סיפקו את הסחורה
"כלכליסט" דירג את מנהלי החברות במדד ת"א 100 בעשור האחרון לפי התשואה העודפת שהניבו למשקיעים בתקופת כהונתם. מובילי הדירוג אמנם נהנו ברוב המקרים מאווירה כלכלית חיובית ומסביבה עסקית תומכת, אבל לאורך זמן, בלי יכולות ניהול אמיתיות, זה לא היה מספיק
1. עקיבא מוזס
כיל
1.1.03-16.8.12
תשואה עודפת
1,295%
רכב על הגל, אבל לא רק
בשנות כהונתו כמנכ"ל הצעיד עקיבא מוזס את כימיקלים לישראל לצמיחה אדירה בכל הפרמטרים - הכנסות החברה תפחו ומניית החברה זינקה בהתאם. עם זאת, מאחר שעיקר הכנסותיה של החברה מבוססות על מכירת אשלג, הצלחתה של החברה נזקפת בעיקר לזכותו של הזינוק במחירו בשנים האחרונות, כשאת הצלחת החברה ניתן לייחס גם למלאי האשלג הגדול של כיל ויכולות ההפקה שלה בים המלח, ופחות לביצועיו של מנכ"ל זה או אחר.
למרות זאת, מוזס גם סייע לחברה לעשות כמה וכמה צעדים משמעותיים בשנים האחרונות, וניתן גם לזקוף לזכותו את ההצלחה שגרפה החברה במכירות מוצרי תכלית, מוצרי היגיינה ומלח שולחן, שקשורים יותר לצריכת מזון - שצמחו בשנים האחרונות על אף ההאטה הכלכלית ברחבי העולם. לבסוף, כדי להוריד עלויות תפעול, יזם מוזס הקמת תחנת כוח חדשה בעלות של 320 מיליון דולר, שתהיה בעלת כושר ייצור של 250 מגה־ואט; תספק חלק נכבד מתצרוכת האנרגיה של כיל בסדום; ותופעל באמצעות גז טבעי במקום תחנת הכוח הקודמת של החברה, שהופעלה על ידי מזוט ודיזל.
צילום: אוראל כהן
2. נתן חץ
אלוני חץ
1.1.03-31.12.12
תשואה עודפת
755%
המנכ"ל הסולידי שמספק תוצאות
"סולידי" היא לא מילת גנאי, והיא מתאימה היטב למנכ"ל ולבעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב אלוני חץ. הזהירות והשמרנות של חץ היא זו שהניבה בסופו של דבר את הצלחת החברה שהקים לפני 23 שנה והנפיק לפני 20 שנה. העסקאות הגדולות הראשונות שלה - רכישת נכסים מניבים בבריטניה במיליארדי שקלים ובמינוף אדיר - הניבו לה רווחי הון של עשרות מיליוני שקלים, ואפשרו את התרחבותה. מאז היא גדלה בצעדים מדודים היטב: הפורטפוליו של אלוני חץ לא כולל פעילות תזזיתית בנכסים אופנתיים, אלא השקעה ארוכת טווח בנכסים מועטים, שבהם ברוב המקרים יש לה פוזיציה של בעל מניות דומיננטי ששותף להתוויית האסטרטגיה.
כראיה, בשיא הנהירה של ישראלים לרכישת נדל"ן במזרח אירופה, חץ החליט דווקא להיכנס לשוויץ הסולידית. בנוסף, חץ ידע להישאר במקומות שבהם יש לו יתרון - רק נדל"ן מניב ורק במדינות המערב היציב יחסית (שוויץ, בריטניה, ישראל, קנדה וארצות הברית). בנוסף, השמירה על מבנה מימון וחוב שמרני הביאה לכך שלחץ יש כמעט "צ'ק פתוח" משוק ההון. אלוני חץ, שנסחרת כיום לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל, יצרה אשתקד הכנסות של יותר ממיליארד שקל ורווח נקי של 356 מיליון שקל, נתונים בולטים במיוחד בזמנים שבהם יותר ויותר חברות אינן מסוגלות לשלם את האג"ח שלהן. לצד גזית גלוב, כבר יותר מ־14 שנה החברה מחלקת דיבידנד בכל רבעון, שהולך וצומח בעקביות בכל השנים. שעמום שכזה המשקיעים אוהבים.
