הלידה מחדש של מדינות ה-BRIC

בשנת 2001 נכנס המושג "BRIC" לשימוש, ככינוי למדינות ברזיל, רוסיה, הודו וסין, שמהן ציפה העולם להוביל את הצמיחה הכלכלית הגלובלית. מאז עברו המדינות האלו דרך ארוכה ומפותלת, וגם תפקידן בכלכלה העולמית השתנה. כיום הן לא רק מושפעות באופן משמעותי מהנעשה במערב, אלא הפכו לגורם משפיע מתמיד על הצמיחה הגלובאלית כולה. למעשה, לפי מחקר של Danske Bank, מדינות ה־BRIC היו אחריות לכ־80% מסך ההאטה הכלכלית הגלובלית ב־2013.

ארבע המדינות הן גם אלה שצפויות להוביל את ההאצה בצמיחה העולמית בשנה הקרובה, אלא שמקצבי הצמיחה שאליהם התרגלנו בעבר הלא רחוק, כנראה שניאלץ להיפרד. שיעור הצמיחה של מדינות ה־BRIC כגוש צפוי לעמוד השנה על 5.5% - האצה לעומת 4.5% ב־2012, אך רחוק מאוד מהצמיחה השנתית שנרשמה בשנים 2000-2008. עבור סין ייתכן שמדובר דווקא במצב בריא עבור הכלכלה, אך עבור שאר החברות בקבוצה המציאות הזו מהווה מכשול שעליו הן ינסו להתגבר, כל אחת בדרך שלה.

סין: מבחן הטווח הארוך

המשקיעים הזרים שוכחים לפעמים שסין היא מדינה קומוניסטית וכלכלה מנוהלת, ומקדישים תשומת לב רבה יותר לאינדיקטורים כלכליים תנודתיים וקצרי טווח מאשר לתוכנית החומש של הרשויות בסין. והרי קובעי המדיניות בסין הוכיחו לא פעם את יכולתם לעמוד ביעדים שהם קובעים לעצמם ואף לעבור אותם. הפעם הבטיחה הממשלה הסינית להשקיע מאמצים במעבר מכלכלה מובלת־יצוא לכלכלה מובלת־צריכה. אמנם, הצמיחה בסין תלויה יותר בהשקעה קבועה מאשר ביצוא, אך את זה אף אחד לא הבטיח לשנות. כלומר, הרשויות ימשיכו להזרים כספים לתשתיות ולפרויקטי בנייה בכל עת שיתעורר הצורך לתמוך בכלכלה ובעמידה ביעדי התוכנית. אך שנת 2013 תציין נקודת מפנה שבה הצמיחה השנתית שצפויה לעמוד על כ־8% בסין תתקבל כנורמה חדשה ומבורכת יותר מאשר כאכזבה למשקיעים הזרים, שעוד זוכרים את הצמיחה הדו־ספרתית של שנים עברו. ההאטה תיטיב עם סין בטווח הארוך, אם היא מייצגת מעבר לנתיב צמיחה בר־קיימא ו"התבגרות" הכלכלה, כאשר מה שחשוב הוא לא כמות הצמיחה אלא האיכות. משמעות המעבר לכלכלה מובלת־צריכה היא ירידה במגמת הצמיחה הפוטנציאלית לפחות לתקופה מסוימת. מנגד, מעבר שכזה יוסיף עשרות מיליוני צרכנים חדשים לשוק העולמי. אולם, המפלגה השלטת, שתמיד חוששת מתסיסה חברתית, עלולה להתפתות לחזור למודל הישן של הזרמת כספים לחברות בבעלות הממשלה, גם אם קובעי המדיניות מבינים כי מודל זה אינו בר־קיימא ואף החל להוות מכשול לצמיחה בשל החזר נמוך מאוד על השקעה. עם זאת, אם הרשויות ימשיכו בקו שהתוו לעצמן בתוכנית החומש, המדינה תוכל להתקדם בנתיב "ההתבגרות" הכלכלית ועם הזמן להפוך למעצמה אמיתית.

הודו: אינפלציה נגד דמוגרפיה

הודו קיבלה מהאימפריה הבריטית בירושה את הדמוקרטיה, אך גם את הבירוקרטיה, ושני הדברים הללו יחד הקשו על הודו ביישום רפורמות מבניות וליברליזציה כלכלית ופיננסית. היעדר מקורות אנרגיה מספיקים ושיעורי העוני הגבוהים מציבים בעיה קשה: כל ניסיון לצמצם את הסובסידיות הממשלתיות בתחום האנרגיה נתקל בהתנגדות ציבורית.

