אלי יונס: "זה לא חוכמה להרוויח כסף"
מנכ"ל מזרחי טפחות בכנס ת"א 100 של "כלכליסט" ואקסלנס: "החוכמה היא להשיג תשואה גבוהה בסיכון נמוך, הגרף של בנק ישראל מראה שאנו השמרנים ביותר וגם הרווחיים ביותר"
"אנחנו מונים עכשיו 7 שנים למיזוג בין מזרחי לטפחות לבנק שאתם מכירים, זו הזדמנות טובה להסתכל אחורה, היכן אנו נמצאים היום וקצת על העתיד", כך פתח את דבריו אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, בכנס תל אביב 100 של "כלכליסט" ובית ההשקעות אקסלנס.
"החשיבה על המיזוג החלה
יונס הוסיף לתאר את המיזוג: "היו פערים של תרבויות: בנק אחד היה בנק ירושלמי שעסק רק במשכנתאות, לעומת זאת, מזרחי היה בנק נישתי שהיה שייך להפועל המזרחי והיה הבנק של הדתיים. היו שלושה ארגוני עובדים די מיליטנטיים – פעם בחודש הייתה שביתה במזרחי כדי שההנהלה תדע את מקומה".
"במהלך התקופה היו לנו אתגרים כבדי משקל: תחרות כבדה בתחום המשכנתאות וועדת בכר שהביאה למכירת נכסים והכנסת כספים, אבל פגעה בתשואה להון. גם לא קיבלנו את מה שהובטח לנו – ייעוץ פנסיוני ומוצרי ביטוח. בקרב על הביטוח והפנסיה הבנקים מצאו עצמם עם היד על התחתונה".
הקמפיין נגע בפצע פתוח
יונס התייחס בדבריו למיתוג: "מיתגנו עצמנו מחדש – מזרחי טפחות. אנשים מכירים אותו ויודעים מה עומד מאחוריו. אנו עוסקים כיום בעוד תוכנית רב שנתית לאחר שהשגנו את היעדים בתוכניות הקודמות שלנו בזמן קצר מהמצופה.
פיתחנו כמה אמצעים לחיבור וזהות בין הבנק ללקוח: מיתוג של הבנק כמשהו מוכר, חיבור דרך קמפיין 'להעביר את דביר' ובנקאות היברידית שמחברת בצורה חדשה. אני חייב לציין שקמפיין 'להעביר את דביר' נגע בפצע פתוח ביחסים בין הבנקים ללקוח".
"איחדנו את חדר המסחר שלנו: סוחרים ברצפה אחד בחוב, הון, נגזרים ומט"ח. הקפדנו על ההתייעלות, שהיא חלק מרכזי ונדבך אמיתי בארגון שלנו. תוכניות הפרישה מרצון שינו את מבנה כוח האדם בבנק".
יונס הוסיף כי "חלקו של הבנק בשוק המשכנתאות גדל מ-27% ל-34.9%. לפני שבע שנים שאלו האנליסטים האם הנתח במשכנתאות של טפחות ירד למזרחי או שמזרחי יעלה לטפחות. אחרי שבע שנים התשובה ברורה. במקביל, חלקו של הבנק באשראי המאזני הוא השלישי בגודלו בישראל. המבנה המאזני שלנו שמרני מאוד. תמונת הפיזור של הסיכון המאזני היא היפוך שלם של הבנקים האחרים - 70% מהמאזן שלנו קמעונאי. אף אחד לא מתאפיין בשמרנות כזו. ההון העצמי גדל מ-4 ל-7.5 מיליארד שקל בשמונה השנים האחרונות תוך חלוקה של 1.5 מיליארד שקל כדיבידנד.
בנק כמו שלנו משקיע מדי שנה 150-140 מיליון שקל במערכות המחשב ולמעלה מ-100 מיליון שקל בתחזוקה. מאות סניפים ויחידות נדל"ן מחייבים ניהול דקדקני של צד ההוצאה. התייעלות היא דגל לשמור על רווחיות ויציבות של גוף קמעונאי כמו שלנו. יהב עדיין לא הגיע ליעדיו אבל הוא בדרך".
"ב-2008 כל הבנקים הרוויחו מעט, אם בכלל, ואנחנו רשמנו רווח של למעלה מ-600 מיליון שקל. כך גם התשואה להון שלנו הייתה יציבה – היכולת שלנו לשמר על צד ההוצאות ולייצר הכנסה גם בתקופות של שפל. לא רק שאנו צריכים להציג תשואה להון גבוהה – אנו צריכים להשיג זאת גם בתקופות של שפל".
לסיום הוסיף יונס: "מניית מזרחי טפחות השיגה תשואה של 151% מ-2004 ועד היום לעומת 58% של מדד הבנקים. לא חוכמה להרוויח כסף, החוכמה היא להשיג תשואה גבוהה בסיכון נמוך, הגרף של בנק ישראל מראה שאנו השמרנים ביותר וגם הרווחיים ביותר".
