$
המלחמה על דמי הניהול

למי מוכנות קרנות הפנסיה להוריד את דמי הניהול?

ביוני האחרון קבעו משרתי הקבע תקדים כשהשיגו דמי ניהול אפסיים בפנסיה שלהם. כעת ניהול הפנסיה של 30 אלף עובדי מדינה יוצא למכרז. התחזית: הקרנות יציעו דמי ניהול נמוכים בעשרות אחוזים. המשמעות: התחרות בפנסיה מתעוררת רק כשהיקף החוסכים גדול מספיק

רחלי בינדמן 06:4202.11.11

המכרז הפנסיוני הגדול ביותר מאז מכרז הפנסיה של צה"ל יוצא לדרך. ל"כלכליסט" נודע כי ב־7 בנובמבר, יום שני הבא, יגישו קרנות הפנסיה הצעות למכרז הפנסיה של כ־30 אלף עובדי הדרג המינהלי בשירות המדינה. כיום חוסכים עובדי המדינה בקרן הפנסיה מיטבית עתודות של כלל, ומשלמים דמי ניהול של 2% מההפקדות השוטפות ו־0.25% מהצבירה. המכרז החדש יתנהל בשלושה שלבים, שהראשון שבהם הוא הגשת ההצעות בשבוע הבא. בשלב השני יתקיים מו"מ בין הגופים המציעים להסתדרות ולבסוף תבחר ההסתדרות בקרן הזוכה.

 

התנאים הנוכחיים של עובדי הדרג המינהלי נחשבים כבר כעת למצוינים בהשוואה למקובל בשוק, אך השאיפות של מובילי המכרז, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי ויו"ר אגף הפנסיה בהסתדרות רו"ח זאב חושינסקי, גבוהות יותר. למעשה, השניים שואפים לקבל הצעות שיעמדו על 1% מההפקדות השוטפות ו־0.1% מהצבירה, זאת כאשר תקרת דמי הניהול המותרת בחוק בקרנות הפנסיה היא פי שישה על ההפקדות השוטפות (6%) ופי חמישה מהצבירה (0.5%).

 

עם זאת, שאיפתם של יעקובי וחושינסקי אינה חסרת תקדים. בחודש יוני השנה נודע כי קבוצת הראל שבשליטת משפחת המבורגר זכתה במכרז הפנסיה של אנשי הקבע של צה"ל, לאחר שהסכימה לגבות מאנשי הקבע דמי ניהול שנתיים אפסיים של 0.0018% מהצבירה ולא לגבות כלל דמי ניהול על ההפקדות השוטפות. בהראל הסתמכו על הפרשות לפנסיה של 350–400 מיליון שקל בשנה של אנשי הקבע ושל צה"ל כמעסיק, וכן על הערכות כי ההפרשות יגדלו בעוד 10–15 שנה ל־1.5 מיליארד שקל בשנה.

 

בונים על הקרנות הקטנות

 

קבוצה אחרת, של כ־30 אלף עובדי מדינה בקטגוריית "דרג אקדמי", מקיימת מכרזים נפרדים לקרנות פנסיה, שהניבו להם תנאים מהטובים בשוק בקרן מבטחים של מנורה - דמי ניהול של 1.75% מההפקדות ושל 0.2% מהצבירה. שאיפת ההסתדרות היא כאמור להשיג לעובדי הדרג המינהלי תנאים טובים אף יותר, אף שהשכר החודשי שלהם, שממנו נגזר היקף ההפרשות לפנסיה, הוא נמוך יחסית ועומד על בין 6,000 ל־8,000 שקל. נתון זה הופך את העובדים לפחות אטרקטיביים לקרנות הפנסיה, לעומת קבוצות כמו אנשי הקבע למשל, ששכרם הממוצע לפי דו"ח הממונה על השכר בשירות המדינה עומד על 11.5 אלף שקל.

 

למרות השכר הנמוך יחסית, הסיכויים להשיג את היעד השאפתני שנקבע במכרז החדש הם דווקא גבוהים למדי. לצד קרנות פנסיה גדולות כמו מיטבית, מקפת (של מגדל) ומבטחים, מתמודדות במכרז גם קרנות הפנסיה הקטנות של פסגות ודש איפקס, שנלחמות על השגת נתח שוק ומוכנות לוותר בטווח הקצר על שולי רווח גבוהים. קרן הפנסיה של פסגות, למשל, השקיעה משאבים רבים בהתמודדות במכרז הפנסיה של צה"ל, שבו הפסידה להראל, והיא נחושה לזכות במכרז הנוכחי.

