הפרוטוקולים של חקירת מליסרון: "לא הבנתי למה לקנות אבל אבי אמר שזו השקעה טובה"

הבוקר יתחדש שלב ההוכחות בפרשת מליסרון, שבה נאשמים בכירי החברה שבשליטת קבוצת עופר השקעות, כמו גם החברות עצמן - עופר השקעות, עופר פיתוח ומליסרון - בכך שביצעו רכישה עצמית של אג"ח סדרה ד' בהיקף של 24 מיליון שקל, לכאורה בכדי להעלות את מחירן ערב ההנפקה, בדצמבר 2009. לבכירי הקבוצה, המנכ"ל אבי לוי וסמנכ"ל הכספים גולן מדר, מיוחסות עבירות של תרמית בניירות ערך, פרט מטעה בתשקיף והפרת חובת דיווח. הנאשמים מיוצגים על ידי עוה"ד נוית נגב, ז'ק חן, גרשון גונטובניק, עודד גזית, פנחס רובין, נבות תל־צור וארד הראל.

המשפט הטעון כבר זימן לאולמו של שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, בכירים בקבוצת עופר ובעלי תפקידים בשוק ההון, והבוקר תתווסף לרשימה גם מנכ"לית כלל חיתום, טל רובינשטיין, שתעלה לדוכן העדים. עוד תוצג חוות דעת של מומחה מטעם התביעה שבדק מה הייתה השפעתה של רכישת האג"ח.

"כלכליסט" מביא לראשונה את תמלילי העדויות ששופכים אור על התנהלות החברה, כמו גם על חקירת רשות ני"ע.

מה דעתך על מניית מליסרון:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

הדירקטוריון: "ציפינו לשמוע על הרכישות"

המשפט חושף את טיב הקשרים בין דירקטוריון מליסרון להנהלה שלה. "בדיווח רבעוני הייתי רוצה לשמוע שהיו רכישות של אג"ח שלנו בסכום הזה כי כדאי שהדירקטוריון ידע על דבר כזה", העיד הדירקטור מרדכי מאיר, תוך כשהוא חושף כי לא ידע על הרכישות העצמיות שביצעה מליסרון באיגרות החוב שלה. "אני מצפה שנדווח במהלך העסקים הרגיל על רכישות בסדר גודל מסוים, גם אם בדיעבד, כי מדובר בעסקה כלכלית שפירושה מיחזור חוב".

במהלך החקירה, כך לפי העדויות, פנה המנכ"ל לוי לדירקטוריון וביקש כי יאשרו להסיר חיסיון על מסמכי חברה מסויימים כדי שיוכל להגן על עצמו מול חקירת רשות ני"ע. חברי הדירקטוריון של הקבוצה נועצו בפרופ' דוד ליבאי ובסופו של דבר סירבו להסיר את החיסיון. בבית המשפט התבקש מאיר לפרט את שיקוליו האישיים מדוע לא אישרו את הסדר החיסיון, אך הוא ענה: "זו שאלה שלא צריכה להיות מופנית אלי".

התובע עו"ד עמית בכר התעקש ופנה שוב למאיר, "מדוע החלטתם שלא להסיר את החיסיון אם זו בקשת המנכ"ל?". לכך השיב מאיר: "אני לא חושב שאני יכול לחשוף זאת פה".

ההנהלה: "אין סיבה שלא לקנות"

גם סמנכ"לית הכספים הנוכחית בקבוצת עופר, רו"ח יוכי יעקובי, העידה בבית המשפט על הפרשה וסיפקה הצצה לאופן שבו מתנהלת הקבוצה. לדבריה, נודע לה על רכישת אג"ח סדרה ד' בפברואר 2010 "כשסגרנו את הספרים". יעקב הוסיפה כי "שאלתי למה קנו (את האג"ח - זש"ל) וקיבלתי תשובה כלכלית לגמרי. שאלתי את אבי (אבי לוי, המנכ"ל - זש"ל)... כי בעבר עופר השקעות (דרך עופר פיתוח במקרה הזה - זש"ל) לא קנתה ניירות ערך של מליסרון באופן שוטף".

התשובה שקיבלה, כך העידה, היתה כי "זו השקעה כדאית - במקום לקנות אג"ח של חברות אחרות אפשר לקנות אג"ח של מליסרון. הן נושאות ריבית 'טובה', אין סיבה שלא". בחקירתה ברשות ניירות ערך, ענתה יעקובי על אותה שאלה כך: "זה כאילו שאנחנו משקיעים בעצמנו ולא הבנתי למה זה טוב, אבי ענה לי שזו השקעה טובה".