אתר בנייה בהודו

מחירי הסחורות הנמוכים יחסית יסייעו השנה להודו בלחימתה התמידית בשיעורי האינפלציה הגבוהים שהיא רושמת, אך הם לא יפתרו את בעיית האינפלציה, שכן היא נעוצה בצווארי הבקבוק בצד ההיצע, הנגרמים על ידי רגולציה לקויה ומחסור בהשקעה ציבורית, בפרט בתשתיות. המכשול הזה, בין היתר, גורם לכך שכל ניסיון של הרשויות לתמוך בצמיחה קודם כל מקפיץ את האינפלציה. הכסף שמוזרם לסובסידיות היה יכול לשמש להשקעה במשאב החשוב ביותר של הודו - אוכלוסייתה הגדולה והצעירה. ללא רפורמות מבניות, יהיה קשה לה ליהנות מהיתרון הטבעי הזה. בינתיים הצמיחה בהודו צפויה לעמוד על 6% ב־2013, האצה לעומת צמיחה של 5% ב־2012. אל חזרה לממוצע צמיחה שנתי של 7% שנרשם בשנים קודמות, איש עדיין לא מדבר.

רוסיה: מחלה הולנדית עם מבטא רוסי

הנתונים הבסיסיים הטובים של רוסיה ומכפילי הרווח הנמוכים בשוק המניות שבה קורצים למשקיעים. מנגד, רבים מהם נרתעים מהשקעה במדינה בשל שחיתות וחוסר ודאות לגבי המדיניות הכלכלית והרגולטורית. לא פלא שבשנים האחרונות ביצועיהם של כלכלת רוסיה ושל שוקי המניות בה היו בין החלשים בשווקים המתפתחים: רוסיה סובלת מבריחת הון, השתלטות של החברות הממשלתיות על השוק על חשבון המגזר הפרטי, ושליטה כמעט מוחלטת של טייקוני הנפט בכלכלה. המדינה מציגה סימפטומים קלאסיים של "המחלה ההולנדית": סטגנציה והתנוונות של מגזרים כלכליים יצרניים בשל תלות היתר של הכלכלה במגזר משאבי הטבע.

באותה העת מקורות הנפט הקל להשגה ברוסיה הולכים ומצטמצמים, בעוד שתעשיית הנפט של רוסיה היא מיושנת ולוקה בחוסר יעילות, כך שגם ללא ירידה במחירי הנפט, הכנסות ממגזר זה צפויות לרדת בשנים הבאות. באשר לטווח הקצר יותר, שני גורמים המשפיעים ביותר על כיוון הכלכלה הרוסית - מחירי הנפט וכלכלת אירופה - ספק אם יספקו הפתעות טובות השנה. רוסיה היא היחידה בין מדינות ה־BRIC שהצמיחה שלה לא צפויה להאיץ השנה ולעמוד על 3.2% לעומת 3.4% בשנה ב־2012.

ברזיל: הפריצה האמיתית תחכה לרפורמות

לברזיל מבנה כלכלה מגוון המבוסס על מגזרים רבים; גם הרכב היצוא מגוון ללא תלות גבוהה בסחורה אחת. חשיבותה לכלכלה הגלובלית נובעת לא רק בשל היקפי היצוא הגבוהים, אלא גם בשל היותה יבואנית גדולה, בזכות מעמד הביניים שגדל בה במהירות. אך גם לה לא חסרות בעיות מבניות, שמהוות מכשול בפני האצת הצמיחה הכלכלית, כגון השקעה (פרטית וציבורית) נמוכה, מעורבות גבוהה של הממשלה בכלכלה, רגולציה קשיחה ומערכת מסים מסורבלת.

כך, ב־2012 רשמה כלכלת ברזיל ירידה ניכרת בצמיחה שעמדה על 1% בלבד, כתוצאה מההשלכות המאוחרות של הידוק מדיניות מוניטרית והאטה גלובלית. אולם השנה המגמה אמורה להשתנות לטובה, כלכלת ברזיל צפויה לצמוח ב־3%, ושיעור דומה צפוי גם בשנה הבאה. הסיבות לכך הן קיצוצי המסים, הגדלת הוצאות הממשלה והורדת הריביות לשפל של כל הזמנים. עם זאת, כדי להשיג צמיחה גבוהה יותר, ברזיל תיאלץ לבצע רפורמות מבניות ולהקטין את התערבותה של הממשלה בכלכלה.

משקיעים המעוניינים להיחשף למדינות ה־BRIC יכולים לעשות זאת דרך קרנות ספציפיות עבור כל מדינה, או דרך קרן נאמנות המשקיעה בכל המדינות, כגון Schroder ISF – BRIC Fund או Goldman Sachs BRICs Portfolio Fund. לחילופין אפשר להשקיע בקרן הסל iShares MSCI BRIC.

השורה התחתונה

קצב הצמיחה במדינות ה־BRIC צפוי לעלות ב־2013, בהובלת הכלכלה הסינית, כאשר מנגד, קצב הצמיחה בכלכלת רוסיה עשוי להאט.

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל. יוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים