מנכ"ל פלאפון, גיל שרון, הצליח לעקוף מנהלים מקבוצת בזק כמו המנכ"ל אבי גבאי, ועלות שכרו היתה נמוכה רק בכ־2.5 מיליון שקל מזו של יו"ר החברה. שרון, שהוא גם מנכ"ל חברת הסלולר הצעיר בענף, הצליח להתמקם לפני עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, וזאת אף שתוצאות סלקום ב־2008 היו טובות מאלו של פלאפון.
עלות שכרו של שרון הסתכמה אשתקד בכ־12.5 מיליון שקל, שמורכבים משכר של כ־2.3 מיליון שקל, מענק של כ־2.2 מיליון שקל ואופציות בשווי 7.9 מיליון שקל.
8. ניר גלעד
מנכ"ל החברה לישראל
גיל: 52
השכלה: תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית
עלות שכר שנתית: 12.4 מיליון שקל
עלות שכרו של ניר גלעד, מנכ"ל חברה לישראל, הסתכמה בכ־12.4 מיליון שקל בשנת 2008 ומיקמה אותו במקום השמיני בטבלה. עלות שכר זו מורכבת משכר שנתי של 3.2 מיליון שקל, מענק של 3 מיליון שקל ואופציות בשווי של כ־6.2 מיליון שקל. גלעד שימש במשך כארבע שנים כחשב הכללי במשרד האוצר, ובמאי 2006 נענה להצעה לשמש כמשנה למנכ"ל חברה לישראל בצעד שעורר ביקורת ציבורית, מאחר שהיה מעורב בהחלטות לטובת החברה לישראל בתפקידו באוצר.
9. ג'פרי אולסון
מנכ"ל אקוויטי וואן
גיל: 40
השכלה: תואר שני בנדל"ן מאוניברסיטת ג'ון הופקינס
עלות שכר שנתית: 12.4 מיליון שקל
ג'פרי אולסון, מנכ"ל אקוויטי וואן, החברה־בת של גזית גלוב המרכזת את פעילות המרכזים המסחריים שלה בארצות הברית, זכה לעלות שכר שנתית של כ־12.4 מיליון שקל, שהיתה מורכבת בין היתר מאופציות בשווי של כ־6.3 מיליון שקל. על פי הסכם העסקתו הוא זכאי לשכר שלא יפחת מ־650 אלף דולר, וועדת התגמול של דירקטוריון אקוויטי וואן קובעת בכל שנה את המענק לו הוא זכאי, ובלבד שלא יפחת מ־500 אלף דולר. אולסון מונה לתפקיד בשנת 2006, כאשר טרם המינוי כיהן כנשיא אזורי בחברת Kimco Realty Corporation, מהחברות הגדולות בארה"ב בתחום מרכזי הקניות.
10. חיים כצמן
יו"ר גזית גלוב
גיל: 59
השכלה: תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ת"א
עלות שכר שנתית: 12 מיליון שקל
עלות שכרו של יו"ר גזית גלוב, חיים כצמן הסתכמה ב־2008 בכ־12 מיליון שקל, מתוכם כ־9 מיליון שקל עבור אופציות שהוענקו לו. עם זאת, לעומת עלות שכרו בשנת 2007 מדובר בירידה משמעותית. בשנה שעברה כצמן נכנס למקום השביעי בטבלת אלופי השכר בחברות הציבוריות, עם עלות שכר שנתית של כ־17 מיליון שקל. בעקבות המשבר, כצמן הודיע כי הוא דוחה חלק מתשלום המענקים השנתיים שהיה אמור לקבל. החברה הצהירה כי את היתרה הוא רשאי לקבל בכל עת שירצה.