ליאורה עופר יו"ר מליסרון צילום: ורדי כהנא

הסוחרים: "רעיון משולל היגיון"

במסגרת שלב ההוכחות העידו בפני השופט כבוב גם שני סוחרים שהשתתפו באותה רכישה, דני בן יאיר, סמנכ"ל כלל פיננסים מגזרים וטובי פפר מנהל נוסטרו אג"ח בבית ההשקעות אי.בי.אי.

"מה שאני יודע", סיפר בן יאיר בנוגע להרחבת סדרה ד' בדצמבר 2009, כי "עשינו שם פעילות של שורט בנייר והזמנו בהנפקה בשביל לסגור את השורט, האמנתי שבהנפקה המחיר יהיה יותר זול ובגלל זה נכנסתי לשורט. המחיר הכלכלי מול סדרות האג"ח האחרות בשוק היה נראה לי גבוה".

לדברי בן יאיר, הוא לא ידע בזמן אמת שמי שביצע את מרבית הרכישות היתה בעלת השליטה במליסרון. "לא ידעתי על זה שום דבר, ולא היה שום דיווחים על זה במאיה. אם בעל עניין קונה אז זה מדווח בתשקיף המדף עצמו, וזה מכניס שיקול נוסף לשיקולי מסחר שלך. יש חברות רבות שקונות ומדווחות כל יום, אבל פה ספציפית לא היה שום דיווח". בחקירתו ברשות ני"ע, כשנאמר לו שמדובר באנשים במליסרון אמר: "אם הם קונים ומצד שני מנפיקים זה לא נשמע טוב, זה לא הגיוני".

"אני זוכר שהנייר עלה במהלך היום האחרון", תיאר גם פפר את הרכישה. "אני מכרתי כי הנחתי שארוויח מהמכירה, חשבתי שאוכל לקנות את זה יותר בזול". עוד ציין פפר כי לא ידע שמרבית הרכישות נעשו על ידי בעלת השליטה וכי הדבר נודע לו רק כשפורסם דבר החקירה. בחקירתו ברשות ני"ע הסביר: "קצת קשה לי להבין למה חברה שהולכת להנפיק קונה את הנייר של עצמה, למה היא צריכה לקנות לפני ההנפקה? שתקנה בהנפקה. כל הרעיון הוא משולל היגיון".

החוקרים: "לא לחשוף את התרגיל"

שיטות החקירה של רשות ניירות ערך לא נחשפות בדרך כלל ונותרות בין קירות חדר החקירות, אך עדויותיהם של שלושה חוקרים שפעלו בצוות החקירה שהוביל להגשת כתבי האישום בפרשת מליסרון מספקים הצצה לתוככי החקירה.

כאמור, כתב האישום בפרשה מתייחס למכרז להנפקת איגרות חוב מסדרה ד' של מליסרון בתחילת דצמבר 2009, ולפיו לבעלי המניות העיקריים היה אינטרס להביא לעליית שער האג"ח כדי להיטיב את מצבם ולהגביר את הסיכוי למכירת האג"ח במחיר גבוה. על כן, כך נטען, בעלי המניות החליטו לרכוש אג"ח מסדרה ד' של מליסרון דרך חשבון ההשקעות של קבוצת עופר בסכום של כ־24 מיליון שקל.

"התיק הגיע למחלקת חקירות ממחלקת הבקרה למסחר בבורסה לאחר שנמצאו חריגים במסחר באותו נייר ערך. לאחר מכן התיק הועבר לטיפולינו לתחילת חקירה סמויה", סיפר צבי ביידא, בעבר חוקר ברשות ני"ע וכיום עוזר מנכ"ל בשופרסל.

התיק הראשוני עסק בחשדות בנוגע להשפעה על השער באג"ח סדרה ד' של מליסרון משער של כ־115 אגורות ל־117 אגורות. "התפיסה דאז היתה שמבחינתנו תזוזה כזאת היא תזוזה לא סבירה. כשהעמקנו את הבדיקה גילינו גם את זהות הסוחרים והחשדות התעצמו", מגלה ביידא.

בשלב הראשון, הוציאו החוקרים את נתוני המסחר מהמערכות הפנימיות שברשות רשות ני"ע ומשם ניתן למצוא את חברי הבורסה שפעלו בנייר. "בשלב הזה", סיפר ביידא, "ניתן לפנות לחברי הבורסה בבקשה לקבל פרטים אודות זהות הסוחרים".

מהחקירה, כך לפי ביידא, עלו היקפי מסחר חריגים במיוחד של עשרות מיליוני שקלים בארבעה ימים, "שזה כשלעצמו הוא דבר חריג".

