האדם שבקרן ינצח: מנהלי הקרנות הטובים בישראל 2013
תוצאות דירוג מנהלי קרנות הנאמנות של "כלכליסט", המתפרסם זו השנה השנייה ברציפות, לא משאירות מקום לספק: הצלחתה של קרן נובעת בעיקר מזהותו של המנהל העומד בראשה
דירוג מנהלי הקרנות של "כלכליסט", המפורסם זו השנה השנייה ברציפות, בחן את ביצועיהם של מנהלי יותר מאלף קרנות הנאמנות הקיימות בישראל. ביצועי מנהל הקרן, בכל אפיקי ההשקעה שבהם הוא מתמחה, מאפשרים למשקיע לקבל החלטה מושכלת יותר בבואו להחליט אצל מי להפקיד את כספו.
לדירוגים:
מקום
מקום 2: גילעד אלטשולר, אלטשולר שחם ניהול קרנות נאמנות
מקום 3: דני ירדני, אלטשולר שחם ניהול קרנות נאמנות
מקום 4: גבריאל טבדי, אלומות ספרינט קרנות נאמנות
דירוג המנהלים הטובים ביותר בקרנות הנאמנות: מקומות 50-5
בשונה מדירוגים אחרים, הדירוג של "כלכליסט" מתעלם מסנטימנט בשווקים ומנטרל השפעות כלכליות שעשויות להשפיע לחיוב או לשלילה על ביצועי הקרן, והתוצאות מדברות בעד עצמן: מרבית המדורגים בראש הטבלה של שנה שעברה מובילים אותה גם היום. זהות המנהל, מתברר, היא פקטור חשוב בהצלחתה של כל קרן, יהיה אפיק ההתמחות שלה אשר יהיה.
כדי לבחור את 50 מנהלי הקרנות הטובים ביותר נדרשו קריטריונים ברורים בנוגע למנהלים שייכללו בדירוג. מאחר שביקשנו לבדוק את השפעת המנהל עצמו הוחלט שלא לכלול בדירוג קרנות סל, שממילא עוקבות באופן "קשיח" יחסית אחר מדד מסוים. גם קרנות אחרות שעוקבות אחר מדד מסוים ומחקות אותו ושבהן השפעת מנהל הקרן שולית הוצאו מהדירוג.
"כלכליסט" אסף את תשואת הקרנות על פני תקופה של שלוש שנים (שהסתיימה ב־31 במרץ 2013) — פרק זמן ארוך דיו כדי לבחון הצלחה או כישלון, המאפשר גם לנטרל הצלחה רגעית או כישלון זמני. מכיוון שהדירוג הוא פרסונלי, נבחנו במסגרתו רק מנהלי קרנות שניהלו את הקרן לכל אורך אותן שלוש שנים, כדי להבטיח שהצלחת הקרן רשומה על שמם ולא על שם מנהל שקדם להם או הגיע אחריהם. בהתאם, קרנות נאמנות שמנהליהן שינו באופן מהותי את המדיניות במהלך התקופה הוצאו גם הן מהדירוג, משום שלא היה ניתן לבחון אותן לכל אורך התקופה מול מתחרותיהן באותו תחום. גודל הקרן (נכון ל־31 במרץ), שמופיע ליד שמה, לא מובא בחשבון בדירוג, מאחר שהוא אינו מהותי עבור הלקוחות.
מכיוון שלא ניתן להשוות תשואות בין קרנות מתחומים שונים, נבחנה התשואה העודפת שהשיג כל מנהל על פני ממוצע התשואות שהשיגו הקרנות בכל אפיק השקעה.
המקומות הראשונים בכל דירוג קיבלו תג מיוחד. מכיוון שהאפיקים השונים נבדלים ברמות הסיכון, התשואה העודפת עברה "נרמול", בהתאם לרמת הסיכון. כך אפשר היה לבחון את ביצועי המנהל בכל קרן, למצוא את ממוצע התשואה העודפת שהוא מניב למשקיעים, ולדרג אותו אל מול מתחריו. בשלב האחרון דורגו כל המנהלים לפי ממוצע התשואה העודפת שלהם, כך שגם אם למנהל ביצועי חסר על פני מתחריו באפיק מסוים, תשואה עודפת משמעותית באפיק אחר עשויה להקפיץ אותו במעלה הדירוג. בדומה לכך, אם אפיק מסוים סבל מסנטימנט שלילי, הרי שהמנהל שהצליח "להפסיד פחות" קיבל ניקוד עודף. 50 הראשונים מבין המנהלים שנבדקו מרכיבים את "דירוג מנהלי הקרנות של כלכליסט" לשנת 2013.