רשות ני"ע: ערבות אישית תחייב פרסום הצהרת הון
הרשות חוששת מכך שבעל שליטה יתחייב להזרים כספים לחברה מבלי שתהיה לו את היכולת לעשות זאת בפועל. הדרישה עשויה לחול גם על ההסדר באי.די.בי
רשות ני"ע מקשיחה עמדות כלפי בעלי השליטה: לאחר שבדצמבר האחרון חשף יו"ר רשות ני"ע את כוונתו להרחיב את חובות הגילוי על בעלי שליטה המבקשים להעניק ערבות לטובת החזר חובות של חברות שבשליטתם, אתמול הגיעה גם ההודעה הרשמית.
- רשות ניירות ערך בודקת את חוקיות אישור מתווה הסדר החוב באי.די.בי
- רשות ני"ע בוחנת: ישראלום מסרבת לחשוף מסמך נוקב נגד ברונפמן
בנייר עמדה שפרסמה אתמול קובעת הרשות כי ערבות מהותית הניתנת על ידי בעל השליטה או תאגיד שבבעלותו, תחייב מתן מידע מקיף על אודות התאגיד הערב, לרבות דו"חותיו הכספיים. יתרה מכך, ערבות אישית מהותית של בעל שליטה תחייב גילוי מידע מקיף על אודות בעל השליטה, שישקף את יכולתו לפרוע את הערבות ויכלול את המקורות למימון הפירעון, וזאת באופן שוטף עד למימוש הערבות או עד המועד שבו תחדל הערבות להיות מהותית.
דנקנר ייאלץ לחשוף מידע?
נייר העמדה עשוי לחול גם על ההסדר המתגבש באי.די.בי אחזקות שבו מציע בעל השליטה, נוחי דנקנר, למחזיקי האג"ח הסדר שכולל הזרמת 200 מיליון שקל במזומן והתחייבות להזרמה עתידית של עוד 110 מיליון שקל - על התחייבות זו צפויה הרשות לדרוש מגנדן החברה שדרכה שולט דנקנר באי.די.בי, לפרסם את דו"חותיה הכספיים ולהסביר מהיכן יגיע הכסף - לא ברור כיצד דנקנר יספק כאלו הסברים.
עוד בטרם פרסום נייר העמדה נקטה הרשות צעדים בשטח. כך, למשל, כשמתיו ברונפמן, בעל השליטה בישראלום, ביקש להעניק ערבות למחזיקי האג"ח כחלק מהליך הסדר חוב, דרשה הרשות שברונפמן יפרסם הצהרת הון, ואיימה שאם לא יעשה כך, יימחקו אג"ח החברה מהמסחר. ברונפמן סירב לפרסם הצהרת הון והעניק את הערבות, והאג"ח נמחקו מן המסחר. לפי נייר העמדה, ברונפמן עשוי לשאת באחריות אזרחית אם ייגרם נזק בשל פרט מטעה בדיווח.
במקרה אחר דרשה בדצמבר האחרון רשות ני"ע מבעלי השליטה בחברת רוזבאד, דודי ויסמן ושרגא בירן, לפרסם הצהרת הון כתנאי לערבות שביקשו לתת לחברה. בעלי האג"ח של רוזבאד הביעו התנגדות נחרצת לדרישה."אם בכל פעם שתינתן התחייבות של בעל שליטה לסייע לחברה הוא יצטרך לעבור בדיקות חודרניות לכל נכסיו לא נוכל לקבל התחייבות כזו", התריע עו"ד אופיר נאור המייצג קבוצה של מחזיקי אג"ח, וויסמן ובירן הציעו להציג לרשות אישור מרואה חשבון לפיו לתאריך מתן ההתחייבות על ידיהם עומדים לרשותם האמצעים הנזילים בהיקף הנדרש לעמידה בהתחייבות אך הרשות לא הסתפקה בגילוי זה ובסופו של דבר הם נסוגו מכוונתם.
"הדרישה לא תרתיע"
הרשות מנגד לא מודאגת מכך שחובת הגילוי תרתיע בעלי שליטה מלהעניק ערבויות. הרשות מציינת כי הרקע לפרסום נייר העמדה הוא כמה מקרים שבהם נתקלה הרשות באחרונה, שבהם ניתנה לחברה ערבות מהותית על ידי בעל השליטה על רקע הרעה במצבה העסקי לטובת מחזיקי האג"ח. הרשות חששה כי ללא מידע מלא על הסיכוי למימוש הערבות, לא יוכלו בעלי החוב והמשקיעים להעריך את שווייה כאלטרנטיבה לפירעון מיידי של החוב ולהחליט האם לקבלה.
הרשות חוששת ממצב שבו בעל השליטה יעניק ערבות שאין לה כיסוי אמיתי באופן שיוביל לעלייה בשווי הני"ע של החברה, שכן המשקיעים לא יהיו מודעים לכך שלבעל השליטה אין יכולת לממש את הערבות.
"אין בעמדה זו כדי למנוע מבעל שליטה לתמוך בחברה בקשיים או ליטול חלק בהסדר חוב באמצעיו הפרטיים", נכתב. "אף שמתן ערבות מוצג לעתים כ'תרומה' מצד בעל השליטה, לעתים עומדים בבסיסו שיקולים עסקיים כמו חששות של בעל השליטה מהעמדת האג"ח לפירעון מיידי, אובדן השליטה בחברה ותביעות נגד החברה. גם מסיבה זו יש חשיבות בגילוי לצורך הערכת הערבות, שכן היא עשויה להיות בסיס להחלטות מהותיות של ציבור המשקיעים". עוד מציינת הרשות כי במקום לתת ערבות, יכול בעל השליטה לתרום כסף מזומן כדי לסייע לחברה שבמצוקה.
הרשות תטיל סנקציות על בעלי שליטה שלא יקיימו את חובת הדיווח כגון הפסקת המסחר בני"ע של החברה. בנוסף, במצב שבעל השליטה יבצע עסקאות בני"ע של החברה לאחר שנתן ערבות ללא גילוי נאות, יוטלו עליו סנקציות בגין שימוש במידע פנים.