צילום: אוראל כהן 3. אייל וניר שרצקי
איתוראן
30.1.03-31.12.12
תשואה עודפת
582%
הקרנבל הברזילאי של צמד האחים
איתוראן, שהחלה את דרכה כחברה לאיתור כלי רכב בתוך תחומי מדינת ישראל, פרשה את כנפיה בשנים האחרונות, ויותר ויותר מהכנסותיה מגיעות מעבר לים. צמד האחים שרצקי, ניר ואייל, סימנו את ברזיל כמנוע הצמיחה של החברה, ובתקופה האחרונה הם מתחילים לקצור את הפירות על החדירה למדינה. החקיקה הברזילאית החליטה כי בכל כלי רכב שיימכר בשנים הקרובות צריכה להיות מותקנת מערכת איתור ואזעקה, ומכיוון שאיתוראן הקדימה להיכנס למדינת הענק היא נהנית כיום מיתרון משמעותי על מתחרותיה.
בעקבות ההצלחה בברזיל, החלה איתוראן לפתח עוד ועוד את פעילותה מעבר לים, וכיום חלק ניכר מפעילות החברה מתבצע גם בארגנטינה ובארצות הברית. לחברה כיום יש יותר מ־650 אלף מנויים על שירותיה, והיא מעסיקה יותר מ־1,300 עובדים ברחבי העולם.
צילום: בועז אופנהיים, אוראל כהן 4. אורי יהודאי
פרוטרום
1.1.03-31.12.12
תשואה עודפת581%
ל־2 מיליארד שקל מכירות יש ריח
כשאורי יהודאי קיבל לידיו את יצרנית תמציות הריח לענף המזון, התרופות והקוסמטיקה פרוטרום לפני כ־15 שנה, היא עדיין היתה חברה קטנה שפעלה בעיקר בישראל, עם הכנסות של כ־4 מיליון דולר בשנה בלבד, מעין יהלום גולמי ובלתי מזוקק. יהודאי קיבל את ההזדמנות מבעל המניות הגדול בחברה, ג'ון פרבר, שעד כה לא מצטער על כך לרגע. יהודאי הוביל את החברה לעמדת מפתח בשוק, והפך אותה לחברה בינלאומית מצליחה עם מכירות שנתיות שעולות על 2 מיליארד שקל.
את עיקר ההצלחה חייבת פרוטרום לפיתוח מערך המכירות, שנעשה על ידי יהודאי. החברה הבינה שלכל שוק בעולם יש העדפות לתמציות במרקמים ובטעמים שונים לגמרי, כך שקשה למכור תמציות לשוק הסיני שנוצרו לשוק הישראלי - ולהפך. לכאורה מדובר בבעיה, אלא שהידע על ההעדפות השונות שנצבר בפרוטרום לאורך השנים סייע לה לייצר רף שלחברות המתחרות קשה לעבור. כיום מחזיקה החברה יותר מ־50% משוק תמציות הריח בישראל, כאשר בבריטניה היא מחזיקה יותר מ־15% ובשאר מדינות העולם היא מחזיקה אחוזים בודדים. מגמה נוספת שזיהה יהודאי היא המעבר למוצרים טבעיים, וכשני שלישים ממוצרי החברה כיום הם טבעיים. כעת שוקד יהודאי על פיתוח הטריטוריה הבאה של החברה - אסיה.
