"יהיו הנפקות רבות של חברות ישראליות"

מגזר מדעי החיים ממשיך למשוך את מרב השקעות ההון סיכון: ברבעון הראשון של 2011 גייסו 15 חברות 44.5 מיליון דולר, לעומת 18 חברות שונות שגייסו 36 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. קלאודיו ירזה, שותף מדעי החיים בפירמת PwC ישראל, פעיל בענף מדעי החיים כבר 15 שנה. עבורו, השנה החולפת לא היתה שונה מקודמותיה בכל הקשור לסך ההשקעות.

"בעשור האחרון הושקעו בחברות מדעי החיים פרטיות בישראל כ־2 מיליארד דולר", אומר ל"כלכליסט" ירזה, הלוקח חלק בכנס הביומד הבינלאומי בישראל, ILSI. ההשקעה השנתית הממוצעת עמדה על כ־200 מיליון דולר, כאשר גם בשנה החולפת הגענו קרוב לממוצע הרב־שנתי. קשה לומר שיש כאן מגמה חיובית: בארה"ב נרשמת עלייה מתונה בהשקעות בתחום, ובישראל אנחנו רושמים ירידה מתונה, אם משווים למחצית הראשונה של העשור החולף. הסיבה לכך היא שללא מעט קרנות חסר את הכסף הדרוש להשקעות הללו".

אתה פסימי?

"יש גם נקודות לאופטימיות: אנחנו עדים לפרסומים על קרנות שמתכוונות ברצינות לגייס, ויודעים על כאלה שיש להן היכולת לגייס קרנות נוספות. פיטנגו מגייסת קרן חדשה, בני זאבי מגייס קרן חדשה עם DFJ, ואלה מצטרפים לגופים המומחים כבר בהשקעות במדעי החיים, כמו קרן פונטיפקס של אלי הורביץ ומורי ארקין, אורום של מוריס קאהן. החממות הטכנולוגיות ממשיכות לזהות את החברות הצעירות בתחום ומשם צפויות עוד להגיע חברות מוצלחות. לכל אלה יש לצרף את קרן אורבימד, שהיתה הראשונה להכריז על קרן השקעות בתחום מדעי החיים במינוף של המדען הראשי, ו־60 חברות ביומד הנסחרות בבורסה בתל אביב, לא כולל טבע או איילקס, שהשווי המצרפי שלהן מגיע ל־15 מיליארד שקל".

יכול להיות שהמחסור בגיוסי הון לקרנות נובע מהאכזבה במספר האקזיטים בשוק הישראלי? בשנה שעברה ספרנו אקזיט אחד בתחום ובשנת 2009 היו שניים.

"ב־2010 החליפו ההשקעות האסטרטגיות את האקזיטים, הזרימו לכאן לא מעט דולרים והגדילו משמעותית את ערכן של חברות כמו טראנספארמה, ביוליין, פרוטליקס וביוקונטרול. כל אחד משיתופי הפעולה הללו הוערך בעשרות מיליוני דולרים".

מספר החברות שנוסדות מדי שנה בתחום יורד. השנה נשבר שיא שלילי של 7 חברות חדשות.

"זה נכון. אין לנו הרבה משקיעים פרטיים בתעשייה הזו, בהשוואה להייטק. החממות הטכנולוגיות ממשיכות להוציא חברות מצוינות, אבל במרבית קרנות ההון סיכון חל מעבר מהדגש על השקעות בחברות חדשות להשקעה בשלבים המאוחרים יותר בחברות, כך שנוצר ואקום בתחום ההשקעות בשלבים המוקדמים. התוצאה של כך היא שעבור אלה שבוחרים להקים חברות חדשות קשה לגייס כסף".

בכל זאת, כשאתה מסכם את השנה האחרונה בתעשיית מדעי החיים בישראל, מה אתה רואה?

"התעשייה המקומית התבגרה, ואנחנו רואים יותר מנהלים עתירי הישגים, חלקם עשו אקזיטים, מקימים חברות חדשות, כמו למשל איתי יצחקי בחברת ניטי סרג'יקל או גבי מרון. בעבר לא היית רואה תופעה שכזו כאן".

ירזה מסביר כי "אחת התופעות הבולטות ברפואה העולמית היא מעבר להשקעות ברפואה ניידת, המאפשרת לחולים לטפל בעצמם בבית, או לפחות לבצע מעקב אחר מצבו הרופאי של החולה בביתו. המגמה הזו מתחברת לצורך לספק שירותי רפואה למיליארדי אנשים שנמצאים במרחק רב מבתי החולים, ומביאה איתה הזדמנויות אדירות לחברות רבות בישראל, בהן סנסיבל מדיקל, דיפבריז, קארד־גארד, מדיס, שחל, איימדיקס, ארליסנס ועוד".

לא מעט חברות ישראליות נאלצו לדחות הנפקה בתל אביב בשנה האחרונה ברגע האחרון. האם שוק ההון בתחום הביומד נמצא בנסיגה?

"אני בסך הכל אופטימי, וחושב שעד כה התעשייה הזו הנפיקה חברות רבות. בזמן האחרון השוק קצת יותר בררני, ויש חברות שנדחו בגלל שהשוק לא היה בשל להנפקה שלהן, או שהחברות ציפו לשווי גדול יותר ממה שהשוק היה מוכן לתת באותו רגע. אבל אני בטוח שנראה עוד הנפקות רבות, והמגמה תמשיך להיות חיובית".