כלכלני המאקרו - מיהם חזאי המאקרו הכי מדויקים?

בשנת 1980 הכלכלה האמריקאית נמצאה בעיצומו של שפל כלכלי, והיה קשה להשיג עבודה. לכן, לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת קורנל עם התמחות בכלכלה, שלח לוּ קרנדל קורות חיים לכל עבר. אחת הפניות הגיעה לחברת כוח אדם שחיפשה עובדים דוברי שפות. קרנדל בילה בילדותו חמש שנים באיטליה, שם לימד אביו בבית ספר אמריקאי, ודיבר איטלקית שוטפת.

• לכתבות נוספות במוסף ההשקעות לחצו כאן 
  

לו קרנדל: מקום ראשון בדירוג הכללי צילום: בלומברג

רצה הגורל, ומנהלת חברת כוח האדם היתה נשואה לכלכלן בבנק הפדרלי של ניו יורק, שחיפש לעצמו עוזר מחקר.

"קורות חיים עם הרבה קורסים בכלכלה וקצת קורסים במדעי המחשב היו בדיוק מה שבעלה חיפש", אומר קרנדל.

קרנדל זכה במשרה ובילה 18 חודשים כעוזר מחקר בפדרל ריזרב של ניו יורק. משם הוא עבר לרייטסון (Wrightson), חברה לייעוץ כלכלי בניו יורק, שנקראת כיום רייטסון ICAP, לאחר שהפכה לחברה־הבת של ICAP הלונדונית, חברת הברוקרים הגדולה ביותר העוסקת במסחר בין הבנקים. 28 שנה לאחר מכן, קרנדל עדיין עובד ברייטסון, שם בנה לעצמו מוניטין כאחד החזאים המעולים של הכלכלה האמריקאית.

על פי נתונים שנאספו על ידי בלומברג, קרנדל דורג במקום הראשון מבין חזאי התחזיות הכלכליות בשנתיים שהסתיימו ב־30 בספטמבר. הוא מדורג במקום השני על תחזיותיו בתחום התנודות במדד המחירים לצרכן האמריקאי, ובמקום הרביעי על תחזיות בתחום מכירות בתים קיימים.

דין מקי, כלכלן ארה"ב הראשי בברקליס קפיטל, בנק ההשקעות של ברקליס הלונדונית, מדורג במקום השני בדירוג הכללי, ובמקום הראשון בתחזיות תנודות במדד המחירים לצרכן האמריקאי. מי שנתן את התחזיות המדויקות ביותר בנוגע לתמ"ג האמריקאי - במשך שלוש שנים ברציפות - הוא פטריק פרנקה, העובד בפרנקפורט עבור Helaba, בנק השקעות גרמני.

דין מקי: מקום ראשון בחיזוי מדד המחירים לצרכן צילום: בלומברג

קרנדל זכה במקום הראשון בדירוג בזכות התחזיות החודשיות המדויקות שלו בנוגע להתקדמות הכלכלה האמריקאית בהתמודדות עם המיתון וחזרה לצמיחה. כיום, הוא אינו מאמין שהממשל של הנשיא ברק אובמה או בית הנבחרים החדש בעל הרוב הרפובליקני יכולים להאיץ את התהליך.

"ההתאוששות תמשיך להיות אטית וכואבת, אולם הממשלה אינה יכולה לסייע הרבה", אומר קרנדל. "קיימת התקדמות מסוימת, אולם נקודת הפתיחה כל כך קודרת, שעדיין קשה להרגיש שהעניינים מתקדמים בכיוון הנכון. אני צופה צמיחה מתונה ושיעור מעט גבוה יותר של צמיחה בתעסוקה ב־2011, אבל כבר היינו אמורים להרגיש את ההתקדמות".

מסכימים שלא להסכים

הדירוג של בלומברג את 64 חזאי התחזיות הכלכליות מתייחס לשנתיים שהחלו ב־1 באוקטובר 2008, למעט דירוג התמ"ג, שהחל ב־1 באוקטובר 2007. לדברי הלשכה המרכזית למחקר כלכלי היושבת בקיימברידג' במסצ'וסטס, שנתיים אלה התחלקו לפרקי זמן שווים של מיתון והתאוששות.

הדירוג בוחן את דיוק התחזיות הכלכליות ב־13 קטגוריות, לרבות תמ"ג, אבטלה, מדדי המחירים לצרכן וליצרן, מכירות בתים, ייצור תעשייתי והוצאות ביתיות. קרנדל עצמו מתמחה במימון הממשלתי של ארה"ב: מדיניות מוניטרית, מגמות מימון של משרד האוצר ונתונים כלכליים שמפרסמת הממשלה. לדבריו, הוא מתמקד בטווח הקרוב, לא במה שצפוי לקרות שנה מהיום.