צילום: עמית שעל
5. אלפרד אקירוב
אלרוב ישראל
1.1.03-25.5.09
תשואה עודפת
564%
בונה אייקונים בארץ ובחו"ל
מעטים האנשים בישראל שלא מכירים את אלפרד אקירוב. איש הנדל"ן הוותיק ובעל הלשון המשוחררת בנה לאורך השנים עשרות מיזמי נדל"ן אייקוניים בארץ ובעולם. ממגדל האופרה, מגדל אלרוב ומגדלי צמרת (הידועים יותר כמגדלי אקירוב) בתל אביב, ועד מלונות היוקרה מצודת דוד וממילא בירושלים. היכולת של אקירוב להוביל פרויקטים ייחודיים, לצד המיקוד והשמרנות, הובילו את קבוצת אלרוב לצמיחה מנכסים בהיקף של מיליוני שקלים לנכסים בהיקף של מיליארדים. פעילות הנדל"ן המניב באירופה (שוויץ, צרפת ובריטניה), שנבנתה לאורך העשור האחרון במקביל לפעילות הנדל"ן המקומית, עוברת כיום כבר את רף 5 מיליארד השקלים, ושווי הנכסים הכולל כבר נושק ל־10 מיליארד שקל.
לאורך השנים גדלו הכנסות החברה בממוצע ב־21.6% בכל שנה מאז 2001, מה שהתבטא בתשואת מניה יפה לאורך כל העשור האחרון. כיום החברה מתמקדת בפיתוחם של שלושה מלונות יוקרה - באמסטרדם, בלונדון ובפריז - בפיקוחו הצמוד של הדור הבא למשפחת אקירוב, ג'ורג'י. לצד השקעה לא מבוטלת בלאומי והפועלים, שידעה תקופות טובות וטובות פחות, ושמירה על מדיניות השקעות זהירה ומינוף נמוך, בנה אקירוב את אחת החברות הבולטות לטובה במדד ת"א־100.
צילום: אוראל כהן
6. רוני גת
קרור אחזקות
1.1.03-31.12.012
תשואה עודפת
550%
שילש את השווי מתחת לרדאר
חברת קרור אינה אחת המניות הנוצצות במדד ת"א־100, אך זה לא אומר שהיא אינה מספקת למשקיעים בה תשואה פחות טובה. חברת האחזקות שבשליטת רוני גת ושלמה רודב ובניהולו של אורי מאירי אוהבת לשמור על פרופיל נמוך. החברה מחזיקה בשתי חברות מרכזיות - חברת המשקאות יפאורה־תבורי שמנהל גת ואחראית לעיקר ההכנסות של קרור, וחברת הצ'יפס תפוגן בניהולו של מאירי. מאחר שקרור היא חברת אחזקות וגת אחראי לעיקר המהלכים השיווקיים שהרחיבו משמעותית את נתח השוק של שתי החברות, בחרנו להציגו בדירוג במקומו של מאירי.
ביפוארה־תבורי כללו המהלכים המרכזיים את רכישת המותג שוופס בסוף 2006 מחברת קדבורי האנגלית, השקת סדרת "מוגז עדין", חיזוק המותגים ספרינג ותפוזינה, כניסה לשוק התה הקר והשקת מותג הבית יפאורה כחלק מהזהות התאגידית של החברה. יפוארה־תבורי גם ניסתה להיכנס לתחום משקאות האנרגיה עם המותג רד ריין, מהלך שלא צלח.
בשנת 2012 המשיכה יפוארה־תבורי להתחזק, עקפה את טמפו המתחרה והפכה לחברה השנייה בגודלה בישראל למשקאות קלים. לצד השקעה פיננסית בקרן ההון הסיכון אוורגרין שתפחה עם השנים לשווי של כחצי מיליארד שקל, ועם נוכחות דומיננטית בשוק המים המינרליים המבורקד (כלומר בבקבוקים ולא בכדים) באמצעות אחזקה במעיינות עין גדי והסכם שיווק עם מי עדן, שילשה החברה את שווייה מאז 2005.
