החברה שמחזיקה בשני צדי המטבע

הטכנולוגיה של חברת הסטארט־אפ לברייט (Leverate) מזכירה, במידה משעשעת, את הסרט "סופרמן 3". בסרט ההוא נלחם סופרמן בגאון מחשבים שמצליח לקחת מהבנק את כל שברי הסנטים, כל הספרות שבאות הרחק אחרי הנקודה העשרונית — וצובר את כל הרסיסים הללו לכדי הון עתק. האלגוריתם שפיתחה לברייט עושה דבר דומה, אבל כשר לחלוטין: הוא מחשב שערי מט"ח, בזמן אמת, עד לספרה החמישית לאחר הנקודה העשרונית - זאת לעומת שלוש ספרות בלבד שהיו נהוגות עד לאחרונה מחוץ לזירה הבנקאית, בטריטוריה הפרועה של בתי המסחר במט"ח.

לברייט גילתה לענף הברוקרים בישראל, המגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה, עד כמה טכנולוגיה יכולה להיות קריטית לעשיית כסף - ועשתה זאת באופן הכואב ביותר: תחילה היא הימרה נגדם כסוחר פרטי, וניצלה את פער הזמנים בין הפעולות (שהגיע לשתי שניות) כדי לגרוף תשואות של מאות אחוזים. אחרי שהראתה לברוקרים עד כמה הם חשופים למניפולציות, היא זכתה בהכרה נרחבת שהפכה אותה לספקית תוכנות מובילה ל־80% מהברוקרים בישראל.

"במצב הקודם הסוחר הפרטי שעובד מביתו קיבל שערי מט"ח מהברוקר שלו, אבל השערים האלה היו חשופים למניפולציות, ואפשרו לברוקרים לקחת פוזיציות נגד הלקוחות", אומר דורון כהן (26), מנכ"ל משותף בחברה.

מייסדי לברייט. מימין: רן שטראוס, יוסי רואש, דורון כהן ודורון סומך. במרכז: איתי דמתי צילום: יובל חן

למה אתם חושבים שהשערים שלכם מדויקים יותר?

"יש לנו מערכת מתוחכמת שאוספת עשרת אלפים נתונים בכל שנייה, ומשווה אותם למאגר ענק של שערים היסטוריים. יש לנו גם מערכות לבדיקת מסחר, שיכולות לעלות על התנהגויות לא לגיטימיות".

התחילו מספורט, עברו למט"ח

הסיפור של לברייט החל כשכהן, רן שטראוס (28), דורון סומך (25), איתי דמתי (25) ויוסי רואש (26) נפגשו במסגרת שירותם הצבאי ביחידה של מצטייני הקורס לתכנות. בבקרים הם היו מתכנתים ביחידה, ובערב התכנסו כדי לפתח משהו משלהם: מכונה שמפיקה כסף מארביטראז' בהימורי ספורט. ארביטראז' הוא היכולת לבצע עסקה ולנעול רווח בטוח. לדוגמה, נניח שמכבי משחקת מול הפועל, ושני אתרי הימורים מציעים יחסי הימור הפוכים לגבי המשחק: אתר אחד מציע 3:1 לניצחון של מכבי, והשני מציע 3:1 לניצחון של הפועל. הימור על 100 שקלים בכל אחד מהאתרים הללו מבטיח למהמר בכל מקרה 100 שקלים, כלומר תשואה של 50%.

"הרווחים בספורט נעים סביב 5%–15% לעסקה, שזה המון", אומר שטראוס. "אנחנו לקחנו את השוק הזה למקום של ביצוע ממוחשב: כמו בכל עסקת ארביטראז', המפתח כאן הוא מהירות הזיהוי, ואנחנו היינו היחידים שהצלחנו לסגור עסקה בתוך מספר מוגבל של שניות". שטראוס למד אז עם בנו של ז'ק בר, היו"ר והבעלים של טמפו משקאות וקבוצת כרמל, והשניים הקימו יחד עם שותף שלישי, דוד דבוש, את מיזם ההימורים שלהם.