לאחר שקיבלו את הנתונים הראשוניים ביקשו החוקרים להגיע גם לדרך מתן ההוראה — בין אם זו היתה טלפונית, דרך האינטרנט, הפקס וכו'. לשם כך פנו לחבר הבורסה באמצעות צו בית משפט. "פה אני יכול להגיד שהיתה לנו תקלה", מתוודה ביידא. מתן ההוראה, כך התברר, בוצע דרך הטלפון ועל כן ביקשו החוקרים את השיחות. אולם מי שהעביר להם את השיחות היה לא אחר מאחד הנאשמים בפרשה, הסוחר אלי העליון. "וידאנו שלא נעלמו שיחות, אבל הכל היה בסדר - מה שהוא העביר זה מה שהיה".

אבי לוי צילום: עמית שעל

בתום החקירה הסמויה הגיעו חוקרי הרשות למשרדי קבוצת עופר לצורך חיפוש, כשבמפגש עם העובדים עלתה סיטואציה מוזרה. "התקיימה התייעצות טלפונית", מספר ראש צוות החוקרים אמוץ גרינברג, "של עו"ד פיני רובין (המייצג את החברה בתיק - זש"ל) וכמה בכירים בחברה כשהתדריך התנהל בעמדת המזכירות ברמקול".

עו"ד רובין הסביר מאוחר יותר כי התדריך היה לגיטימי. "טלפנה אלי ליאורה עופר", כך כתב, "ואחר כך שוחחתי עם אבי לוי ועם אחד בשם גולן (מדר - זש"ל) ואחר כך אחת בשם יוכי (יעקובי - זש"ל), ואמרו שהם לא יודעים על מה החקירה. הסברתי להם את נוהלי החקירה - תפיסת מסמכים, מתן קבלות, חיסיון פיזי ומחשבים, איסור שיבוש וגריסת ניירות ותיאומים.

"אמרתי שהם יילקחו לחקירה ושהעדות תהיה לאחר אזהרה. אמרתי לכולם שמבחינתי אפשר לשים אותי על רמקול, כדי שגם החוקרים ישמעו את מה שאני אומר להם... באשר לדיווח המיידי, ארז (עו"ד ארז הראל מהמשרד של רובין - זש"ל) יעמוד בקשר עם ציפי גז (היועצת המשפטית של רשות ניירות ערך - זש"ל)".

"יכול להיות", אמר עו"ד רובין לחוקר בבית המשפט, "שאחר כך, ביניכם לבין החוקרים, תהיתם 'מי זה ההזוי הזה מהצד השני של הטלפון שמזמין את החוקרים לשמוע שהוא, כעורך דין, מסביר לכל מיני נחקרים איך מתבצעת חקירה'. אז ההזוי הזה הוא אני".

"אני לא זוכר שקראו לי", השיב גרינברג, "ואני גם לא יודע מה הזוי, כלומר - זה תועד מאחר שזו פעם ראשונה ואחרונה שנתקלתי באירוע כזה".

גם על הדרך שבה נוהגים חוקרי ני"ע עם הנחקרים, סיפקו העדים מידע. עידן שוורץ, שחקר את מדר במסגרת הפרשה והיום משמש כפרקליט מיסוי וכלכלה במחלקת ניירות ערך ברשות, סיפר על החקירה וכן על תרגילי החקירה שביצע. בינו לבין הסנגורים בתיק התגלע ויכוח באשר לאופן בו אפשרו למדר להיוועץ בעורך דין. שוורץ סיפר כי ברגע שמדר ביקש ייעוץ שכזה הוא מיד העביר את בקשתו הלאה. אולם הסנגור של מדר, עו"ד ז'ק חן, טען אחרת. "הוא ביקש לפגוש עורך דין", אמר, "אבל החוקר לא אפשר זאת".

"אני אומר שלא היו דברים מעולם", השיב שוורץ. "מעולם לא אמרתי לו 'אתה לא תיפגש עכשיו עם עו"ד', לא, שום דבר ממה שאמרת לא קרה".

במהלך החקירה, כך סיפר מדר לסנגורו, הוא נתקל בחוקר מאיים, קשוח ש"דפק על השולחן בכל פעם שקיבל תשובה שלא מצאה חן בעיניו, נשען אחורה על הכיסא והלחיץ אותו מאוד". שוורץ הכחיש. "זה לא הסגנון שלי", אמר.

עם זאת, שוורץ לא הסתיר מבית המשפט כי במהלך חקירתו של מדר, בתכנון מוקדם, התקשר אליו כמה פעמים חוקר נוסף שהיה אמון על חקירתו של העליון. שוורץ העביר את השיחה לרמקול כדי שגם מדר ישמע את השיחות והחוקר סיפק פרטים מהחקירה, בניסיון להלחיץ את הנחקר. שוורץ לא תיעד את השיחה בתמלילי החקירה "כדי לא לחשוף את התרגיל בפני מדר".