צילום: אוראל כהן 7. גיל אגמון
דלק רכב
31.12.12- 1.1.03
תשואה עודפת
549%
האיש שגרם לנו להתאהב במאזדה
סוכן המכירות שהחל את דרכו לפני 26 שנה כעובד זמני בחברה שניהל אביו, סגר בסוף 2010 מעגל ורכש את השליטה בדלק רכב במיליארד שקל. בעל השליטה ומנכ"ל יבואנית רכבי פורד ומאזדה זכה לאורך השנים לפרגון מבעל השליטה הקודם בחברה, יצחק תשובה, וסיפק לו ולשאר בעלי המניות דיבידנדים מרשימים לאורך השנים, עד שהפך משכיר לבעל הבית. אגמון הצליח לבנות את החברה במהלך העשור האחרון, ולהפוך אותה מכזו שמחזיקה בנתח שוק זניח לאחת מחברות הרכב המובילות בישראל. בשיא ההצלחה חלשה דלק על כ־26% מהשוק הישראלי, הודות להצלחה המסחררת של המאזדה אצל הנהג הישראלי. בדרך רכש אגמון גם את הזיכיון לפורד, שאיזנה את המכירות של מאזדה, ובשנה האחרונה נכנס לתחום רכבי היוקרה עם רכישת זיכיון ב.מ.וו.
אגמון הדומיננטי הצליח לבסס את מעמד החברה בגלל יכולות שיווק חסרות תחרות, קשר חזק עם שוק הליסינג המקומי, וקשר חזק עם יצרניות הרכב של החברה. אף שמאז הרכישה עברה דלק רכב שנתיים לא קלות עקב הזינוק במטבע היפני, צניחת המטבע והשקת דגמי מאזדה חדשים מרמזות כי היא צפויה לרשום שנה מוצלחת ב־2013.
צילום: עמית שעל 8. אלון כרמלי
בבילון
7.1.08-31.12.12
תשואה עודפת
543%
חולל מהפכה מוחלטת
במשך שנים ארוכות בבילון, יצרנית תוכנות התרגום למחשבים אישיים, קפאה על שמריה. מודל ההכנסות של החברה התבסס בעיקר על מנויים ועל מכירת תוכנות תרגום פרימיום; אלא שלפני 4.5 שנים מונה כרמלי, גיסו של נועם לניר, למנכ"ל - וחולל מהפכה מוחלטת בחברה. כרמלי שינה את מודל ההכנסות של בבילון, וכעת מחולקות תוכנות התרגום שלה חינם לכל דורש, וכאשר הן מותקנות על מחשבו של המשתמש מותקן במקביל עמוד הבית של החברה שדרכו עורכים המשתמשים חיפוש באמצעות גוגל. כשהם מקישים על מודעה, בבילון נהנית מחלק מהכנסות הפרסום. כך הצליח כרמלי להוריד את התלות של החברה במכירות תוכנה, והפך את בבילון לחברה המבוססת על הכנסות מפרסום.
מעבר לכך, תחת כנפיה של בבילון פועלות חברות אחרות שפיתחו תוכנות נוספות, שגם הן מפנות לסרגל החיפוש ולעמוד הבית של בבילון. את ההכנסות שהן מביאות חולקת איתן בבילון, שמשמשת כמעין מתווך בינן לבין גוגל. כעת נמצאת בבילון פסע מכניסה למגרש של הגדולים באמת, וול סטריט, והנפקת החברה צפויה להתרחש בחודשים הקרובים.
צילום: איתן ריקליס 9. פיני כהן
אפריקה ישראל ואפריקה נכסים
15.8.06-1.1.03
תשואה עודפת
484%
המנכ"ל הבינלאומי שעזב בזמן
כשפיני כהן עזב את אפריקה ישראל במאי 2006, שוק ההון קיבל את ההודעה בתדהמה. לראיה, המניה צנחה באותו היום בכ־7%. כהן ליווה את נסיקת הקבוצה שבשליטת לב לבייב מ־1998, במהלך מה שהיו השנים הטובות ביותר שלה עד כה. כהן הוא שהפך את אפריקה ישראל מחברת נדל"ן שעיקר פעילותה בישראל לחברת נדל"ן בינלאומית שבונה פרויקטי ענק ברחבי העולם, ובעיקר בצפון אמריקה. אפריקה תחת כהן הפכה לחברת אחזקות מרשימה, עם פעילויות מגוונות: מרשת בתי המלון הולידיי אין (באמצעות אפריקה מלונות), עבור בתחום התשתיות (באמצעות דניה סיבוס) וכלה כמובן בבנייה למגורים (באמצעות אפריקה מגורים).