"אנחנו מנסים לשמש מעין GPS לכלכלה", הוא אומר מתוך משרדו החשוך קמעה במטה רייטסון שבג'רזי סיטי, בניו ג'רזי. הבניין משמש גם כמשרדי המטה של ICAP בארה"ב, והתחזיות של קרנדל מתפרסמות בעלון יומי מקוון בשם "The Money Market Observer", המופץ לכ־1,500 לקוחות. אלה כוללים כלכלנים, פקידי בנק ראשיים, מנהלי תיקים וסוחרים מכל העולם. קרנדל, הנוסע כל יום לעבודתו בג'רזי סיטי מביתו שבברוקלין, הוא העורך של העלון.

קרנדל עובד על תחזיותיו עם ביל ג'ורדן, כלכלן ב־Ried Thunberg ICAP, חברת מחקר העוסקת בהכנסה קבועה, שאף היא בבעלות הברוקר הלונדוני. ג'ורדן מדורג במקום השלישי בדירוג הכולל של החזאים. "מדי פעם יש לנו חילוקי דעות ואנחנו מפרסמים תחזיות שונות", אומר ג'ורדן (61). "אנחנו מסכימים שלא להסכים".

קרנדל וג'ורדן משווים ביניהם את הנתונים הכלכליים המעודכנים מדי יום, אולם הם לא נפגשו מאז 2007 - כי ג'ורדן עובד מביתו בסטמפורד בקונטיקט.

קרנדל אמנם מאמין כי ההתאוששות של כלכלת ארה"ב תהיה אטית, אולם הוא אינו צופה מיתון חדש. אחד האינדיקטורים המרכזיים עבור קרנדל הוא ה־Architecture Billings Index - מדד חשבונות שכר הטרחה בענף הארכיטקטורה, מאגר סטטיסטי שמפיק איגוד האדריכלים האמריקאי, העוקב אחר הפעילות המסחרית בענף הבנייה בארה"ב. לדבריו, באמצע נובמבר 2010 המדד הצביע על מגמת שיפור צפויה ב־2011.

האירופים יותר פסימיים מהאמריקאים

לעומת קרנדל, פרנקה (42) מ־Helaba אומר כי הוא נעזר בנתונים על חברות לא יצרניות שמפרסם המכון לניהול היצע, ובנתונים על משכורות שאינן חקלאיות שמפרסם הממשל האמריקאי. אלה סייעו לו להגיע למסקנה כי הכלכלה האמריקאית תצמח בשיעור של 2% בשנים הקרובות.

פטריק פרנקה: מקום ראשון בחיזוי התמ"ג

"היום היא מצויה בנקודת חולשה", הוא אומר, "אולם אין מרכיבים המצביעים על שקיעה למיתון נוסף". הנתון שלו נמוך מעט מהקונצנזוס: על פי התחזית החציונית של כלכלנים בסקר שערך בלומברג בתאריכים 3-9 בנובמבר 2010, הכלכלה האמריקאית צפויה לצמוח בשיעור של 2.5% ב־2011 וב־3.1% בשנה שלאחר מכן.

פרנקה עשה את התואר השני שלו בכלכלה בבוסטון קולג', ולפני שחזר לגרמניה עבד במשך שנה במשרדים בבוסטון של חברת המחקר הניו יורקית Decision Economics. כיום הוא נוסע לארה"ב רק לחופשות. לדבריו, יש כל כך הרבה מידע על המגמות הכלכליות בארה"ב, שכלכלן אינו חייב לגור בה כדי לפרסם תחזיות אמינות. "אני לא חושב שכיום זה באמת משנה אם אתה חי במדינה שאותה אתה מנתח", הוא אומר.

פרנקה אומר כי גישתו כלפי הכלכלה האמריקאית היא שוורית יותר משל רוב החזאים האירופים. "יש כאלה באירופה שדעתם על אפשרויות הצמיחה בארה"ב שלילית ביותר", הוא אומר. "אנשים כאן נוטים להיות פסימיים יותר, הם רואים באמריקאים אומה חסרת אחריות וקלת דעת".

הצריכה תגדל באטיות, האבטלה עיקשת

כל בעלי התחזיות המובילות מסכימים כי קצב ההתאוששות בארה"ב תלוי בקצב הצריכה, שאחראית לכ־70% מהכלכלה. דיוויד גרינלו, הכלכלן הראשי בתחום ההכנסה הקבועה במורגן סטנלי בניו יורק, המדורג במקום הראשון בתחזיות בתחום ההוצאות האישיות, צופה כי אלו יגדלו ב־2011, כשהוא מסתמך על העלייה המתונה בתעסוקה ועל התייצבות הצמיחה בשיעור החיסכון האישי.