 

השכר הנמוך אינו אומר שהקרן הזוכה לא תיהנה מפוטנציאל הכנסות משמעותי, המתבסס על הפרשות של 19.5% מהשכר (מהמעביד, העובד והפרשות אובדן כושר עבודה).

 

הקרן שתזכה במכרז תקבל אליה כברירת מחדל את כל העובדים החדשים בשירות המדינה, ואף את הזכות לשכנע עובדים קיימים לעבור אליה. בחישוב של 300 אלף עובדים ששכרם החודשי הוא 6,000 שקל, ובהנחה שהקרן הזוכה תצליח לשכנע את כל העובדים בדרג המינהלי להעביר אליה את ההפרשות החודשיות לפנסיה, היא תזכה בהכנסה חודשית של 35.1 מיליון שקל ולהכנסה שנתית של 421 מיליון שקל - שמהם ייגזרו דמי הניהול. לכך יש להוסיף אפשרות שרבים מהעובדים יחליטו להעביר גם את החסכונות שצברו עד כה לקרן הפנסיה הזוכה, באופן שיגדיל משמעותית את הכנסותיה.

 

 

שורה של הצלחות להסתדרות

 

ההסתדרות, בעזרתו של רו"ח חושינסקי, רשמה בתקופה האחרונה שורה של הישגים. לפני חודשים ספורים סגרה ההסתדרות הסדר פנסיוני לעובדי הבניין והעץ. מדובר בעובדים עם רמת שכר שנעה בין 5,000 ל־7,000 שקל בלבד, ובכל זאת הצליחה ההסתדרות להשיג להם דמי ניהול של 2% מההפקדות השוטפות ו־0.25% מהצבירה בקרן הפנסיה עתודות של כלל ביטוח. מדובר בדמי ניהול דומים לאלה שמשלמים עובדים בגופי ענק כמו אמדוקס ובזק. תנאים דומים השיגה ההסתדרות גם עבור עובדי המתכת והאלקטרוניקה.

 

"המחירים שגובות היום קרנות הפנסיה הם גבוהים מדי, ומותאמים לתחילת דרכן של הקרנות", אומר חושינסקי. "קרנות הפנסיה החדשות הוקמו ב־1996, על בסיס תקרת דמי ניהול גבוהה מאוד שקבע המפקח על הביטוח - 6% מההפקדות לפנסיה ו־0.5% מהצבירה. אבל מאז עברו 15 שנה והקרנות צברו סכומי כסף אדירים, וככל שהר השקלים הולך וגדל האחוזים שגובות הקרנות במכפלות הם אדירים. לכן יש מקום להפחית את דמי הניהול.

 

"אני פועל במגרש של עובדי ההסתדרות ומנצל את יתרון הגודל כדי ללחוץ את המחירים מטה. במכרז הפנסיה של עובדי הדרג המינהלי של עובדי המדינה אני רוצה לקבוע בנצ'מארק חדש בשוק, שישפיע על כל המכרזים הבאים. בכוונה אפשרתי לגופים כמו דש ופסגות להתמודד, כי אני רוצה לפתוח את השוק לתחרות. גופים כאלה, שקטנים בפנסיה, מוכנים לשלם את מחיר החדירה לשוק".

 

חשוב להדגיש כי המחיר שאליו שואף חושינסקי נמצא בפער אדיר לא רק מתקרת דמי הניהול המותרת בחוק, אלא גם מדמי הניהול הממוצעים שגובות קרנות הפנסיה מכלל העמיתים שלהן. נכון לשנת 2010 עמדו דמי הניהול הממוצעים בקרנות הפנסיה על 4.07% מההפקדות השוטפות (פי ארבעה ממחיר היעד שאליו שואפת ההסתדרות) ועל 0.34% מהכספים הצבורים (יותר מפי שלושה ממחיר היעד של ההסתדרות במכרז). בעוד שעובדים לא מאוגדים, החל בעובדות משק בית וכלה בעורכי דין ורואי חשבון העובדים במשרדים קטנים, משלמים כיום את תקרת דמי הניהול המותרת בחוק, כמעט ללא יכולת מיקוח שמעניק יתרון הגודל, מצליחה ההסתדרות לדאוג לעובדי המדינה, ובמיוחד לבעלי השכר הנמוך, לדמי ניהול זולים כמעט בכל קנה מידה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x