כהן ליווה את התרחבות פעילות החברה ברוסיה באמצעות החברה־הבת אפי פתוח, המתמקדת בפרויקטים גדולים ברוסיה, שהוקמה ב־2001 ונסחרת בבורסה הראשית בלונדון. במקביל, אפי אירופה הובילה את התרחבות פעילות הקבוצה במזרח אירופה בשנים שלפני 2007. בעקבות הפעלתנות של כהן, זינקה החברה משווי של 400 מיליון דולר (לפיו רכש לבייב את השליטה בחברה מידי בנק לאומי) לשווי של יותר מ־12 מיליארד שקל ביום עזיבתו. מבקריו של כהן תולים בו את האשמה על המינוף הגבוה שסייע לביצועי המניה בתקופת כהונתו ולאחר מכן הביא למשבר החמור בחברה שהסתיים בהסדר חוב מתוקשר.
צילום: אוראל כהן 10. חיים כצמן
נורסטאר
31.12.12-1.1.03
תשואה עודפת
471%
צלח את משבר הנדל"ן העולמי
"אני לא מוכן לנהל יס־מנים. אם כל מה שהם אומרים לי זה מה שאני אומר - אני לא צריך אותם", הסביר חיים כצמן בראיון לרגל בחירתו לעשרת המנהלים המובילים של "כלכליסט" גם בשנת 2012. וכצמן אינו יס־מן. העו"ד שהפך לטייקון נדל"ן בנה את האימפריה הבינלאומית שלו במו ידיו.
כצמן, המכהן כיו"ר פעיל בחברה ללא מנכ"ל, מנווט את האחזקה המרכזית של נורסטאר, שהיא כמובן חברת הנדל"ן גזית גלוב. גזית גלוב מרכזת את פעילות הנדל"ן של הקבוצה בישראל ובעולם. כצמן דואג שתישאר ממוקדת במומחיות הליבה שלה - רכישה פיתוח וניהול של מרכזים מסחריים מעוגני סופרמרקטים באזורים אורבניים מבוססים בצפון אמריקה, שם החל את פעילותו, וכיום גם ברחבי העולם דרך חברות־בנות מרשימות ובראשן אקוויטי וואן בארצות הברית, פירסט קפיטל בקנדה, אטריום באירופה ועוד. כצמן ניווט את גזית גלוב בהצלחה גם בתקופת המשבר בענף הנדל"ן בצפון אמריקה ובאירופה.
צילום: גלעד קוולרציק
כך דירגנו:
בדירוג שלפניכם נבחנו מנכ"לי החברות המרכיבות את מדד ת"א־100 נכון להיום על בסיס תשואת המניה לעומת המדד בתקופת כהונתם. בעזרת נתוני בלומברג נבדקו תשואות המנכ"לים שכיהנו בחברות המרכיבות את מדד ת"א־100 בעשור האחרון. מנכ"לים שכיהנו ביותר מחברת ת"א־100 אחת, שוקללו תשואות היתר בכל החברות וכך נקבע מיקומו של המנכ"ל בדירוג הסופי. לאור העובדה שהדירוג בוחן את התשואה שהשיגו המנכ"לים לאורך זמן, הוחלט שלא לכלול בו חברות שנסחרות בישראל פחות משנתיים. חברות הנפט והגז - שתשואת ניירות הערך שלהן מושפעת חדות ממציאת מאגרי האנרגיה והן פועלות בשותפויות שמקשות על בידודה של תרומת המנכ"ל - לא נכללו בדירוג הכללי, ומוצגות בנפרד.
כתיבה: אסף גילעם וניר צליק
