רוב מחזיקי האג"ח של צים תומכים בהצעת החברה

מחזיקי האג"ח של צים הצביעו בעד בקשת החברה ויאפשרו לה להציג בפני הבנקים המלווים את תוכנית העבודה לחמש השנים הקרובות, שהכינה החברה.

המצביעים יוותרו על זכותם להעמיד את האג"ח לפרעון מיידי בעקבות ההתדיינות מול הבנקים. בימים האחרונים קיבלה החברה את מרבית התנאים שהציבה נציגות מחזיקי האג"ח לחברה כתנאי לתמיכה בצעד. צים חייבת 391 מיליון דולר למחזיקי האג"ח.

צים צילום: אלעד גרשגורן

צים ביקשה מבעלי האג”ח לוותר על זכותם זו עד לסיום הדיונים עם הבנקים או עד ל-30 בנובמבר 2013, לפי המוקדם מבין השניים. נציגות בעלי האג”ח דרשה שתקופת הוויתור תקוצר בשלושה חודשים ותסתיים ב-30 באוגוסט. צים נענתה לדרישה, על אף שנציגיה הדגישו כי הקיצור עלול לגרום לנושים נוספים לקצר את תקופת הוויתור שלהם ולסרבל את הדיונים בהסדר עם הבנקים.

הנציגות דרשה וקיבלה גם תנאי שהחברה תתחייב שאם תידרש לתשלום עמלה משמעותית בעבור דחייה נוספת של תשלומי קרן לקבוצת נושים ספציפית - היא תביא את העניין לאישור בעלי איגרות החוב.

לפני כשלושה שבועות, החברה לישראל ביקשה מבעלי איגרות החוב של צים להתחייב לא להעמיד את האג"ח של החברה לפרעון מיידי עד סוף 2013. החברה האם הציגה את הצעתה באסיפת מחזיקי האג"ח.

עידן עופר, החברה לישראל צילום: אלכס קולומויסקי

צים הנפיקה בשנים 2006-2005 שלוש סדרות אג"ח שמועד פירעונן כבר נדחה פעם אחת, בהסדר החוב שגובש בנובמבר 2009, לאוקטובר 2016. בהסדר המתוקן כבר נקבע כי ניתן יהיה לדחות את התשלום משנת 2016 ל־2020, תמורת העלאת ריבית. צים עצמה אמורה לפרוע תשלומים בהיקף של 620 מיליון דולר ב־2013–2014, אולם היא תתקשה לעמוד בתשלומים אלה. לאחר ההסדר הזרימה החברה לישראל יותר ממיליארד דולר לצים, בשל ההרעה במצב התובלה הימית ובמצבה של החברה.

עד סוף החודש הנוכחי צריכה צים להיפגש עם הבנקים ולגבש תוכנית עסקית חדשה, שבמסגרתה היא גם תבקש לרכוש אוניות ענק, תחת ההבנה כי חברה שלא תצליח לרכוש אוניות כאלה לא תצליח להתמודד עם התחרות העולמית, אחרי הרחבת תעלת פנמה בשנת 2015. כדי לרכוש אוניות תצטרך צים לגייס חוב חדש, דבר שנראה כעת קשה לביצוע