"הצרכן הוא שחקן מפתח בתפנית שאנו עדים לה מאז מחצית השנה האחרונה", אומר גרינלו (51). התפנית הזו היתה אטית מאוד, אבל "נקודת המוצא של ההתקדמות היא שפל עמוק", הוא אומר.

גם אם קצב הגידול הנוכחי בתעסוקה יימשך, ייקח שנים להדביק את הפער: 8.4 מיליון מקומות עבודה אבדו כתוצאה מהמיתון שהחל בדצמבר 2007. באוקטובר האחרון נוספו 151,00 עובדים לרשימת מקבלי השכר בחברות, העלייה הראשונה מאז מאי, בשעה שנתוני האבטלה נותרו ללא שינוי - 9.6%.

"הבעיה העיקרית היא היעדר גיוס עובדים", אומר סקוט בראון, הכלכלן הראשי ב־Raymond James & Associates מסנט פיטרסברג בפלורידה, המדורג במקום הראשון בתחזיות בנושא אבטלה. "המצב הכלכלי הכללי אינו מעודד את החברות לגייס. בכל הנוגע לצמיחה בשיעורי התעסוקה, אנחנו תלויים בחברות הקטנות". זה מקשה על התחזיות, מאחר ש"אין הרבה נתונים על עסקים קטנים", אומר בראון, בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.

נכון לאוקטובר האחרון, שיעור האבטלה בארה"ב לא ירד מ־9% במשך 18 חודשיים. בראון אומר כי בקרב הכלכלנים ומעצבי המדיניות מתנהל ויכוח בשאלה האם האבטלה היא בעיה מחזורית - תוצאה של ביקושים חלשים בכלכלה בעלת שיעור צמיחה אטי - או שמא מדובר בבעיה מבנית, תוצאה של שינויים קבועים בשוק העבודה האמריקאי, הנגרמים מבריחת מקומות עבודה לחו"ל ומגורמים נוספים.

"כראה שזה קצת מזה וקצת מזה, אם כי בטווח הקצר זה יותר עניין מחזורי", אומר בראון. "בטווח הארוך, מספר העובדים הצפויים להצטרף למעגל העבודה ככל הנראה לא יצמח במהירות דומה לזו שהיתה בשני העשורים האחרונים".

האם הפדרל ריזרב מעודד אינפלציה?

בתחילת נובמבר ניסה הבנק הפדרלי, בראשות היו"ר בן ברננקי, להאיץ את ההתאוששות כשהודיע על רכישה של עוד 600 מיליארד דולר באג"ח של האוצר. המטרה היא להגדיל את היצע הכסף להלוואות, לעודד צריכה ולהצית את הצמיחה הכלכלית. מאקי מברקליס קפיטל אומר כי יעד נוסף של הבנק הפדרלי הוא להגביר את שיעור האינפלציה, שעלה ברבעון השלישי ב־0.8% לשנה בלבד, פחות מיעד האינפלציה ארוך הטווח של הבנק, העומד על 1.7%-2%.

"אחד הסיכונים בעידוד האינפלציה הוא שהיא תעלה אף מעבר למה שרוצה הבנק הפדרלי", אומר מקי, שבנוסף להיותו ממוקם במקום השני בדירוג הכללי של בלומברג דורג ראשון בתחזית התנודות במדדי המחירים לצרכן וליצרן. "העובדה שמחירי המזון והאנרגיה נמוכים יחסית בינתיים מסייעת לקצב הצמיחה האמיתית". מאקי אומר שגם אם יש סכנה של התעוררות האינפלציה - הוא אינו צופה שזה יקרה בשנה־שנתיים הקרובות.

בדומה לקרנדל, גם מקי מספר שהעניין שלו בכלכלה התעורר בעת לימודיו בקולג'. "גיליתי שזוהי דרך לחשוב על העולם באופן שונה ממה שנחשפתי לו עד אז", אומר מקי (45), שלמד לתואר ראשון בכלכלה בקולג' סנט אולאף במינסוטה, שם נולד, לפני שהשלים דוקטורט בסטנפורד.

מקי מספר שהוא מוצא את עצמו לעתים קרובות בוחן מחירים במכולת או בקניון, אם כי "החנויות בפרברי ניו יורק אינן מדד אמין למגמות הלאומיות, ולכן הן אינן שימושיות במיוחד לצורך תחזיות". לפיכך, למרות העניין האישי, הוא לא נותן לכך להשפיע על המודלים הכלכליים שלו.