יום אחד ביקרו השלושה בחדר עסקאות מט"ח אצל חבר. שטראוס זיהה מיד את הפוטנציאל. "שוק ההימורים בספורט מגלגל עשרות מיליארדי דולרים ביום, אבל מט"ח הוא המוצר הסחיר ביותר, עם שוק של 5 טריליון דולר ביום. קבענו פגישה עם ז'ק בר. למחרת הוא חזר אלינו ואמר, 'אני לא בא להשקיע ברעיון, אלא במוח שלכם'". בינואר 2008 קמה החברה, הפעם כלברייט, עם גיוס של 120 אלף דולר שנתן ז'ק בר, ולצדה קרן של 500 אלף דולר למסחר באלגוריתמים.

התוכנה של לברייט קיבלה נתונים מעשרות מקורות מידע בשוק, זיהתה עיוותים בזמן אמת, וחזתה את מהלכי השוק - לא בטווח הרחוק, מסביר שטראוס, אלא בטווח הקצר מאוד והרווחי מאוד של חלקיקי שניות. את עסקת הארביטראז' הראשונה במט"ח שטראוס זוכר במדויק: ערב אחד קיבל SMS שמתריע לו כי המכונה שפיתחו הרוויחה 30 אלף דולר, לאחר שהשקיע 10,000 דולר. "פיתחנו מכונה שמדפיסה כסף", הוא אומר. "אתה נותן לה את האוכל המתאים, והיא מחזירה לך בכסף; אתה הולך הביתה, והמכונה הזו סוגרת עסקאות בשבילך".

3 מיליארד דולר ביום

בשיאו ניהל חדר העסקאות של לברייט עסקאות בהיקף של 3 מיליארד דולר ביום, נפח שלא היה מבייש חדר עסקאות בגודל בינוני. אך ההצלחה פעלה נגד החברה. "הפעילות שלנו הסבה לברוקרים הפסדים, ואף אחד לא אהב להראות הפסדים כבדים ללקוחותיו. באוגוסט 2008, אחרי קרוב לחצי שנה של פעילות, קיבלנו טלפון מברוקר שהפסיד לנו הרבה כסף - אבל במקום להתעמת, הזמין אותנו לפגישת היכרות. בנינו מצגת שמראה כמה רע מצבם של הברוקרים, והתחלנו לחשוב על שיתוף פעולה".

זה שינוי כיוון רציני. אם הרווחתם ממשחק נגד הבית, למה עברתם לעבוד עבורו?

כהן: "היו לנו חודשים של תשואות מדהימות וחודשים שזה לא קרה. קשה לנהל ככה עסק. רצינו רוצה לבנות עסק שיש לו מחזורים והכנסות לאורך זמן".

שיטת השיווק שנקטו מייסדי לברייט היתה אכזרית: הם הימרו כשחקן פרטי אצל הברוקרים על 10,000 דולר, והצליחו לגרוף כמעט אצל כולם 30–40 אלף דולר - ואז ניצלו את האפקט המשכנע כדי להציג את החברה לברוקרים. לברייט כבר לא נוקטת את שיטת השיווק הזו, אך מנהליה אינם פוסלים שימוש בה גם בעתיד.

בספטמבר 2008 השלימה לברייט את המעבר מנוסטרו לחברת הייטק: הקרן שניהלו עבור בר והשיגה עד אז תשואה של כ־30%, נסגרה, ולברייט נהפכה לספקית מידע של שערי מט"ח מדויקים בזמן אמת, וגם לספקית של שירותי תוכנה משלימים כגון מניעת הונאות, ניטור וניהול סיכונים. נוסף על כך, היא נהפכה להיות בעצמה מעין ברוקר עבור ברוקרים מתחילים תמורת עמלה קבועה מראש.

חברי לברייט כבר קיבלו כמה הצעות רכישה אטרקטיביות, בהן גם כמה מאירופה, אך החלום שלהם מגיע רחוק יותר. "המפתח להיות חברה גדולה הוא לתת פתרון כולל", אומר שטראוס. "אנחנו רואים את לברייט יוצאת להנפקה בתוך שלוש או ארבע שנים".